ש’ ידעה בדיוק מה היא רוצה להיות: מטפלת אלטרנטיבית. היא הצטיינה בלימודיה שנמשכו ארבע שנים ארוכות ומייגעות, בהן כל משפחתה התגייסה לתמוך בה. אמה עזרה עם הילדים, בעלה פירנס ועבד שעות נוספות רבות. “הגיע הזמן לפרוע את השטר”, אמרה והמשיכה לשזור תכניות על תוכניות. “יש לי המון רעיונות אבל למה אני לא מצליחה לעשות אתם משהו?”, שאלה בייאוש. “אני יודעת בדיוק מה לעשות. הכנתי רעיונות למודעות פרסום, יש לי לוגו וסלוגן מיוחד. אבל אפילו על כרטיסי ביקור אני לא מצליחה להחליט. באיזה צבע? באיזה פונטים של אותיות? מה כדאי לכתוב?”

התחלה של דבר חדש דורשת מאיתנו אנרגיות רגשיות רבות. הרצון העז לשנות, לצאת לדרך חדשה מלווה פחדים:

  • 1. הפחד מכישלון – מה יהיה אם אשקיע משאבים ובסוף לא אצליח כמו שחשבתי? האם יש סיכוי בכלל שאצליח? איך זה שעד היום לא הצלחתי? אולי הפחד נובע מחוסר אמונה או  חוסר אמון בעצמי. אולי אני לא באמת מאמין שאני יכול להצליח.
  • 2. הפחד מהצלחה – עד כמה שזה נשמע אבסורדי, רבים מאיתנו לא יודעים להתמודד עם הצלחה. למה אהפוך אם אצליח? האם אהיה בודד כשאצליח? האם מותר לי להצליח? הפחד אולי נובע מהמחשבה כי לא מגיע לי להצליח.
  • 3. הפחד מה יגידו – שינוי שאדם עושה מלווה בתגובות מהסביבה. איך הוא מעז? מה הוא חושב לעצמו? השינוי מאלץ אותנו להתמודד עם קולות של ביקורת וחשדנות.
  • 4. הפחד לגלות שזה לא באמת מה שאני רוצה: ומה אם, אחרי כל המאמץ, אגלה כי אני לא באמת מעוניין בדרך החדשה? איך שוב אעבור שינוי?
  • 5. הפחד מהלא מוכר – כל דרך חדשה מלווה באי-וודאות. לא ניתן לדעת מראש מה באמת יהיה, איך ארגיש. חוסר הוודאות והמצאות בתנאים לא מוכרים הוא מצב קשה או אף בלתי נסבל עבור חלק מאיתנו.
  • 6. הפחד לשלם את המחיר – בכל החלטה שנקבל, בכל דרך חדשה שנבחר נשלם מחיר. לוותר על נוחות כמו משכורת או שעות עבודה נוחות. אנו מרוויחים משהו במקום הישן ולא בטוח שנקבל רווח שווה במקום החדש שנבחר לעצמנו.

הפחדים עלולים לגרום לנו לנטוש את רעיון החידוש ופשוט לברוח, להימלט ממנו. לעיתים, הפחדים גורמים למצב של שיתוק. תחושה שאני לא מסוגל לעשות דבר. אחדים מאיתנו ימצאו את עצמם עסוקים “עד מעל לראש” בתכניות, במחשבות, בעיסוק דקדקני בכל פרט, עם נטייה מופרזת לפרפקציוניזם. כל זאת, על מנת לדחות את העשייה עצמה לכיוון המטרה החדשה.

אחת הדרכים לזהות את הפחד המונע מאיתנו לממש את הרצון שלנו היא לדמיין. דמיינו כי כבר התחלתם משהו חדש שמאוד רציתם. דמיינו לפרטי פרטים איפה בדיוק תהיו, מה תלבשו, עם מי תדברו ומה תגידו. נסו לזהות מה אתם מרגישים. שאלו את עצמכם שאלות: האם טוב לי? מה אומרים עליי? מה אם אגלה עוד שנה שטעיתי? על מה ויתרתי?מה הפסדתי?

“אז מה עושים?”, שאלה אותי ש’. היא גילתה כי אי היכולת שלה לעשות את הצעד הראשון, כמו למשל להחליט על כרטיס ביקור, נובע מהפחד שלה שהיא לא באמת “שווה”. הישגיה הרבים לא סייעו לה להאמין כי היא טובה, כי היא מוצלחת. היא הייתה בטוחה שתיכשל בעיסוקה העתידי. לאחר עבודה על חיבור לעוצמות וליכולות של ש’, חל שינוי: בכל פעם שזיהתה את הפחד – עצרה לרגע , היא הייתה מסוגלת לזהות אותו, לחוש בו ואז “להסתכל לו בעיניים” ולומר לו – אתה כבר לא נחוץ. היא באמת האמינה כי תצליח ויותר מכך ידעה כי גם אם תיכשל לא יקרה דבר מה נורא, להיפך, היא תתחזק. לעיתים הצליחה ממש “לסלק” את הפחד. לעיתים הוא לא עזב אותה, היא לא התנגדה, היא הושיטה לו יד דמיונית והלכה יחד איתו לכיוון הגשמת מטרותיה.

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •