זוגיות בעידן התקשרת הדיגיטלית – אהבתי?

בימים אלה של פייסבוק, טוויטר ועוד מיני רשתות חברתיות, המגובים בטלפונים ניידים חכמים בהם ניתן לשלוח הודעות בדואר האלקטרוני, בוואטסאפ ובדומיהם, נפתחת בפנינו האפשרות לתקשרת זמינה, מיידית, רחבה ובלתי תלויה במקום ובזמן. אנחנו מסמסים מחדר השירותים, שולחים סרטונים מחדר הישיבות ומצלמים תוך כדי, ב”חי”, ומעבירים ב”שלח”. מעבירים לכל דורש, גם למי שלא, בשבילנו.

האם הזוגיות שלנו מושפעת מכך? האם התקשרת הזוגית משתנה בעידן שכזה? האם נוצרים קירבה או מרחק?

אם פעם היינו מתקשרים עם בני המשפחה הקרובים, חברים, ומכרים מהעבודה, היום המעגל התרחב להרבה יותר אנשים. חלקם לא פגשנו כלל בחיינו. דמויות פיקטיביות שמעלות או מגיבות לסטטוסים, בני משפחה רחוקים, חברים מהילדות או אקסים לשעבר שהגיחו אל עבר חיינו מעבר למסך זה או אחר. כל הזמן פונים אלינו, מגיבים לנו, מציעים לנו, מראים לנו. בשורה התחתונה, הקשר הזוגי הוא אחד מיני הרבה קשרים רבים. הקשר הזוגי במידה מסויימת איבד מהבלעדיות שלו. דברים שפעם סיפרנו לבני זוגנו, אנחנו משתפים את כל העולם.

אנשים רבים מגיעים לסוף היום, לבית בו הם גרים עם בני/בנות זוגם עייפים מלתקשר. הם כבר ביטאו, שיתפו, צחקו, התפלאו וכעת נותרו ללא כוחות לדבר. לדבר באמת, בעזרת השפתיים והעיניים. לדבר כך, באמת, נראה כמו לטפס על הר גבוה. ולמי יש כח לטפס על הרים בסוף יום עבודה.

התקשרת המכשרינית היא אינטנסיבית, מהירה ובדרך כלל בעוצמות גבוהות. כמו בפולסים חשמליים, היא טומנת לנו הפתעות, גילויים ומציצנות לא מתפשרת. לעומתה התקשרת הזוגית, פנים מול פנים נראית שקטה, עייפה, נטולת זוהר ומסתוריות. מתוך כך אנחנו מסתפקים בתקשרת פונקציונלית בתוך הזוגיות. שולחים הודעות של  “איך היה עם השיעורים היום?”, “אני לא אספיק להגיע לקחת לחוג היום, יש סיכוי שתיקח אתה?”, ו”הזמנתי את ההורים שלי לארוחה בשבת”. בשביל מה להתקשר אם אפשר לשלוח הודעה, ממוקדת, ברורה, מכוונת מטרה. יש המגדילים להוסיף “ממי”, ו”פושי”, כדי לרכך את התכליתיות. בתחשיב העלות תועלת, להוסיף עוד שלוש או ארבע אותיות בהחלט שווה את המאמץ.

ואולי יש פה גם הזדמנות?

אולי את כל מה שאנחנו עושים כלפי חוץ אפשר להכניס לתוך היחסים הזוגיים. כלומר להביא את התשוקה, את המסתוריות, את העניין, את ההפתעה, את התקשרת, אל תוך הקשר הזוגי. כלומר למקד את המאמצים אל תוך הקשר ולעשות בחירה. לבחור בתקשרת בתוך הקשר. לשתף בדברים שעד היום לא שיתפנו, לשלוח תמונות שעד היום לא העזנו, לשחק משחקים שעליהם פינטזנו, להבשיל את הקרקע למפגש פנים אל פנים. ליצור מתח וציפיה מתוך התקשרת המקדימה שתהווה מעין משחק מקדים. כן זה יותר מסובך, כי זה כרוך בשינוי דפוסים. כן זה פחות קליל, כי יש בינינו מטענים של שנים וכן יש הבדל בין לכבוש את ליבותיהם של 2000 חברים בפייסבוק לבין לכבוש את ליבו של אהוב ליבנו, שכבר נמצא איתנו אי אלו שנים וישן איתנו באותה מיטה. אנחנו בוחרים פה באיכות על פני כמות. בהשקעה במה שחשוב לנו והפירות לא יאחרו לבוא. לשם כך נוכל להעזר בטיפים הבאים:

1.להגביל את התקשרת עם אנשים מחוץ לקשר הזוגי. ליצור גבולות ברורים. לדוגמא לא לפתוח פייסבוק בסוףשבוע, להגיב לסטטוסים בשעות הערב יחד, או כל גבול אחר שיעשה הפרדה ברורה בין החוץ לפנים.

2.לשמור על בלעדיות. לדאוג לשתף בדברים החשובים והמשמעותיים לנו קודם כל בקשר הזוגי. גם אם אין זמינות כרגע, גם אם זה נראה בלתי אפשרי ומאוד דחוף לנו לשתף, להתעקש ולמצא את הדרך.

3.לשחק בתוך הקשר. להמציא את התקשרת המשחקית בינינו שוב ושוב. להפתיע בתמונה או בסרטון אינטימי, לשלוח שאלה מעוררת, לשלוח שיר שמסמל משהו עבורכם. לחדש, לרענן, להפתיע.

4.לבחון ולהגדיר לעצמנו מה מטרת התקשרת החיצונית לקשר. מה היא משרתת עבורנו, על איזה חסך היא עונה והאם נרצה להשיג אותה בתוך הקשר הזוגי.

5.לשתף ברגשות, במחשבות, בפחדים, בפנטזיות ולא רק בתיאורים של מה עשיתי, מה ראיתי. להכניס את בן או בת הזוג אל תוך העולם הפנימי שלנו, בכאן ועכשיו, תוך כדי.

התוצאה של כך היא יותר משאבים וזמן פנוי וקשר זוגי מהודק, עוצמתי ומרגש יותר. אז אם אתם אוהבים עשו לייק או שתפו. אבל קודם את בן או בת הזוג.

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •