העיסוק באותנטיות במהלך חיינו דומיננטי,משמעותי ועקרוני לנו כבני אדם. במובן הזה שקיים שיח פנימי בו אנו שואפים לבטא את המחשבות והרגשות שלנו בצורה חופשית מבלי לחשוש מה תהיה התגובה או מה המחיר שנשלם עליה.

לפני שנעמיק במושג, נבין אותו קצת יותר.

בראשונה, המושג אותנטיות שאוב  מהפילוסופיה הקיומית המתייחסת לאותנטיות כאל אמת. אמת סובייקטיבית. או בשפה פשוטה, האמת האישית והספציפית של כל אדם, זאת כמובן מבלי להתיימר ולקבוע שיש אמת אובייקטיבית השייכת לאדם זה או אחר. האמת אישית שלנו כפרטים. האותנטיות מתייחסת למצב קיומי שבו אנו מתנהלים, חושבים ומרגישים בדרך שהיא שלנו. דרך אותה בחרנו. מתוך הבנה שהיא מתאימה לנו. זהו מצב של שלמות עצמית בה נחיה את חיינו לפי בחירה אישית, תוך הענקת משמעות לחיים שלנו ולבחירות אותם אנו עושים.

אותנטיות – אז מה זה אותנטיות?

  לפי הגדרת ויקיפדיה, “אותנטיות היא מצב בו אנחנו מביעים ומרגישים את עצמינו באופן שהוא אמיתי לנו. בלי התייחסות ו/או השפעה של הסביבה. במובן הזה, שאנחנו לא שואלים את השאלה המטרידה, מה יחשבו עלינו, אם נעשה כך או אחרת. אם נבטא כך או אחרת.” אם נעמיק בתוך הגדרה זו, נמצא את ההיפוך של אותנטיות בכך, שכל מי שהוא “בלתי אותנטי” הוא אחד החיי חיים מושפעים. הסביבה מכתיבה את התנהגותו, מחשבותיו ורגשותיו. התוצאה מכך שעם הזמן, יחוש שחיקה וחוסר סיפוק בחייו.

כלומר שמאחורי מושג של האותנטי ישנו עולם תוכן שלם הקשור בבחירה. בחירה לחיות את האמת האישית שלנו, המותאמת לעולם ערכים אישי אותו בחרנו כמתאים לנו.

האדם אינו מסוגל להיות אותנטי עם אין בחירה בחייו.

כדי שנהיה אותנטיים עלינו לברוא את עולמינו, ליצוק בהם תוכן, לקחת אחריות על חיינו.  גם אם לעיתים יכול להיות פער בין הבחירה שלנו ועולמינו, לבין העולם שבחוץ. העולם החיצוני החברתי, הוא עולם בו הן הערכים והן התפיסות ,מגובשים ולכן לעיתים יש הגנה וקלות רבה לחיות את החיים לפי ערכיים קולקטיביים שאינם אישיים והם לפי בחירות מקובלות. כלומר הבחירה האישית, יכולה לפגוש בבדידות ועייפות ואפילו חוויה ותחושה של חוסר שייכות.

מה גורם לי בסופו של דבר להיות בלתי אותנטי?

מה מפחיד אותנו ומונע מאיתנו את האותנטיות לה אנו מייחלים?

בדרך כלל תפיסת ההורים בילדות המוקדמת. קידוש של ערכים חברתיים תפיסות חברתיות, תוך ביטול הרצונות העצמיים והביטוי האישי שלנו כילדים, תוך תחושת הקטנת הערך העצמי .

זה קורה כאשר  ה”עצמי האמיתי” – העצמי האישי שלנו כילדים, מקבל תחושת של זילות  מול ה”עצמי האידאלי”, המבוסס על תפיסות מקובלות. במצבים אלה נפתח בבגרות  “אני שקרי” שכל מטרתו תהיה להתקרב ל”אני האידיאלי.”ככל שהמרחק בין שני הזהויות יגדל ,תחושת הערך העצמי שלנו תקטן.

כלומר  שבבחירה שלנו להיות אותנטיים נשאף  גם להגשים את עצמינו כפי שאנחנו: דוגמא:

 לא נבחר ונקדש לימודי משפטיים וכלכלה בשעה שההגשמה העצמית שלנו ומה שאותנטי לנו היא לימודי ציור או כל דבר אחר.

מה גורם לנו לשנות ? מה מביא ומעצים את רצון להיות ולחיות אותנטית?

לצערי, “חווית אימה”. על גווניה. חוויה של אובדן.חווית החמצה. חווית מוות.

חוויות אלה ,מאלצות אותנו לעשות בחירה מחודשת המתאימה לצרכינו יותר. שכן חוויה זו מעמידה אותנו בפני הסופניות של הדברים. תחושה שהחיים יכולים לעבור בהחמצה וללא ביטוי אמיתי של האני הפרטי.

בואו נתרגל. בקטן. צעד אחר צעד על מנת להפוך את החשיבה שלנו לאותנטית.

1. להתחיל את היום במעשה אחד אותנטי שיבטא את הרצון שלנו במלואו.

2. לבטא מול אדם קרוב אלי רגש אותנטי. גם אם זה רק לרגע אחד מסויים.

אהבת את המאמר? לקרוא קצת עליי ועל תפיסת עולמי ניתן לקרוא כאן: ירדנה סעדה

לקבלת פרטים ויצירת קשר מלאו את הטופס הבא ואחזור אליכם בהקדם

האימייל שלך: (חובה)

השם שלך(חובה):

הטלפון שלך (חובה)

אנא דרג את הפוסט

5/5 (26)
נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •