בכולנו קיים רצון בסיס שיאהבו ויעריכו אותנו. הרצון הזה מלווה בפחד להרוס בדיוק את זה. כלומר אם נעשה טעות, אם לא נעשה את מה שמצופה מאיתנו, לא נקבל אהבה ולא יעריכו אותנו. אנחנו משקיעים מאמצים כדי להיות ולהיראות “מושלמים”, כדי שחלילה לא יראו את הפגמים שלנו, לא יראו את ה”באגים” שלנו. שוב כי אם יראו, נאבד, לכאורה את הערך שלנו.

הקצנה של הפחד הזה מתקיימת במושג שטומן בתוכו את אחד המעכבים הגדולים בחיינו, הפרפקציוניזם. חיים של פרפקציוניסט יוצרים בדרך כלל אחד מהשניים: חיים של המנעות, בהם מרב שאנחנו מפחדים לעשות טעויות אנחנו מעדיפים לא לעשות. מאחר ואנחנו חוזים מראש שלא נהיה מושלמים, שלא נהיה מעולים כפי שאנחנו רואים לעיני רוחנו באידיאל, נעדיף לא לעשות כלל. עד לכדי עדיף להיות עצלן ולא טיפש. או חיים של עשיית יתר, כלומר אנחנו נעשה ונעשה ונעשה ונעשה על מנת לוודא שכל מה שאנחנו עושים יהיה מושלם. נעמול שעות לפני שנגיש תכנית לבוס שלנו, נבדק מאה פעמים לפני שנוציא לעולם משהו שכתבנו, אפילו מייל פשוט. התוצאה הישירה של כך היא שלא נוכל להגיע למטרות וליעדים שלנו, לעולם לא נעמוד בזמנים שלנו ולעולם לא נרגיש מסופקים מהתוצרים שלנו. בשני המקרים חיים של זרימה, שמחה, יצירה והגשמה לא יתקיימו לצד שאיפה לפרפקציוניזם.

פרפקציוניזם הוא עיוות חשיבה שמתלווים אליו דפוסי התנהגות של ריצוי ורגשות קשים של חרדות, חוסר אונים וחוסר שקט. השאיפה לאידיאל שלא ניתן להגיע אליו מתסכלת מאוד ומבזבזת לנו משאבים יקרים.

אז מה עושים? איך נגמלים מפרפקציוניזם?

עלינו לאמץ מספר עקרונות שנוגדים באופן קיצוני את האוטומט שלנו כאנשים פרפקציוניסטים:

  1. עלינו לעשות טעויות – כן להסכים מראש לעשות טעויות ולכאורה “להיכשל” ולא להצליח בכל מה שאנחנו עושים. אם כל מה שעשינו על השבוע מוכתר בעינינו כהצלחה, לא התקדמנו.
  2. עלינו להתפשר – עלינו להוריד את הרף, כלומר לכוון נמוך יותר. על מנת לעמוד בלוח הזמנים שלנו, על מנת לעשות עוד דברים ובעיקר על מנת להיגמל מהדפוס עלינו להוציא לעולם תוצרים שהם מראש נראים לנו כסוג של פשרה.
  3. עלינו לשים לעצמנו גבולות – לקבוע כמה זמן אנחנו מקדישים למשימות ואז להוריד את כמות הזמן וכמובן שהמשימה היותר קשה היא לעמוד בזמנים האלה. גבולות אלו נועדו לגרום לנו להתפשר, לעשות טעויות אבל גם להיות יעילים יותר, יצרנים יותר, משחררים יותר. גבול יתן לנו הרבה מאוד חופש.
  4. עלינו לקחת סיכון – עלינו לעשות פעולות שחושפות את ה”פגמים” שלנו, את הצדדים הפחות מחמיאים לנו. עלינו להגיד דברים שלא בטוח ישמעו טוב, שאולי יעוררו קונפליקט, עלינו להביא אותנטיות ככל שנוכל. ככל שנסכים להביא אותנטיות כך שוב הבאנו לחיינו חופש גדול ויצאנו מדפוס המושלמות לעבר חיים של הגשמה וביטוי.

על מנת לתרגל בפועל יציאה מדפוס וגמילה מההתמכרות עלינו להגדיר לעצמנו יעדים יום יומיים בכל ארבעת העקרונות. לדוגמא להחליט שהשבוע אני עושה שתי טעויות, מתפשרת פעם אחת, שמה גבולות בתחומים האלה ולוקחת סיכון אחד. ככל שנהיה מדוייקים הקביעת היעדים, בתחומים ספציפיים, כך נגדיל את הסיכוי להשיג את המטרה שלנו.

בהצלחה רבה

מרגישים שקשה לבד ורוצים עזרה “להגמל” מפרפקציוניזם ? הקליקו כאן ואעזור לכם

רוצים לדעת : להאסה אפסו ,אשה מפרחים, ונגן סקסופון – איך כל זה קשור לחשיבה חיובית?

 

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •