fbpx

אימון לזוגיות-האם נטע בזוגיות, או שהאובייקט התחלף?

נטע,  (שם בדוי), היא אישה באמצע החיים. נעימה, נאה מוכשרת ובעלת יכולות מגוונות. הכרתי את נטע לפני מספר שנים, במהלך אימון לזוגיות , כאשר התגרשה מבעלה השני. מצבה הנפשי היה קשה מאוד ואפילו נעזרה בתרופות כדי להקל במעט על הדיכאון הכבד בו הייתה שרויה. חשוב לציין שהגירושין הסתיימו בעקבות בגידה שלה, עם חברו הטוב של בעלה. בגידה בה אף פעם לא הודתה. האדם הראשון אותו שיתפה בנושא היה אותי. עם כל זאת ולמרות, רצתה שנים רבות לחזור לבעלה.

בתוך תהליך האימון לזוגיות הגענו למסקנה שמהיום בו עמדה על דעתה, והייתה בוגרת כדי לנהל מערכות יחסיים, לא היה יום אחד בו לא הייתה בקשר. יש לה שלושה ילדים משני בעלים שונים. היא תיארה בפני את הקשר עם בעלה כקשר קשה בו היא חשה שמבטלים אותה, חשה מנוצלת, הרגישה אובייקט בו משתמשים לסיפוק הצרכים מיניים.

לאחר שהתאוששה מעט מתהליך הפרידה נכנסה לקשרים שונים. חשוב לי לציין שבכל הקשרים בהם הייתה, ציינה בפני שהנה הנה, לראשונה בחייה, היא מרגישה מאוהבת. הנה סוף סוף מצאה את הגבר האחד אותו חיפשה חיים שלמים. כל מערכות היחסיים הסתיימו. גם הקצרות וגם הארוכות ביותר. איך היא הרגישה בסופו של דבר?

היא הרגישה: מנוצלת, חסרת משמעות, חסרת יכולת להוביל ולקחת אחריות על חייה. היא חשה בקושי לנהל את הקשר.

היא נותרה שוב עם אותן תחושות. של ניצול, של התעללות, של חוסר כבוד וחוסר ומקום.

הנקודה המעניינת היא שכאשר בקשרים הסתיימו הרגישה בסופו של דבר, שלא היה לקשר כל משמעות. שהקשר גזל ממנה כוחות ולא בנה אצלה תחושה של מלאות ומשמעות

ומה עם כל הגברים איתם הייתה בקשר?

התאדו, כאילו לא היו קיימים מעולם. ביום שלאחר הפרידה היא שכחה מקיומם והייתה חדורת עניין ומוטיבציה לייצור את הקשר הבא. כל תחושת הייחודיות והמיוחדות שלהם התפוגגה. נעלמה, כאילו לא התקיימו בחוויה הרגשית שלה מעולם.

בהפוגות הקצרות בין קשר לקשר בהן הייתה ללא זוגיות, הרגישה חזקה ועצמאית מחד ומאידך חסרת משמעות עד כדי מחשבות אובדניות- למה? כי לא הייתה בזוגיות.

גם במערכות יחסיים אחרות עם ילדיה , בני משפחתה, חברות תמיד הרגישה שאין לה מקום. הרגישה שמבטלת את עצמה לחלוטין כדי להמשיך לקיים את הקשרים האלה . ומצד שני האנשים שהיו קרובים אליה התלוננו שאינה משקיעה בקשר. שאינה מסוגלת לאהוב באמת. הרגישו חוויה של נטישה ודחייה עקבית ממנה.

סיפורה של נטע עורר בי את ההשראה לכתוב את המאמר הזה.

אימון לזוגיות – מה היא אהבה? מה הוא קשר?

אהבה היא היכולת להיות באינטראקציה של קבלה ונתינה, תוך יכולת להיות באינטימיות עם העצמי ועם האחר.

כשכל אחד מתנהל כשלם ומלא בתוך הקשר, מבלי לקבל את זכות הקיום והאישור שלו מהאחר. תוך קבלה השוני והייחודיות של כל אחד, עם יכולת להעמיד ולכבד גבולות. כלומר שאהבה, על כל גווניה שלוחותיה בראש ובראשונה היא היכולת להתחבר לעצמינו, להכיר בערכינו, לבנות עולם תוכן שהוא שלנו. ככל שנהיה במקומות האלה יותר נוכל לבנות קשר מיטבי עם הסובבים אותנו, שיכיל בתוכו את המרכיבים המאפשרים, אינטראקציה בריאה של קשר.

כאשר אנחנו מדברים על מערכת יחסיים זוגית , עולה המורכבות בעיני.

וזאת מהסיבה הראשונה שמערכת כזאת משחזרת דפוסי בית ומשפחה ראשוניים. עצם המעבר לחיים משותפים, תחת קורת גג אחת.

כאשר אנחנו חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יש לנו חזרה אוטומטית ואולי בלתי מודעת לבית הגרעיני שלנו. לבית הראשון בו ראינו איך זוגיות מתנהלת. על מה הייתה מושתת הזוגיות? האם היו תפקידים מוגדרים לכל אחד מבני הזוג? האם המסרים שקיבלנו לגבי הזוגיות של הורינו היו מסרים של זוגיות אוהבת ותומכת או שמה מערכת זוגית בה כל אחד מבני הזוג חווה את האחר כאובייקט בעל תפקיד מוגדר המספק צורך בסיסי של האחר?

אימון לזוגיות – איך נזהה האם בן הזוג שלנו הוא אובייקט עבורנו, או שהוא בן הזוג אותו בחרנו לחיים משותפים?

  • משיכה מינית וסיפוק מיני – האם המשיכה המינית ממשיכה להתקיים בתוך הקשר גם שנכנסת לתוכה השגרה והמטלות המשותפות. כאשר יש לבני הזוג את היכולת לענג את עצמם ואת בן זוגם. היכולת להמשך זה לזו ולענג האחד את השני מחזקת את תחושת הביחד, את תחושת האינטימיות שבקשר והיכולת להקשיב זה לזה ברמה הגופנית, מעידה על קרבה מינית, גופנית בתוך הקשר.
  • חופש- תחושת חופש אישית לכל אחד מבני הזוג. האם כשאני בתוך הקשר הזוגי, אני עדיין מרגישה חופשייה להתנהל כישות עצמאית בעלת צרכים אישים. האם אני מצליחה להביא את עצמי כפי שאני בחופשיות, מבלי להרגיש פחד או חרדה לאבד את עצמי או את בן זוגי.
  • האם כל אחד מבני הזוג יכול וממשיך את השגרה הקודמת בחייו. כלומר האם אני יכולה להמשיך לקיים קשרים נוספים המשמעותיים לי, מבלי צורך להסביר, להתנצל, להסתיר וכו? האם יש לי את הזמן והיכולת להמשיך בתחביבים שהיו היו לי או שאני מקבלת מסר שאני צריכה לוותר עליהם?
  • אהבה- האם אני אוהבת את עצמי בתוך הקשר? האם אני נאהבת בתוך הקשר? כפי שאני, עם היתרונות והחסרונות שלי?
  • אינטימיות גבוהה- האם אני יכולה לשתף ולהשתתף ברגשות שלי וברגשות של בן זוגי מבלי להרגיש מאוימת ו/או מתגוננת?
  • ערכים משותפים- האם יש לנו ערכים משותפים לגבי החיים ולגבי הזוגיות?
  • נתינה וקבלה- האם אני מרגישה שאני יכולה לתת בקשר לפי היכולות שלי? האם אני מרגישה שאני מקבלת בתוך הקשר, מתמלאת ממנו?
  • בטחון- האם אני בטוחה בקשר הזה, או שאני מרגישה חרדה שיגמר אם לא אתנהג ו/או אמלא תפקיד כזה או אחר?
  • תסכול וקונפליקטים- האם הקשר יכול להכיל תסכול של בני הזוג? להכיל קונפליקטים ולהבנות מתוכם?

כל הסעיפים שפירטתי במאמר זה הם מתוך תפיסת העולם שלי. בחוויה שלי אלה הם המרכיבים העיקריים לבניית קשר זוגי איכותי, כמו גם קשרים אחרים במרחבי החיים השונים.

קשרים מטבעם הם מורכבים. אין קשרים מושלמים. אין קשרים שיש בהם הכול. בכל הקשרים בסופו של דבר יש תסכול, שוני, קונפליקטים, חוסר הסכמה ועוד. מה שמאפשר לקשר להתקיים למרות כל זאת, הוא האמון ביכולות העצמיות והאמון בכוונותיו הטובות של האחר. האמון שהייתה בחירה ממקום רגשי אמיתי ונכון. לא ממקום של למלא פונקציונאלית תפקיד כזה או אחר. הבן זוג שלי, הוא לא אבא שלי, אין לו יכולות כאלה וזה לא התפקיד שלו. בת הזוג היא לא האמא שלי . אין זה מתפקידה. נכון שבכל הקשרים יהיה קצת מהכול, אמהות, אבהות, משפחה, חברות וכו. היכולת לנוע ממקום למקום, מבלי להיות בתפקיד אחד . מקבע וקשיח, הופך את הקשר הזוגי ובכלל לגמיש ומכיל יותר.

 

אתם כבר יודעים איך ניתן להפוך את הזוגיות למנוף להצלחה?

כתיבת תגובה