לדרך בה אנחנו נפרדים יש חשיבות מכרעת על האופן בה נחיה, בה נמשיך הלאה.

אנחנו חווים פרידות בחיים שלנו כל הזמן. פרידות מאנשים, מקומות עבודה, פרידה מתקיימת בכל מעבר שלנו ממקום למקום או ממצב למצב. למעשה בכל החלטה שלנו קיימת פרידה. זהו למעשה העיקרון הבסיסי של החיים שמתחבר כמובן למוות. בכל רגע שאנחנו בוחרים במשהו, צועדים קדימה לעבר משהו, משהו מת, משהו נשאר מאחור.

אנשים נפרדים בכל מיני דרכים. יש אנשים שלא נפרדים וממשיכים לחיות את הקשר למרות שאין כבר קשר, יש שנעלמים/מנתקים מגע וכאילו ברגע אחד מוחקים את כל העבר, יש שחשוב להם לערוך טקס רשמי, יש אנשים שיודו על הקשר ואפילו יעשו אידיאליזציה לקשר שלא נראה כמותו ולא יהיה כמותו. יש שנעלבים ופגועים מאוד, יש שכועסים והולכים בריב, יש שפתאום הופכים עצמאיים ולא זקוקים לדבר.

הדרך בה אנחנו נפרדים היא בדרך כלל שחזור של סופים משמעותיים בחיים. כלומר אם נניח הורה נפטר לילד בגיל צעיר, באופן שרירותי, או הורה נעלם מחייו של ילד פתאם, הוא ילך לאחת מהקצוות: הוא יחתוך, אפילו יתעלם מהפרידה או להיפך יתקשה מאוד מאוד להפרד ויטה למשוך ולמשוך. האופן בו אנחנו מתייחסים לפרידות קשור פעמים רבות למוות שהיה בחיים שלנו או ליחס שלנו למוות שלנו או של הסובבים אותנו.

מתוך ההבנה הזו אפשר להבין כי בדיוק כמו בהתמודדות עם מוות של אדם קרוב כך בפרידה מקשר משמעותי עלינו לעבור תהליך של אבל על מנת להמשיך הלאה.

לפי מודל האבל של “קובלר”, עלינו לעבור חמישה שלבים כדי להיות מסוגלים להמשיך הלאה:

  • 1.הכחשה – שלב שהוא למעשה מנגנון הגנה מפני התמודדות עם המציאות.
  • 2.כעס – שלב בו יעלו רגשות של כעס, זעם, קנאה, שנאה שמופנים החוצה.
  • 3.מיקוח – שלב בו נבדק אפשרות לשלם מחיר תמורת הארכת הקשר/ החיים (כמובן לא כשהאדם כבר מת, אלא לפני..)
  • 4.דכאון – שלב בו מרגישים שהכל חסר טעם, עד כדי מחשבות שאין בשביל מה לחיות. יעלו רגשות של אשמה, בושה, כשלון, החמצה.

חשוב לומר שיש לעבור את ארבעת השלבים האלה ואין מה למהר לעודד, להרגיע, לזרז, להשקיט את הרגשות הקשים, כי רק במתן ביטוי להם נוכל לעבור לשלב הבא.

  • 5.קבלה – שלב בו יש השלמה של המצב. כבר לא נאבקים פנימה או החוצה, העצב לא תמיד נגמר אבל מבינים שאין מה לעשות אלא להמשיך הלאה.

 

על מנת לעבור הלאה לשלב הבא בחיינו או לקשר הבא בחיינו עלינו לשמור על העקרונות הבאים:

  • 1.לתת מקום לפרידה ולא להתעלם ממנה – להסכים להרגיש את כל מה שהיא מעלה, לא להבהל מהרגש.
  • 2.לעבד אותה, להתבונן בה – לתת זמן לפני שהולכים קדימה לדבר הבא. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שיש דברים שלא הספקנו להגיד חשוב להגיד אותם, לא לאדם עצמו אלא לבטא ולהוציא אותם עבור עצמנו. לפעמים גם לכתב מכתב לאדם ולבטא מולו מקל עלינו.
  • 3.גם בסוף “רע” – לראות את הטוב שהיה בקשר שהיה, מה קבלתי, מה היה התפקיד שלו בחיי, במה הוא תרם לי.
  • 4.להבין מדוע הסתיים הקשר – מדוע חשוב היה שהסתיים.
  • 5.לסלוח לו/לה וכמובן גם לנו.
  • 6.להבין מה ארצה לשמר ומה ארצה לשנות בקשר הבא.

ישנה חשיבות מכרעת לפרידה שנעשה, ככל שנלמד להיפרד, נוכל להתחיל דברים חדשים, להחליט, לא להישאר בעבר, להתקדם. ככל שנקבל את הפרידה ובמובן הגדול את המוות (את עצם העובדה שאנחנו נמות יום אחד), כך נחיה יותר. נהיה פנויים לחיות ולא לפחד שהכל ייגמר לנו. ככל שנעבד את הפרידה ונלמד ממנה נוכל להמנע משחזור של קשרים לא טובים לנו.

אם אהבת את המאמר כדאי לקרוא את המאמר : למה אנחנו לא מסופקים ממה שיש לנו? ואיך יוצאים מזה?

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •