לפני שאני מתחיל לדבר על חשיבה חיובית הביטו בתמונה הבאה :

חשיבה חיובית 2

אתם רואים בה אישה נאוה או פרחים?

ופה? נגן סקסופון או פאם פאטל?

לשיבה חיובית 3

בתמונה הבאה מסתתרות 3 דמויות, אתם רואים אותן?

חשיבה חיובית 1

 

 

 

 

 

 

 

 

מצליחים? שתפו את החברים שלכם ונראה אם גם הם יצליחו.

התמונות הללו הן אשליה. אשליה אופטית. דמות אחת קופצת ישר לעיניים ובשנייה מבחינים רק כאשר מישהו שולח אותנו לחפש אותה. חלק מהאנשים  יבחינו קודם בדמות מסויימת ואחרים בדמות אחרת. כל אחד לפי צורת חשיבתו ועולמו הוא.

ואיך כל זה קשור לחשיבה חיובית?

ובכן אם התמונות הן אשליה אופטית, אני הכנתי לכם אשליה מילולית. איפה? בכותרת המאמר כמובן (כן, תחזרו לקרוא את הכותרת שוב, אני יודע שכבר שכחתם).

את הכותרת ניתן לקרוא בשני אופנים:

  • חשיבה חיובית– (פחחחחחחח נו באמת) מה יכול כבר לצאת לנו מחשיבה חיובית (למען ה’)
  • חשיבה חיובית– מה יכול כבר(עכשיו מייד )  לצאת לנו מחשיבה חיובית

כן, אני יודע מה אתם חושבים, אתם חושבים שהאפשרות שלא ראיתם היא שטות ובכלל לא הגיונית. כן, ועכשיו אתם חושבים שכל מי שתראו לו את המאמר יגיע לאותה מסקנה שאתם הגעתם ויבחר במה שאתם בחרתם.

בטוחים? שתפו את החברים שלכם ונראה אם הם יחשבו כמוכם.

אולי אתם צודקים ואולי לא, אבל מה שבטוח הוא שיש שתי אפשרויות (לפחות), השפה העברית מאפשרת לנו להבין את הדברים בכמה אופנים. למה אנחנו בוחרים אפשרות אחת ולא אחרת?
נכון מאוד, אתה שצעקת “דפוסי חשיבה” – צדקת! רק חבל שאתה מתפרץ.
דפוסי חשיבה, דעות קדומות, ניסיון עבר וראיית עולם – כל אלה שולטים על הדרך בה אנחנו רואים את הדברים, ומכתיבים את התגובות שלנו ואת המעשים שלנו.

בואו נעזוב לרגע את הפרדיגמות והדעות הקדומות (אל דאגה אנחנו נחזור אליהן בהמשך) ונדבר קצת על חשיבה חיובית כדרך חיים (ממממ מאמר על חשיבה חיובית ומדברים בו גם על חשיבה חיובית, מוזר מאוד)

במשך שנים בכל פעם שהייתי שומע את המושג חשיבה חיובית ואת הטיותיו משפטים לחשיבה חיובית כמו “תהיה חיובי” “חייך אל העולם והוא יחייך אליך” “חשיבה חיובית כדרך חיים” “מחשבה יוצרת מציאות” “תחשוב מחשבות חיוביות” וכו’, הייתי מתמלא תשוקה עזה לחבוט במישהו. אני לא היחיד. מה יש במושג שמכיל שתי מילים חיוביות כמו חשיבה( לחשוב זה דבר חיובי נכון?) וחיובית (מבינים למה חיובית זה דבר חיובי? 😉  ) שמוביל לכל-כך הרבה אנטיגוניזם? 

לדעתי יש מספר סיבות הגורמות ל”חשיבה חיובית” לעורר רגשות שליליים ( 😛 ):

  • חשיבה חיובית מקושרת אצלנו לרוחניות ניו אייג’ית כזאת של קטורת וטארות .
  • חשיבה חיובית גורמת לנו לחשוב על פאסיביות – נחשוב מחשבות חיוביות על האוברדראפט בבנק והוא ייעלם
  • אנשים מתעקשים להציע לנו לראות את הצד החיובי דווקא כשאהבת חיינו עזבה אותנו כדי להתחתן עם נגן קסילופון צ’רקסי
  • הסרט “הסוד” – נו באמת…

הסיבות האלו הן אסוציאציות שמעורר בנו המושג חשיבה חיובית ולא דברים הנטועים בעובדות המציאות. הן פירוש לא נכון של המושג חשיבה חיובית, או לפחות לא מחוייבות מכח ההגדרה להיות קשורות לחשיבה חיובית.

אז מה זה באמת חשיבה חיובית?

הייתי רוצה להציג פה את ההגדרה בויקיפדייה, אבל אני לא יכול. למה? כי לא מצאתי כזאת. לא להאמין אבל נכון לרגע כתיבת שורות אלו אין ערך של “חשיבה חיובית” בויקיפדייה. יש ערך על  להאסה אפסו אבל לא על חשיבה חיובית. אני חושב שאולי העורכים של ויקיפדייה הם לא טיפוסים חיוביים במיוחד. התכוונתי לראות שוב את הסרט “הסוד” אבל אין לי סבלנות אז, רגע ,
איפה הייתי? אה כן – חשיבה חיובית כדרך חיים.
חשיבה חיובית הינה מערכת של עדשות ופריזמות דרכן- אנחנו יכולים לראות את המציאות (הערה לעצמי: תתאפק לא להזכיר בשום פנים ואופן את המשקפיים הירוקים, את עיר הברקת ואת הקוסם מארץ עוץ. תודה.).
שימו לב – לא לשנות את המציאות (מה אתם פסיכים?!) בשעה עדיין יהיו 60 דקות והכדור הארץ עדיין מסתובב סביב השמש אבל בזכות מערכת העדשות הזו כאר נסתכל על המציאות נוכל לראות אותה, לתרגם אותה, להבין אותה. בחשיבה חיובית אנחנו נוטים לחשוב ולהאמין שהדברים שקורים לנו הם חיוביים ויקדמו אותנו ולא שליליים. זוכרים את התמונות למעלה? כל תמונה ניתן היה להבין לפחות בשני אופנים. מה שהכתיב את הדמות שקפצה לנו לראש ראשונה, היה סט העדשות המחשבתיות בהן השתמשנו להביט על התמונה. הידיעה שיש שם עוד דמות גרמה לנו להחליף לרגע קט את סט העדשות הרגיל שלנו ולהביט על הדמות ב”עיניים אחרות”. את המציאות אנחנו גם רואים דרך מערכת עדשות שהרכבנו לנו במשך השנים. אנחנו אף פעם לא רואים את הדברים עצמם אלא את הפרשנות שלהם במוח שלנו. והמחשבה שלנו – ובכן המחשבה שלנו יוצרת מציאות. המציאות לא כל כך חד משמעית כמו שאנחנו נוטים לחשוב. הבעל  מתלחשש מאחורי הגב? אולי הוא בוגד אבל אולי הוא בעצם מתכנן מסיבת הפתעה (לך כמובן, לא לפילגש – היא שונאת הפתעות)
פיטרו אתך? זה סוף העולם או התחלה חדשה? אנחנו לא באמת יודעים.
רגע אחד, אם אנחנו לא באמת יודעים אז אולי הוא באמת בוגד, אולי זה כן סוף העולם, אז מה בכלל הטעם בחשיבה חיובית? שאלה טובה, זה מביא אותי לנושא הבא (תנחשו מה הוא)

מה בכלל הטעם בחשיבה חיובית?

  • מכירים את האנשים האלה שבטוחים כל הזמן שאסון מתקרב? שטוענים בתוקף שאתם עושים טעות והולכים ליפול עם הפנים לבוץ? האנשים האלה שרואים אתכם בבוץ ואומרים – ידעתי! הרי אמרתי לך, אתה לא הקשבת, הזהרתי אותך! מכירים אותם? – טוב אז הם לא ממש סימפטים נכון? אל תהיו הם. מי רוצה להיות ליד אדם שרק מוריד אותך? הכי גרוע זה כשאנחנו עושים את זה לעצמנו. מיליון פעמים אמרתי לעצמי – אל תעשה את זה זה לא יצליח אתה תתחרט. רואה זה לא מצליח. אין סיכוי. מתחרט? ידעתי! – אל תעשו את זה לעצמכם. פשוט כי זה לא כיף לחיות כך ואתם עלולים למצוא את עצמכם מורידים לעצמכם סטירה (מנסיון זה ממש לא פשוט להסביר את הסטירה לאנשים שיושבים מולך ברכבת).
  • אני אגלה לכם סוד – כשרק התחלתם ללכת אתם ישר נפלתם. אחרי הפעם הראשונה ניסיתם שוב ושוב ושוב. אם הייתם אומרים לעצמכם חבל על המאמץ אין סיכוי שאלמד לעשות את הדבר הזה, הייתם היום זוחלים ברכבת בדרך לעבודה, אוכלים אוכל רך וטוענים בתוקף שגה גה גה ודה דה דה. כאשר פוחדים מנפילות, ומטעויות קשה מאוד ללמוד ולהתקדם. (תרשמו לכם עבודת בית לקרוא את המאמר שלנו : אתם פרפקציוניסטים או סתם דחיינים? ואיך מפסיקים לפחד להיכשל ולעשות טעויות?)
  • נבואה שמגשימה את עצמה- האם עצם המחשבה החיובית גורם לשינויים בעולם הממשי? לא אבל מרב פחד שתשברו את הכוס היד שלכם רועדת ותנחשו מה קורה? תודה אבל לא הייתם צרכים לענות, זאת שאלה רטורית.
  • אדם מתכנן תכניות ואלוהים צוחק – אתם יכולים לתכנן הכל לפרטי פרטים, אבל פתאום ירד גשם, האוטו לא יניע, הקפה ישפך על החולצה החגיגית וכו. חשיבה חיובית גורמת לנו להתאושש מהר מהמהמורות הקטנות האלה בדרך ועוזרת לנו להיות קלילים כמו במאמר : אל תהיו כבדים כל-כך 
  • מחשבה יוצרת מציאות – סיכמנו כבר שהמציאות לא חד משמעית, לכן המחשבות שלנו משפיעות באופן כמעט מוחלט על המציאות שלנו. המחשבות יוצרות את המציאות שלנו ואנחנו רוצים מציאות חיובית נכון?

טוב אז השתכנעתם שגישה חיובית זה טוב וקיבלתם מוטיבציה לחשוב בצורה חיובית, אבל מה לעשות ואתם טיפוסים דיכאוניים רואי שחורות ושוחרי ציפרלקס, חבל שאף אחד לא יכול להסביר לכם  איך משנים את הפרדיגמות ומסגלים לעצמינו חשיבה חיובית.

איך משנים את הפרדיגמות ומסגלים לעצמינו חשיבה חיובית כדרך חיים:

 אז חזרנו לפרדיגמות ולדעות הקדומות. הפרדיגמות שלנו צצות ממש כרפלקס והן כל כך נטמעו בנו שאנחנו אפילו לא מרגישים שלא מדובר בדעה מבוססת שלנו אלא בדפוס חשיבה שהושרש בנו בעבר(מי אמר מודל אפרת ולא קיבל?). ביטול ה”אוטומט” ששולף את התגובה והמחשבה הרגילות שלנו הינו תהליך לא פשוט. אחרי הכל, אנחנו סוחבים את המחשבות האלה שלושים פלוס שנים ורק לפני כמה דקות נחשפנו למאמר מדהים על חשיבה חיובית. אין כאן סוד או קסם, התהליך דורש סבלנות ומידה מסויימת של משמעת עצמית, אך אם אימון נהפוך מחשבות שליליות למחשבות חיוביות. השלבים הבאים יעזרו לשינוי כל דפוס המחשבה ופרדיגמה שאנחנו מחזיקים בה:

  • רשימה של דפוסי החשיבה שמפריעים לנו – רצוי להתמקד בהתחלה בשניים שלושה ולא יותר.
  • זיהוי המחשבה – בערב כאשר יש קצת זמן חופשי עוברים על היום ובוחרים אירוע אחד בו באה לידי ביטוי אחת הפרדיגמות 
    •  רושמים על נייר (כן ברור לי שתעשו את זה בעל פה – הפסד שלכם) את האירוע, את הפרדיגמה,  ואת התגובה לה גרמה הפרדיגמה
    • מול השורה הקודמת רושמים מחשבה שונה שתחליף את המחשבה השלילית הקודמת ואת התגובה החדשה שהייתה נגרמת בעקבות שינוי החשיבה.
  • זיהוי המחשבה השלילית בסמוך לארוע – ככל שנתמיד בשלב הקודם נגלה שאחנו מזהים את הפרדיגמה בזמן אמת. אנחנו עדיין לא נוכל לשנות את החשיבה אבל נהיה מודעים תוך כדי. מייד לאחר האירוע נרשום לעצמנו על נייר או באופן מנטלי את הרשימה הקודמת
  • שינוי מחשבה בזמן אמת – אנחנו כמעט שם – בזמן הארוע עצמו כאשר צצה המחשבה השלילית אנחנו נחליף אותה באופן מלאכותי ייזום במחשבה חיובית ונגיב בהתאם.
  • ריקוד השמחה המסורתי – אחרי ארוע נשים לב פתאום שהגבנו באופן אוטומטי בצורה חיובית ונרקוד לעצמינו ריקוד שמחה קטן (אבל לא באמצע לוויה – לא תאמינו כמה קשה לשכנע שהריקוד זה צורת הספד מקובלת במונגוליה הפנימית)

דוגמא : 

  • אירוע :  נשפך לי הקפה של הבוקר על החולצה 
  • מחשבה שלילית: אני יודע כשהבוקר מתחיל ככה כל היום הולך עקום ושום טוב לא יצמח מזה
  • תגובה:  מבטלים פגישה חשובה
  • מחשבה חיובית מחליפה: החלק הרע של היום כבר מאחורי מעכשיו אני במסלול עליה
  • תגובה חדשה: מחליפים חולצה ומכינים עוד קפה (כאילו דא)

רצוי להכין רשימה של משפטים לחשיבה חיובית שיהיו הארסנל הפרטי שלנו – בכל פעם שניתקל בבעיה נשלוף משפט מהמשפטים לחשיבה חיובית שלנו כדי “לנטרל” את המחשבות הרעות ולהפוך את המחשבות השליליות למחשבות חיוביות.

חשיבה חיובית – מודל אפרת

אולי זה זמן טוב לדבר קצת על מודל אפרת שהוא בעצם א.פ.ר.ת (כל הנשים בשם אפרת, מצטער שנטעתי בכן תקוות שווא אבל מודבר בראשי תיבות)

מה זה מודל אפרת?

“מודל אפרת הוא מודל שבמסביר לנו את הדרך בה אירוע מסוים הופך לתגובה”

המודל כולל ארבעה שלבים
  •  א – אירוע
  •  פ – פירוש
  •  ר – רגש הנגזר מהפירוש
  •  ת – תגובה הנגרמת מהרגש.
  מודל אפרת מטרתו גם היא לנתק את הקשר בין האירוע לתגובה האוטומטית שלנו אליו. האוטומט שלנו גורם לנו לפרש את האירוע באופן מסויים  שמוביל לרגשות ותגובות שהן לא תמיד מתאימות לאירוע עצמו. מודל אפרת מניח שברגע שנהיה מודעים לתהליך האוטומטי נוכל לתת פרשנות שונה לאירועים ולהגיע לתגובות חדשות. מודל אפרת יסייע לנו להשתמש בחשיבה חיובית בתגובות שלנו לאירועים בחיינו.

יש לי בשורות רעות בשבילכם

מה?! בשורות רעות? בשביל זה קראתי עד כאן? ידעתי! הרגשתי שזאת טעות! (הלו… הרגע קראתם מאמר – תפנימו)
הבשורות הרעות הן שהלחם נופל על הצד המרוח, אותו מספר פעמים בין אם אתה חושב בצורה חיובית ובין אם לא. אבל בחייאת לא הרבה יותר כיף לזכור את הפעמים שהלחם נפל על הצד ה”יבש” וכמה שמחת כשהרמת אותו?

הפסימיסט רואה את חצי הכוס הריקה ובטוח שהוא ישאר צמא.
האופטמיסט רואה את חצי הכוס המלאה ובטוח שהוא ירווה.
ה”חושב חיובי” פשוט ישתה את המים, צמא או רווה הוא כבר ידע איך להסתדר עם המצב…

אני כמעט מתבייש לשאול את זה, כי ברור לי שכן, אבל את הוידוי האישי של גלית קדמי ביבר כבר קראתם?

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •