כשאנחנו חושבים על המושג נתינה, אנחנו חושבים על לתת למישהו אחר. כשאנחנו חושבים על המושג קבלה, אנחנו חושבים על לקבל מישהו אחר. אבל האפשרות להיות בקשר מיטיב, תומך ומספק טמון ביכולת שלנו להיות קודם כל בנתינה ובקבלה לעצמנו. ברגע שנקבל את עצמנו, ברגע שניתן לעצמנו, נבטיח שלא נוותר על עצמנו בקשר. נבטיח שנהיה פנויים באמת לתת לבן/בת הזוג ולקבל מבן/בת הזוג ממקום נקי, פנוי, מאפשר, קשוב.  הקבלה החשובה ביותר היא זו המתקשרת למחשבות ולרגשות שלנו. עליי לקבל את עצמי כדי שאוכל לקבל את העולם (כולל אנשים קרובים ורחוקים, מצבים שונים, מקומות שונים). לאחר מכן מגיעה נתינה שהיא אקטיבית, מעשית. עליי לתת לעצמי במובן של לעשות עבורי ובמובן של להסכים לקבל מה שהעולם מציע לי ויחד עם זה לתת מעצמי לעולם, לאנשים הסובבים אותי. לשם כך עלינו ללמוד ולהפנים את המושגים הבאים:

מהי קבלה עצמית?

רק כשאני מקבל ואוהב את עצמי אני יכול להיות כך מול העולם, זה הבסיס.

העולם הפנימי משתקף בעולם החיצוני שלי ולעולם קונפליקטים פנימיים שמפעילים אותי יופיעו בקשרים עם אנשים אחרים.

עליי לקבל על עצמי עם העוצמות, המופלאות לצד המגרעות והפגמים. להיות בקבלה עצמית זה להיות שלם, כלומר להגיד בעת ובעונה אחת שאני אפס מאופס ואינסוף, עלוב ונפלא, זניח ופאר היצירה.

בקבלה עצמית נחווה אהבה עצמית ללא ביקורת ושיפוט, גם לצדדים שאנחנו תופסים אותם כפחות מחמיאים לנו. קבלה מתחברת לסליחה, אי אפשר לקבל אם לא סלחנו. בקבלה לא נכעס לעולם.

מהי קבלת המציאות?

לקבל באמת את המציאות אומר שכל מה שמגיע אני אפעל בתוכו. אני מאמינה שהכל טוב, גם הרע טוב. מאחר ואין לנו שליטה על המציאות, על מה שחיצוני לנו,כל שנותר לנו הוא לקבל. להבין ולהפנים שאנחנו לא הבמאים של המציאות שלנו, אלא של הפעולות שלנו בלבד. עלינו לקבל כל מה שאי אפשר לשנות או להשפיע עליו.

 

מהי נתינה עצמית?

לתת לעצמי אומר לדאוג לעצמי, לטפח את עצמי. לשאול האם הפעולה הזו מכבדת אותי, דואגת לי מהבחינה הפיזית, נפשית, מנטלית, רוחנית. כלומר אני שמה את עצמי במרכז, דואגת לאינטרסים שלי, ללא רגשות אשמה. אני נותנת לעצמי הבוגרת, האישה, האמא וגם לילדה שבי, הקטנה, השובבה, שנמאס לה להיות בוגרת אחראית ורצינית.

מה היחסים המומלצים בין נתינה לקבלה?

האפשרות להיות במצב של שלווה נפשית טמונה ביכולת שלנו ליצור בחיים איזונים בין נתינה לבין קבלה.

לקחתי מקום, אתן מקום. לקחתי משהו, אתן משהו. קבלתי משהו, אתן משהו. נעזרתי, אעזור. כל היום נתתי לעצמי, אתן למישהו אחר מלבדי. כל היום להיות בריכוז עצמי לא טוב, כמו שכל היום להתרכז במישהו אחר לא טוב. גם מחשבתית אם אני מקבלת את עצמי אבל בכעס על העולם לא טוב, או לחליפין אם אהיה כל היום בהאשמות עצמיות ובדיקות עצמיות אבל מקבלת את העולם, גם לא טוב. עליי לאזן בין שניהם. עבדתי מעט וקיבלתי הרבה כסף לא טוב, עבדתי הרבה וקיבלתי מעט כסף לא טוב. בכל מקום שיש בו חוסר איזון נסבול מכעס, משנאה, מקינאה.

חשוב לבדק איפה יש חוסר איזונים בחיים שלי?

איך אני מולי? אני אני מול העולם? איך העולם מולי?

נוכל ליצור איזון בקשרים הפנימיים והחיצוניים שלי בהווה וגם לגבי העבר. אם יש קשר שבו אני רק מקבל אתחיל לתת. אם פגעתי במישהו אכפר על כך. אם יש קשר מהעבר שאני רק נתתי, אתן לעצמי תמורת זה. המטרה היא לסגור מקומות פתוחים של מקומות לא מאוזנים. חשוב להדגיש כי לא בהכרח נוכל להיות בנתינה ובקבלה מול אותו אדם. אפשר להתנדב לדוגמא ובכך להיות בנתינה, לקבל ממקום אחר.

ועכשיו כשקיבלת לקריאה את המאמר הזה, מה תהיה הנתינה שלך? ולמי?

 

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •