אם אהבתם את הפוסט הזה, לחצו כאן כדי לקבל בחינם את המדריך לאימון ופיתוח מיומנויות!

אנשים רבים מגיעים לעסוק בתחום של אימון אישי בתל אביב אחרי שחוו שנים של תסכול, כאשר מרגישים שאין מוצא, כשחשים סבל גדול. הזוגיות התדרדרה, העסק לא מתפקד, “החיים מתפרקים”. כאשר המחיר הוא כבר קשה מנשוא, כשמרגישים שהם באבדון, “הולכים למות”. רובם ככולם מתקשים בקבלת החלטות. מרגישים שכל החלטה שקיבלו רק הגדילה את הכישלון האישי שלהם או שלא קיבלו החלטות במשך שנים ולכן הכישלון רק גדל וגדל. את חוסר היכולת לקבל החלטה ניתן לחלק לארבע קטגוריות :

אנשים בלי מטרה אלו אנשים שיסתובבו בעולם כעלה נידף ברוח, בסוג של הישרדות. הם יעסקו כל היום בכיבוי שריפות, יגיבו ל”מה שקורה”, הם אלו שיטו לדבר בשפה פאסיבית. מאחר ואין כיוון, אין גם דרך, מאחר ולא ברור לאן הולכים, לא ניתן לקחת את המושכות ולכן הכל קורה. אם הכל קורה אז אני לא מקבל ההחלטות אלא העולם מקבל החלטות בשבילי. ישנם גם אנשים שחיים במצב של מודעות. הם בוחנים את עצמם, שואלים את עצמם מה הם מרגישים ומשקיעים אנרגיה רבה בתשובה על השאלה – למה. תשובה שבדרך כלל מובילה לעוד שאלה ועוד שאלה. מטיבים לעשות זאת מטפלים ומטופלים בתחומים רבים, מפסיכולוגיה ועד טיפולים אלטרנטיביים למיניהם. השאלה למה אני מרגיש ופועל בדרך מסוימת מובילה אותנו להיכרות עם עצמנו, למודעות לשורשי העיצוב של מי אנחנו. שאלה שמובילה אותנו למחוזות הילדות, להורים שלנו, שהיו המעצבים העיקריים של האישיות שלנו. ההתעסקות בכך לעיתים ממכרת ואני מדברת מתוך ניסיון רב שנים של חיטוט בעבר תוך חיפוש אחר תובנות משמעותיות. תובנות שמספקות ריגוש, עימות עצמי שמלווה לעיתים תחושות כאב וכעס. שאלות שעצם הכניסה אליהן יוצרת עבור אנשים מסוימים פתולוגיה. אני לא מצליחה ליצור זוגיות ואני מבינה שההורים שלי היוו מודל של זוגיות שמובילה להרס ומחיקת העצמי. אני שוקעת אל תוך מסתרי ההרס ובוחנת אותו לאורך חיי וזוהי הנקודה שנמצאת כרגע לנגד עיני. כמו אותן נשים בהריון, כל שאראה הוא את השתקפות ההרס בחיי, עד כדי כך שהוא יוחמר. אין באמירתי כאן לפסול טיפולים פסיכולוגיים למיניהם אך שאלה ה”למה” חיונית בעיני במצבים מאוד מסוימים של כאב גדול, מתוך הבנה שההעמקה מרגיעה. בפועל יצירת תשובות ללמה מרחיקה מאתנו את האחריות ומפנה משאבים. החוכמה היא לדעת מתי לעצור וכמובן לדעת מה לעשות עם התשובות ואיך למנף אותן ליצירה עתידית בחיי. אין קשר בין הבנה למה לבין קבלת החלטות. אין בין הבנת העבר שלי לבין יכולת קבלת ההחלטות. אין קשר בין הצלחה ובין מודעות. אנשים מצליחנים אינם עוסקים בעבר. בוודאי שאם ישוו הישגים של אצים אולימפיים לא יוכלו להוכיח שהאצן שהיה מודע יותר, הצליח יותר. האשליה שאם אבין עד הסוף, שאם אהיה מספיק מודע אז אצליח לקבל החלטות ולהתקדם בחיי משאירה אנשים רבים עוסקים במטרה הזו בלבד,בלהבין ומרחיקה אותם מלקבל החלטות ולקחת אחריות על חייהם. להסתובב בעולם ללא מטרה ברורה ומוגדרת, שוב כמו להסתובב בעולם בתוך ענן עשן. בלי שבחרתי מי אני רוצה להיות ומה אני רוצה לעשות. כשאין מטרה לעולם נחיה בתחושה שאין משמעות לדברים, בתחושת ריקנות. בספרו של ד”ר לורנס לה שאן, סרטן כנקודת מפנה, הוא מגלה כי ישנו רק סוג אחד של מתח רגשי שמחליש את המערכת החיסונית, ומכאן מגדיל את הסיכויים לחלות בסרטן – “כשאדם מאבד כל תקווה שיוכל אי פעם לחיות חיים בעלי משמעות ומלאי התלהבות – שיוכל אי פעם לשיר את שירת חייו ולהיות בעולם, ליצור בו ולהתייחס אליו בדרך המשמעותית ביותר עבורו”. לדרך המשמעותית היחודית לאדם הוא קורא מנגינה. עצם קביעת המטרה משמש לנו אמצעי שמסייע בקבלת החלטות. האם ההחלטה הזו תקדם אותי לעבר המטרה שלי או לא.

אנשים שיש להם מטרה ברורה, בהלימה עם הערכים והמנגינה שלהם, והם מתקדמים לעברה – אבל – אינם נהנים מהדרך – רגע אחרי שקיבלנו החלטה מתעוררות הספקות, ההתלבטויות שוב. אותם קולות שלנו שכל תפקידם הוא להשאיר אותנו במקום הנוח והמוכר. קולות שככל שעובר זמן מרגע ההחלטה הם מתחזקים ומתעצמים. בייחוד לאור העבודה שההתמודדות עם הדרך לעולם תביא עימה מכשולים וקשיים צפויים ופחות לא צפויים. פרחי טיס, סטודנטים לרפואה הם דוגמאות לאנשים שעמלים עד עשר שנים עד שהם מגיעים לנחלת ההכרה והמעמד המיוחל. חלקם מחייכים בדרכם וחלקם מיוסרים. בניגוד למה שניתן לחשוב באופן אוטומטי אין קשר בין מצב הרוח של אותו סטודנט לנכונות בחירת המקצוע שעשה. אין קשר בין מידת השמחה שלו לסיכויי ההצלחה שלו, כל עוד ידבק בדרך ולא יתייאש או יטעה להתבלבל בין בחירת החלטה לא נכונה לבין נטייה למצבי רוח ירודים. אדם מיוסר הוא אדם מיוסר כי כך התרגל במשך רב שנותיו. הדבר היחיד שיוכל לעשות אם ירצה לשנות את מצב רוחו הוא לאמץ אורח חיים שמח וחשיבה חיובית יותר . לא ליהנות מהדרך אינו מעיד בהכרח על בחירה לא נכונה, יש אנשים שלא משנה מה יבחרו, הם יתיסרו ויסבלו, כי לכך הם רגילים.


קבלת החלטות – איך יודעים מהי ההחלטה נכונה?

נכון אהבתם את הפוסט? תראו את האהבה... אל תסתפקו רק בלייק תגידו גם מילה טובה...
אל תתביישו לשתף
  •  
  •  
  •  
  •