תקשרת בזוגיות – האיך, המה, הכמה והמי: ייעוץ זוגי לשיפור התקשורת ביחסים. 

תקשורת מקדמת מתקיימת כאשר בני הזוג מאפשרים ביטוי מלא האחד לשני, קשובים האחד לשני ומכבדים זה את עולמו של זה. תקשורת "מסרסת" מתקיימת במצב ההפוך, כאשר אחד או שני בני הזוג לא קשובים, לא נותנים להתבטא, מבקרים ושופטים את האחר.
בפועל, אנו מקיימים סוגי תקשורת שונים, בנסיבות שונות, בתקופות שונות ובתחומים שונים עם בני/בנות הזוג שלנו. סוג התקשורת כולל את דרך התקשורת, אך מאופיין גם בתדירות (באיזו תדירות מתקיימת תקשורת בין בני הזוג), ובעומק (לאיזה עומק מחשבתי, רגשי, אינטימי מגיעים בתקשורת בין בני הזוג).
כך שיש בני זוג שינהלו תקשורת על ה-כ-ל, כל הזמן, אבל ברמה שטחית בלבד, ויש בני זוג שינהלו תקשורת על חלק מהדברים, חלק מהזמן, ברמה עמוקה מאוד.
כמו כן לעיתים קרובות קיימת חלוקה, מודעת או לא מודעת, בין בני הזוג על האחריות ליזום את התקשורת, או על הדומיננטיות של כל אחד מבני הזוג בכלל או בתחום מסוים.
כאשר אנחנו מרגישים שהתקשרת עם בן הזוג אינה מספקת אותנו כדאי לשאול את עצמנו ראשית, ממה אנחנו לא מרוצים:
מדרך התקשרת? האיך – האם אנחנו מתקשרים בנעימות, בקור, בפקודה, בהומור, בכתב, בטלפון, ביחקות, במשחק, בהקשבה, בקבלה.
מתדירות התקשרת? הכמה – כמה מדברים, כמה מקיימים יחסי מין, כמה מבלים.
מעומק התקשרת? המה – על מה מדברים, מה עושים יחד, עם מי נפגשים יחד.
מהאחריות על התקשרת? המי – מי יוזם שיחות, מי לוקח אחריות על מה.
כאשר ממקדים את האופי של הבעיה, ניתן לדבר על הקושי הממוקד ולחשוב על השינוי שהיינו רוצים לעשות בכל אחד מהתחומים הרבלנטיים עבורנו.
ישנם זוגות שחיים בכמעט סימביוזה, כאשר הם מייצרים אזורי חפיפה בקבלת החלטות ויישומן. במקרה הקיצוני, אחד או שני בני הזוג מקבלים החלטות ומבצעים פעולות רק עם האחר. מדובר בהחלטות ופעולות פשוטות ומשמעותיות והרות גורל כאחד. ההחלטה לקנות שטיח, או להוציא כסף מהחשבון המשותף. ההחלטה לעשות מנוי למכון כושר או לקנות דירה. לנקות את הבית יחד, ללכת לקניות יחד, ללכת להתייעצות אצל רופא מקצועי יחד או ללכת לאירוע יחד. בקצה השני זוגות החיים בהפרדה מוחלטת – כאשר אחד או שני בני הזוג מקבלים החלטות לבד ומבצעים פעולות לבד. ומה עם ייעוץ זוגי? האם יש מקום גם לזה?
החפיפה באה לידי ביטוי באינטנסיביות השיחות, לצורך קבלת החלטות, והפעולות היומיומיות. אך בדרך כלל יש לה משמעות נוספת, פנימית. אצל אנשים רבים קיים צורך ראשוני להיטמע בבן הזוג. שבן/בת הזוג יכילו אותי, ידאגו לכל מחסורי, להרגיש ביחד תמיד. לעיתים יש רצון להיות דומה לבן/בת הזוג, שיהיו לי התכונות שלו, האפיונים שלו. כך נדמה שככל שנתקרב זה יקרה.
למעשה ככל שקיימת חפיפה, לא ניתן להבחין מה של מי, מי הוא מי. מה המחשבות, הרצונות, ההרגשות והתחושות של כל אחד מבני הזוג. כמו כן בחפיפה מוחלטת לא ניתן לתת ולקבל מבחירה מבן/בת הזוג. (כמו שאם לא בוחרת להאכיל את העובר בבטנה ומרגישה לעיתים כ"כלי" בתקופת הינקות).כשאין הפרדה יש אשליה של ביחד, של מילוי ציפיות וצרכים, אך למעשה לא ניתן לראות את האחר, אלא דרך עיניו. כאשר קיימת נפרדות מוחלטת, חיים כשני שותפים בחיים מקבילים שלא נפגשים, גם כאם לא ניתן לתת ולקבל מבן/בת הזוג ולמעשה לא רואים את האחר, אלא כל אחד את עצמו.
חשוב לבחון מהם שטחי החפיפה בזוגיות שלנו והאם אנחנו מרוצים מהמצב הקיים. עד כמה יש סימביוזה ועד כמה נפרדות. ובעיקר מה מתאים לנו.

תרגיל זוגי
כל אחד מבני הזוג יצייר עוגה ובה פלחים לפי תחומי העניין המשותפים, תחומי השיחה או העשייה המשותפת. לדוגמא : 50% ילדים, 25% משימות בית, 10% טלוויזיה, 10% עבודה, 5% תלונות על הזוגיות. לאחר מכן נשווה עם בן/בת הזוג ונדבר על המצב הקיים. השלב הבא יהיה לצייר את העוגה האופטימלית. איך הייתי רוצה לחלק את זמן השיחות והעשייה המשותפים שלי עם בן/בת הזוג שלי. מכאן – ליישום!