אין ספק שקשרים משמעותיים וקרובים בחיינו גורמים לנו לאושר. נעשו מחקרים על כך, בקרב אנשים מהשורה ובקרב מי שמוגדר מצליחן לפי קריקטריונים מסורתיים של עושר, פרסום וכו. בכולם עלה, באופן חד משמעי שהאושר שם: ברגעים של האינטימיות, ברגעי השיתוף, התמיכה, הביחד. לתת למישהו קרוב אליך יוצר סיפק עמוק, שלקבל ממישהו קרוב אליך ממלא את הלב שמחה.
יחד עם זאת, כנראה בלתי נמנע ואולי אפילו מתבקש, קשרים או מערכות יחסים זהו בדיוק המקום בו אנחנו נפגעים יותר מכל. בזוגיות, עם הילדים, עם ההורים, עם חברים, במקום העבודה, אנחנו שוב ושוב נפגעים כי הבטיחו לנו משהו ולא קיימו, כי לא הבינו אותנו, אכזבו אותנו בהתנהגות או אמירה מסויימת, לא ראו אותנו, לא היו בשבילנו, גרמו לנו להרגיש קטנים, טיפשים. שוב ושוב בקשרים המשמעותיים לנו אנחנו מרגישים כאב, פגיעה. ככל הקשר קרוב יותר, ככל שהקשר עמוק ומשמעתי יותר, כך אנחנו חווים את הרגשות הללו של פגיעות, חוסר אונים, כאב, איום, בעוצמות גבוהות יותר.
מאוד קשה להכיל את הפער הזה, הבלתי נתפס, איך האדם הזה שאני כל כך אוהב, שכל כך עושה אותי מאושר, פוגע בי, מאכזב אותי. איך זה יכול להיות. דוקא הוא שמכיר אותי יותר מכולם לא רואה מה הוא עושה לי.
ברגעים האלה המרחק הוא גדול מנשוא, תחושת הניכור והפגיעות גורמים לנו לחשוב שלעולם לא נחזור להיות קרובים כפי שהיינו. מאוד קשה להכיל את הפער הזה והוא מכה בנו שוב ושוב. עד כדי כך שאנחנו חושבים שלא שווה לנו להיות בקשר כזה קרוב אם זהו המחיר. אולי לא כדאי לנו להתחבר מדי, להיקשר מדי, להרגיש מדי.
בפועל אכזבות עבר כאלה, לפעמים אכזבות שאנחנו נושאים איתנו עוד מימי הילדות שלנו, גורמות לנו לא לבטוח בקשרים עתידיים. להיאטם, להתנתק, להעמיד במבחן כל מי שרוצה להיות איתו בקשר והעיקר שלא ניפגע…שוב.
בפועל זה בלתי אפשרי להיות בקשר קרוב, משמעותי ולא להפגע. לעולם לא נוכל להיות תמיד מדוייקים אחד לשני/ה, לעולם לא נוכל תמיד להיות מסונכרנים באנרגיות, ברצונות, בתחושות. זה אפשרי עד כדי סימביוזה רק כאשר האחד נבלע בתוך השני ומוותר על עצמו. כשהאחד כמו לא ממש קיים בקשר ומהווה בבואה של האחר.
לעולם נתאכזב בקשר קרוב. תחשבו על הקשר הכי קרוב שיש לנו והוא עם עצמנו. כמה אנחנו מתאכזבים מעצמנו, כמה אנחנו מבקרים את עצמנו, כמה כאב אנחנו מרגישים אל מול כל מה שאנחנו לא מצליחים להשיג.
ככל שאני עוסקת בנושא הזה אני מבינה שהיכולת שלנו להתמודד עם הפער הזה, להכיל את התסכול הזה, ככל שהיא תהיה משוכללת, כך יהיה לנו סיכוי לקשרים משמעותיים, אותנטיים, קרובים, בחיינו. כך נסכים להכנס בעיניים פקוחות ובלב פתוח לקשרים ולהביא את עצמנו, במלואנו, כך נסכים להרגיש כל מה שעולה בקשר, נבטח, נתמסר, ולא נברח כל אימת שלא נקבל בדיוק את מה שאנחנו זקוקים לו, לא נתנתק בכל פעם שנחשוב שהכל נגמר.
