איך משקמים מערכת יחסים הרוסה?

מערכת יחסים הזקוקה לשיקום היא מערכת יחסים בה חווה אחד הצדדים לפחות תחושה שהוא נותן יותר מאשר הוא מקבל, או שהוא מקבל יותר מאשר הוא נותן, כאשר יש למעשה הפרת הסכם פורמלי או בלתי פורמלי. לפעמים זה הסכם שנמצא בראש שלנו, שלא דובר אף פעם ועדיין אנחנו מרגישים שהצד השני בגד והפר את ההסכם. בעבר חלוקת התפקידים בזוגיות היתה ברורה יותר, היה חוזה, לא כתוב, בו כל אחד מהצדדים ידע מה תפקידו. האחד מפרנס מחוץ לבית והשני מטפל בעניינים בתוך הבית. היום זה יותר מורכב. לכל צד יש מערכת ציפיות, רצונות, מאוויים שהוא רוצה לממש בתוך הקשר. תחושת הבגידה יכולה להופיע בשלבים מוקדמים של הקשר ולהפוך לפתולוגיה של הקשר או שיכולה להיווצר עם השנים, מסיבות שונות. כל צד מצפה למימוש ההסכם בבעיה אחת, שלא נעשה הסכם כזה.

ברגע שעוברים את תקופת ההתאהבות בקשר מביאים את הדפוסים שלנו, את הקשיים האישיים שלנו לתוך הקשר. לדוגמא אני רגילה לא להתעמת, מפחדת מקונפליקטים, אז לא נדבר כשיש אי הסכמה, נשתוק ימים. כך אנחנו שותקים ימים, חבולים, בודדים, ואז משלימים. ההתעלמות והבדידות שאנחנו מרגישים מגיעה לשיא שבדרך כלל מתפוצץ בתוך הקשר או שמחפש מוצא החוצה, לאדם נוסף מחוץ לקשר. דוגמא נוספת, אני רגילה להיות לא מרוצה מכל דבר,אז אתלונן עליו כל הזמן והוא ירצה אותי. הוא מרצה ומרצה עד שהוא מרגיש שהוא מוחק את עצמו לחלוטין ואז הוא פוגש מישהי שמפנקת אותו. ככל שעובר זמן הדפוסים יוצרים ניכור וכעס והנושא משתנה, זה כבר לא שהיא כל הזמן מתלוננת עליי אני כבר לא נמשך אליה, אני לא יכול לקחת חזרה מילים שנאמרו.

ישנם שני מצבים של קשרים שזקוקים לשיקום

פציעות – כל הזמן נפצעים ופוצעים, מגלידים הפצעים ושוב, אפשר להמשיך ככה כל החיים. זוגות שחיים כמו שותפים עסקיים בלי אינטימיות, זוגות שלא מקיימים יחסי מין, זוגות שכל אחד מקיים חיים נפרדים שלשני אין מושג עליהם, מקללים ותוקפים אחד את השני ואז משלימים שוב ושוב, אין שום הבעות של חום ואהבה, אין אינטימיות, אין עזרה הדדית.

מחלה מתפרצת – נעשה מעשה ששובר את הכלים, מישהו בוגד והשני מגלה, מישהו מחליט החלטה חד צדדית שמשפיעה על הקשר, אחד לוקח סכום כסף גדול בהסתרה, מישהו מפסיק באופן חד צדדי לעבוד, מישהו לא מגיע יותר למשפחה או אירועים של הצד השני.

הנטייה שלנו היא להאשים, לראות כמה הצד השני הפר את ההסכם אבל כשמבררים לעומק רואים ששני הצדדים הובילו להפרת ההסכם. זה שריצה וזה שהתלונן. זה ששתק וזה שהסכים לשתיקה.

איך משקמים את הקשר?

  1. קבלת חוסר המושלמות שלי, של בן הזוג, ושל הקשר. פרידה מאידיליה, אשליה. הבנה שהקשר כבר לא יהיה כמו שהיה. זה אחד הדברים שקשה לקבל כי כל הזמן רוצים לחזור למשהו שכבר אין סיכוי שיהיה. ההבנה שיש לנו קושי ביצירת שותפות, שקשה לנו להתמודד עם כל הקשיים של הקשר שלנו. אני לא מושלם, הוא לא מושלם. הקשר לא מושלם ולא יהיה.
  2. לקיחת אחריות מלאה של 100% לשינוי. עליי לבחון מה עליי לקבל ולא אוכל להשפיע עליו ומה אני משנה. חשוב להדגיש כי אין לנו יכולת לשנות מישהו, לתקן מישהו. אנחנו יכולים לקבל אותו, לשנות אותנו, ולאט לאט לשנות את הקשר. שזה משהו שהאגו שלנו יתוכח איתנו שוב ושוב. אבל הוא קריטי להצלחה
  3. במקרה של מחלה מתפרצת, אבל תמיד כדאי, נדרש תהליך סליחה רגשית עמוק שהוא קריטי לבניית אמון מחדש, ולוקח יותר זמן לשקם.
  4. קביעת גבולות וכללים חדשים לקשר, בניית חוזה חדש – הפסקה לאלתר של כל פעולה פוגענית וכל פעולה שגורמת לקלקול, לפגיעה. אין קללות, בגידות, הרמות קול, יציאה לבילויים עם חברים או כל דבר שמסכימים עליו. ולצד זה מה כן…יום זוגי בשבוע, שיחה יומית.
  5. שיקום ההערכה העצמית. בקשר הרוס שני הצדדים מרגישים הערכה עצמית ירודה. לפני שיוצרים משהו חדש, כמו בניין הרוס יש לייצר קרקע בטוחה, יציבה. ע”י הוקרה, ביטויי הערכה, לראות את הטוב, להפסיק קלקולים כמו ביקרת, פתחי מילוט, לייצר מצב של קבלה כבסיס. אנחנו נרצה לקבל מעין הוכחה לערך שלנו בקשר.
  6.   יצירת שותפות בקשר. בשותפות אין הכוונה לשיוויון תפקידים, הכוונה ללמוד להיות בקשר שהוא לא של שולט-נשלט, אלא שיש בו את עקרונות השותפות : אהבה, כבוד והערכה הדדית, אינטרסים משותפים, מחויבות ואחריות הדדית, איזון בין נתינה וקבלה, תשוקה ויכולת עמידה בקונפלקטים. קשר שאין בו התעלמות והסתרה, לא מתעלמים מסימנים, משתיקות, מסיבובי גב, מחוסר תשומת לב, ולא מסתירים תחושות קשות, פגיעות, רצונות, מאווים.

 

לפעמים קשה לעשות את זה לבד – בשביל זה אני פה

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •