את הזמן לא ניתן לנהל. הדבר היחיד שנוכל לנהל הוא את עצמנו.

ישנן אין ספור סדנאות על “ניהול זמן אפקטיבי” ומתאמנים רבים שמגיעים לאימון במטרה ללמוד לנהל את הזמן שלהם בצורה יעילה. השינוי הבסיסי שעל כולנו לעשות בהקשר הזה הוא להבין דבר אחד בסיסי וחשוב – את הזמן לא ניתן לנהל. הדבר היחיד שנוכל לנהל הוא את עצמנו. לנהל את המחשבות שלנו, לנהל את הרגשות שלנו כפי שהזכרתי בעבר וכמובן לנהל גם את הפעולות שלנו. המחשבה שנוכל לנהל את הזמן טוב יותר, כבר מסירה מאיתנו אחריות כי ישנו גורם נוסף, הזמן, שאינו קשור בנו שהוא הוא הגורם לכל הצרות שלנו. לא מעט הזכרתי את החשיבות של השפה בה אנחנו בוחרים להשתמש, ובכן גם בנושא הזה עלינו ללמוד לנהל את עצמנו וכבר בעצם ההגדרה הזו התחלנו לעשות זאת טוב יותר.

בפועל, הקושי העיקרי שלנו הוא כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו לא “מספיקים”. כאשר יש לנו איזו תפיסה מושרשת לגבי מה אנחנו אמורים לעשות בקשר לניהול זמן אפקטיבי וניהול זמן נכון, לעומת מציאות בה אנחנו עושים פחות, הרבה פחות.

הפער הזה יוצר תסכול מתמשך, הוא מתחבר בעיני לאי עמידה במילה ובמקרים רבים אף מוריד את ההערכה עצמית שלנו. הפער הזה נובע מכך שאנחנו לא בוחרים, שאנחנו לא מחליטים מה נעשה ומתי במסגרת נתונה אלא לוקחים על עצמנו הרבה משימות שאין סיכוי שנעמוד בכולן. הפער נובע גם מכך שיש משימות שעליהן אנחנו “מבזבזים” אנרגיה נפשית רגשית, מחשבתית, תחושתית, מעייפת, מכעיסה, משימות שהביצוע שלהם גורם לחוסר שקט, להתמודדות – לתחושה פנימית שמשפיעה על הפעולות שלנו ומעצם כך לוקחות לנו יותר זמן.
על מנת להתחיל לבחון את מקור הקושי שלנו מומלץ לבצע את התרגיל הבא:
ציירו עוגה של חלוקת המשאבים שלכם בין תחומי המשימות בבית או בעבודה.
דוגמא לתחומי משימות בבית: זוגיות, הורות, סידורים, אחזקת הבית, חברים, פנאי ואחרים.
לאחר שציירתם את העוגה חישבו האם זו העוגה האופטימלית? מה הייתם רוצים לשנות? ציירו עוגה חדשה אופטמילית. זהו את הפערים.
הפער בין המצוי לרצוי נובע נובע גם מכך שאנחנו לא יודעים לנהל את הפעולות שאנחנו עושים ביעילות.

הקושי שלנו לנהל את עצמנו ביעילות נובע מהגורמים הבאים:

  1.  אנחנו לא אוהבים לתכנן.
  2.  אנחנו לא אוהבים ליזום, מעדיפים להיות פאסיביים ולהגיב.
  3.  פרפקציוניזם – אנחנו נכנסים לפרטים הקטנים כדי שהכל יהיה מושלם, מה שבלתי אפשרי ואז אין הבדל בין עיקר לטפל, ואי אפשר להיות באמת מרוצים.
  4. חושבים בגדול או “יהיה בסדר” – לא נכנסים בכלל לתכנון ולפרטים הקטנים ואז נתקלים בהמון תקלות.
  5. הכל עליי – אנחנו לוקחים על עצמנו הרבה אחריות, גם מהעובדים שלנו, כדי שכולם יהיו מרוצים ויאהבו אותנו או כדי לא להראות שאנחנו לא יכולים, שקשה לנו – חולשה, בלי שבאמת יש סיכוי שנוכל להספיק לבצע את כל המשימות.
  6. אנחנו רצים בין משימה למשימה על מנת לשדר “אני עמוס”, “אני עובד, יש עליי המון אחריות” גם כשאפשר ללכת לאט…, העיקר לעשות ואז יש בלגן ואנחנו משפיעים גם על הסביבה ביצירת לחץ מיותר.
  7. אנחנו מתקשים בקבלת החלטות ובחירות.
  8. אנחנו מפוזרים ולא ממוקדים – מתחילים משהו ואז מתחילים משהו אחר. נכנסים למערבולות של עשייה ושל דברים פתוחים שיוצרים בלבול, החושים לא מחודדים. לא יודעים מה הכי חשוב לנו, במה להתמקד, במה להשקיע את מרב המאמצים. אגב אז אנשים רבים מתחילים לכעוס כי הכעס מחדד את החושים.
  9. אנחנו לא מאורגנים – החל בסדר וארגון פיזי של המשרד שלנו, של הניירת שלנו, של המכונית שלנו. וכמובן סדר וארגון פנימיים. לזרוק דברים מחיי מאפשר לדברים חדשים להיכנס. לזרוק דברים משמע להגדיל את מחסן האנרגיה, התפנה מקום, התפנתה אנרגיה.
  10. אנחנו חסרים בידע – אף אחד מאיתנו לא יודע הכל וטוב שכך. כל מה שאנחנו עושים מסתמך על שימוש בידע האישי שלנו, מה שלמדנו לאורך השנים וניסיון העבר שלנו. כל הידע הרחב הזה עדיין מגביל אותנו לראות אפשרויות מסוימות. לפעמים לא מצליחים להתגבר על מכשול מסוים, לא מתקדמים בגלל שחסר לנו הידע, או חסרה לנו האפשרות לגלות את הידע הזה בתוכנו. לשם כך חשוב להיעזר, למקד איזה ידע חסר לי ולשוב וללמוד אותו.

כאשר אנו עושים דברים שאנחנו לא אוהבים או מתקשים בהם מאוד אנו ניטה להילחם בהם. מלחמה ששואבת אנרגיה יקרה. אם אני מתקשה או לא אוהב לעסוק בניהול כספים לדוגמא, אבזבז אנרגיה על כעס עצמי, עצבים ולא באמת אעשה פעולה לשיפור או לרכישת יכולת חדשה. האפשרויות העומדות לפניי הן ללמוד או לזנוח. לזנוח ולדאוג כמובן שמישהו אחר יעשה זאת עבורי. אם משעמם וקשה לי לנקות את הבית אוכל לדאוג שמישהו אחר ינקה לי את הבית או ללמוד מה יהפוך את ניקוי הבית למלהיב עבורי.

וכמו שכתבתי בתחילת המאמר – אין דבר כזה ניהול זמן  , את הזמן לא ניתן לנהל. הדבר היחיד שנוכל לנהל הוא את עצמנו.

עכשיו יש שאלה חשובה לענות עליה: האם קראתם את המאמר על אתם פרפקציוניסטים או סתם דחיינים? ואיך מפסיקים לפחד להיכשל ולעשות טעויות?

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •