חלוקת התפקידים בקשר הזוגי

עוד לפני שנולדנו ניתן לנו תפקיד. בהתאם לסדר במשפחה, לרקע, לציפיות מאיתנו. גם בהמשך הסביבה נותנת לנו תפקידים ואנחנו בוחרים לעצמנו תפקידים ובעצם כך אנחנו מגבילים את יכולתנו לפעול ולבחור בספונטאניות.  ייעוץ זוגי ברחובות או בכל מקום אחר, לצורך העניין, יכול לסייע מאד בפיתוח תפיסות אלה.

“מקובעים” בתפקידים השונים אנחנו יוצרים לעצמנו הרגלים, דפוסים של הרגשה, מחשבה והתנהגות. התפקידים השונים באים לידי ביטוי בכל תחומי החיים שלנו, בעבודה, מול הילדים, מול חברים קרובים ובזוגיות שלנו. אנחנו לוקחים תפקיד שבדרך כלל חוזר על עצמו: מנהיג, שתקן, ליצן, אמא/אבא, נשית/גברי, ילדי/ת, מנהל, אחראי, הססן, מתנגד, לא מבין, רגיש, מעורר, מזהיר, השונה, המאתגר, המהפכן, הדואג, ה”דרמה קווין”, המחבר, המפריד.

אנשים נוטים לדבוק בתפקידים לאורך שנים, בלי הבדיקה החשובה כל כך. האם התפקיד הזה מתאים לי עדיין? האם הוא משרת אותי? בקשר הזוגי, במיוחד, זה בא לידי ביטוי כאשר שוב ושוב אנחנו כועסים על בני הזוג שלנו שמקובעים באותם תפקידים, כאשר למעשה אנחנו אחראיים לכך באותה מידה.

עיקרון התפקידים עובד בקשר הזוגי. אם האחד לוקח את תפקיד המוביל, השני יהיה מובל. אם האחד לוקח את תפקיד ההחלטי, השני יהיה הססן. השבוע ניהלתי עם בן זוגי שיחה על כך שקשה לי עם הביקרת הרבה שהוא מפגין מול כל רעיון שאני מעלה. רק את השלילי אתה רואה, רק את הבעיות והכשלים שיתכנו בהמשך הדרך. כהרגלו הוא חייך אליי ואמר בחוכמה רבה. בוודאי, ולך זה נותן את החופש לשחק, להביא רעיונות מופרכים, להעיז, ללכת בתחושת ביטחון כי יש מי שידאג ויקח אחריות. צודק. הרי אם אני אתחיל לחשוב בדקדקנות, אם אני אראה את השלילי בכל דבר, באופן אוטומטי הוא ישנה את התפקיד שהוא לוקח. אני בחרתי להשאר בתפקיד שלי ועד השיחה הבאה, אני גם מקבלת אותו יותר. כך למעשה כל שינוי ולו הקטן ביותר של אחד מבני הזוג “מאיים” על המשך הזוגיות. מאחר והוא מאיים על התפקיד של כל אחד מבני הזוג, תפקיד בו נאחזים לעיתים שנות חיים. הסיכון הכרוך בכך הוא כבד ומהווה פחד מרכזי ב”תקיעות” בו מצויים בני זוג רבים אשר אינם מרוצים מהזוגיות שלהם, אך לא עושים דבר. מאיים, מצד אחד, אך באותה מידה מאפשר שינוי חיובי. כאשר אחד מבני הזוג לוקח אחריות אישית על השינוי ומחליט על שינוי תפקיד ומכאן הוא מכניס מחשבה, הרגשה, תחושה מהותית חדשה לקשר, הזוגיות בהכרח תקבל תפנית.

בקרב זוגות ניתן לראות חלוקת תפקידים ברורה : הורה – ילד, מנהל/ת – עובד/ת, מלך/ה – נתין/ה, מחזר/ת – לא מושג/ת, מרצה – לא מסופק/ת. כאשר צד אחד אינו מקיים את ההסכם ומשנה את התפקיד שלו לצד השני יש אחת משלוש האפשרויות : להלחם, לברוח או להחליף תפקיד. אפשר להמשיך ולהלחם על התפקיד, אפשר ללכת ולחפש מישהו חדש שימלא בדיוק את אותו התפקיד או  להחליף תפקיד, לזנוח את התפקיד הישן ולהרחיב את רפרטואר התפקידים.

לדוגמא אשה בתפקיד אמא לבעלה, מתפטרת מתפקידה. הוא יכול “להתיילד” יותר בניסיון לקבל שוב את אמא, הוא יכול לחפש לו אמא אחרת או שהוא יכול להתבגר.

נניח חלוקת תפקידים כזו שהגבר נותן אישורים לכל דבר שהאשה עושה. היא מרגישה לא שווה ושתפקידו לאשר אותה. אותה אשה לקחה אחריות אישית ועברה תהליך של שינוי עד שהגיעה למקום חדש – היא מפסיקה לחפש אישורים ומרגישה שווה. היא בטוחה יותר בעצמה, אולי אף תלמד לקבל ולתת אהבה בדרכים חדשות.

הוא יוכל לחפש לו מישהי חדשה לתת לה אישורים. הוא יוכל להלחם לתת לה אישורים, או שישנה תפקיד, יעריך אותה ויהיה שותף.

חשוב לזהות מה התפקיד שלי. האם התפקיד נוח לי, משרת אותי, עוזר לי להגיע לתכלית הקשר, האם הייתי רוצה להרחיב אותו, לשנות, לעשות חילוף תפקידים.

עצם השינוי בתפקידים יוצר זוגיות חדשה, שמתאימה יותר לבני הזוג, זוגיות שמתפתחת לכיוונים חדשים ומאפשרת יותר קרבה, יותר אותנטיות, סיפוק וחיבור.

תרגיל אישי : תארו בדימוי את חלוקת התפקידים בזוגיות שלכם. (מנכ”ל וסמנכ”ל, עגלון וסוס, גנן ועץ, פרח ופרפר, מנוע ומכונית, מכונית והגה,. ..)

בחנו מה הרווחים שיש לכם מהתפקיד ומה תרצו לשנות.

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •