ישנם שלושה מצבי חיים :

הישרדות – חיים בהם אנחנו כל הזמן מרגישים על הקצה, פותרים כל הזמן בעיות, מתמודדים עם דברים שקורים לנו ולא מצליחים להרים את הראש ולהסתכל קדימה.

מצב החיים השני הוא חיים עם מטרות – אנחנו מגדירים לעצמנו מטרות לשנה, לחודש, בתחומים שונים בחיינו. בעבודה, בתחום הזוגי, המשפחתי. מול עצמנו. מגדירים מטרות וכמובן בונים תכנית על מנת להגיע אל אותן מטרות.

מצב החיים השלישי הוא חיים עם חזון – יש לנו חלום רחוק, גדול, שממש לא ברור לנו איך נגיע אליו אבל הוא קיים, הוא כמו מגדלור מאיר לנו את הדרך, הוא מהווה מקור להשראה עבורנו, מקור לתחושת משמעות. אנחנו מרגישים חלק ממשהו הרבה יותר גדול מאיתנו. החזון יכול להיות אישי, עסקי, זוגי או משפחתי.

בכל תחום בחיינו : זוגיות, ילדים, קריירה, כסף, בית, חברים, התפתחות נוכל להיות בשלושת מצבי החיים. כמו כן גם נקודתית לדוגמא כשאנחנו הולכים לפגישה נוכל להיות בשלושת המצבים. הבחירה היא כמובן בידנו.

מה שמבדיל אדם שחי כשורד מאדם שחי עם חזון הוא דרך המחשבה, ההרגשה והפעולה שלו. אדם שחי עם חזון הוא פרואקטיבי. הוא פועל באופן יזום על מנת לחולל שינוי בניגוד לשורד, שכל מה שהוא עושה הוא מגיב למצבים. הפרואקטיבי לוקח אחריות ליצירת המציאות שלו. לוקח שליטה מודעת על החיים שלו.

על מנת לבחון את עצמך האם את/ה פרואקטיבי/ת או מגיב/ראקטיבי/ת תוכל/י להעזר בטבלה הבאה:

 

ראקטיבי/פאסיבי פרואקטיבי/אקטיבי
צרות “נופלות” עליו, קורים לו דברים הוא יוצר את המציאות שלו
הוא מגיב לעולם – הצד השני בקשר מבקש, יוזם, הוא מתאים את עצמו הוא יוזם בעולם – בקשר הוא מבקש, משנה, מתווה דרך
הוא זורם מיום ליום. לא ברור לו מה הוא רוצה, מרגיש, לא יודע לנסח זאת הוא קובע מטרות, מתכנן. הוא יודע מה הוא מרגיש ורוצה ויודע להגדיר בבהירות
כשיש קושי הוא רואה בזה סימן לכך שקיבל החלטה לא נכונה ועוצר כשיש קושי הוא רואה בכך אתגר שיש ללמוד ולהתפתח ממנו, הוא לא מוותר
מתקשה לקבל החלטות, לקחת אחריות מקבל החלטות, הרבה החלטות ומהר
מרגיש שלא יכול, שלא יצליח עומד במילה, מרגיש שמסוגל, ויכול
מבקר את עצמו ואת הטעויות שלו אוהב ומעריך את עצמו

 

מעבר לדפוס אישי, ישנו גם דפוס אנושי, אוניברסלי אוטומטי של האדם. ולתפיסתי הוא לא להיות יוזם, פרואקטיבי אלא ראקטיבי, פאסיבי. אנחנו בנויים להישרדות, להגיב לסכנות השטח ולא לצאת באופן יזום מאזור הנוחות. לא טבעי לנו לתכנן, לעצור, לחשוב קדימה, זה לא בטבע האנושי. ישנה תיאוריה של פסיכולוגיה אבולוציונית שטוענת כי האדם עושה הכל על מנת לשרוד ולהתרבות.

על מנת להיות פרואקטיבי, עליי לקבל  החלטות, החלטות עתידיות וזה אומר בהכרח להיות באזור של אי וודאות. לא ניתן לדעת מראש מה באמת יהיה, איך ארגיש.. בגלל הפחד נעדיף לא ליזום, לא לקדם את עצמנו. נהפוך משותקים או שנעסיק את עצמנו בתכניות, במחשבות, עד כדי שנרגיש אנחנו בהישרדות וזאת כדי לא ליזום. כדי לדחות את העשייה עצמה לכיוון המטרה החדשה. כל התחלה חדשה היא בחירה, היא קבלת החלטה. כל התחלה חדשה מפגישה אותנו עם הקושי הגדול שלנו לקחת אחריות מלאה, בלהיות מחויב. לכן נעדיף לעיתים לזרום, להגיב, להתמודד עם הקשיים והבעיות כשהן יגיעו ולא למנוע אותן מראש.

אז איך יוצרים פרואקטיביות בחיים?

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •   
>>>>>>>>>>>>>>>>> להמשך המאמר