מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות ,טיפול אישי, טיפול זוגי, אימון תיקשורת, מאמן אישי, התמודדות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

בוא נלך מפה היא אמרה, אני כבר אבוא ביום אחר, אולי כשאתה תחליט לבוא. רציתי בה כל כך, אבל לא עכשיו. חשבתי שפענחתי את הדרך היחידה שתגרום לי בוודאות להגיע אליו, לאיש הבקתה. מצד שני המחשבה להיות איתה  עוררה גלים בגופי. ומה אם אלך אליו ביום אחר, ומה אם אפסיד אותה. "תקשיבי", אמרתי לה והיא התבוננה אליי בדיוק כמו שאני מסתכל על בשר שנצלה על אש, כמו שאני מקשיב לטיפות השומן שפוגשות בגחלים החמים ומעלות עשן קל, כך היא הקשיבה לי. "אני הולך על זה, היום".

"מה, לא בא לך ללכת איתי?", היא שואלת ומקפלת את המגבת שישבה עליה. "בא לי מאוד, תראי, אני מאוד מתרגש ממך, את בכלל כל כך יפה וחכמה, את האישה המושלמת בשבילי, אבל, אבל לא עכשיו". כל מילה שהוספתי והיא סגרה יותר ויותר את שפתותיה. כשהסתכלתי על השעון  וראיתי שזמן הפעולה מתקצר כי הנא כבר שמונה וחצי, היא כיווצה את כפות ידיה והגוף שלה נראה לי אחר, זר. קשה יותר, ישר יותר. "חכי לי פה", צעקתי, "חכי לי פה", צרחתי בלי להסתכל לאחור. בריצה מהירה שנתנה לי תנופה גדולה קפצתי אל הים ושחיתי עמוק ככל האפשר. איפה אנשים טובעים חשבתי לעצמי ועם כל מחשבה נכנסתי עוד ועוד פנימה, לתוככי הכחול. המים נעשו קרים יותר וצלולים יותר. התחלתי להרים את ידיי לאות מצוקה ובעודי עושה זאת, כמו בורג במברגה חשמלית, עורבבתי בגל רוח חזקה שסובבה אותי וכמו נעצה אותי עמוק אל תוך הים. ללא כל שליטה, הוכנסתי עמוק אל תוך המים בתנועות סיבוביות, נושם נשימות כבדות. פחד מוות אחז בי ולא היה לי במה להיאחז. התפללתי כי הוא ראה אותי ויבוא להציל אותי, התפללתי שמישהו הספיק לראות אותי, אולי היא. התחלתי להיאבק בכל כוחותי, מנסה להגיע למעלה. חותר אל תוך המים ומרגיש את משקל גופי כבד יותר ויותר. נאבק על חיי, ללא נשימה. לרגע היה נדמה לי שראיתי צל שחור. הרפתי את גופי, לא הייתי מסוגל לחתור יותר, לא הרגשתי את הידיים או את הרגליים, כמו מחוסר גוף שיחררתי את ידיי ממעשים. כמו בקסם הורמתי עם הזרם של המים ושמש ענוגה ליטפה את פניי. ההמון התקבץ ליחידה אחת, מודאגת. מישהו הרים אותי וגוש ההמון כמו להקת ריקוד מתואמת ומנוסה משנה תנוחה ומשמיע קול, ספק אנחת רווחה, ספק שואף עוד אוויר לבאות. כמו נישא על אלונקה מצמר גפן, אני מובל אל חסקה ומשם אל מקום מוצל ונעים. "מה השעה" אני שואל, אך הוא לא עונה לי. לבוש בבגד ים בלבד הוא יושב על כיסא נמוך ונשען על כרית קטנה.

"קח", "תשתה" הוא אומר ונותן לי כוס גדושה במים, לא קרים, לא חמים. אני לוגם בגמיעות קטנות כדי שהרגע לא יגמר. "ובכן הנא, אתה פה, דבר אליי", הוא אומר וההמון ברקע פוצח בשירי הלל. אני אפילו שומע את השם שלי משורבב לאחד השירים. למי אמרתי מה השם שלי, אני משחזר את רגעי הבוקר, מנסה להיזכר. "אני רוצה להיות מציל", "כמוך", "אבל אני לא עושה כלום בשביל זה", אני אומר ומתבונן עליו.

"אבל רק מעט אנשים טובעים", "באמת טובעים, אתה יודע".

"כן, אני מבין את זה, אבל להציל אפילו אדם אחד זה מעשה שאי אפשר לשכוח אותו, לא?".

"את הפעם הראשונה אני לא אשכח לעולם, אבל אחרי זה יש כאלה ששכחתי", הוא אומר וכמו מריץ במחשבתו את כל המקרים. "למה מציל, למה דווקא מציל?", הוא שואל ומכווץ את מצחו.

"אני אוהב אנשים", אני אומר מבסוט מהתשובה שלי.

"וחיות אתה לא אוהב?".

"אוהב גם", אני אומר ונזכר בגור הקטן שאימצתי בחודש שעבר.

"אז למה שלא תהיה וטרינר?".

"יו אתה באמת משהו, אתה יודע שכל החיים חשבתי שאהיה וטרינר, אבל כל כך הרבה שנים ללמוד, זה כבד עליי, אתה מבין".

"אה, אז אתה רוצה להיות מציל כי אין הרבה לימודים?".

"לא זה לא זה, תראה אני אוהב את הים, מגיל צעיר אני מבלה חצי מחיי בים". "אז למה שלא תמכור ארטיקים בים?", הוא שואל ומחכה לתשובה רצינית. "אתה צוחק עליי?", אני מסתכל בו מתלבט אם לחייך או להישיר מבט. "להרוויח גרושים ולהסתובב כל היום בשמש?. אני מעדיף, ככה כמוך, בבקתה, בצל ולהרוויח בסדר, כמה מרוויחים מצילים היום?".

"אז אתה אומר לי שאתה רוצה עבודה נוחה, עם משכרת יפה ובלי הרבה לימודים. …כך ניהלנו שיחה ארוכה עד שכבר החשיך כמעט. השיחה הופרעה הרבה פעמים כי הוא אמר לאנשים שישחו בין הדגלים. ההמון כבר לא נראה, שכחתי ממנו. התעייפתי מהשיחה הארוכה, סיפרתי לו על כל כך הרבה נושאים, אפילו על הבחורה שפגשתי היום. בשעת ערב מאוחרת כשכבר כמעט ולא היו אנשים בחוף, הוא שאל אותי שוב, "אז למה מציל?".

"סתם, פשוט בא לי להיות מציל", אמרתי בכעס לא ברור. " אבל אחרי היום כשראיתי שזה בכלל לא מה שחשבתי אני משנה את דעתי, אני רוצה להיות וטרינר".

"מצוין" הוא אמר. "בהצלחה".

"זהו?", שאלתי. הוא לא ענה. "זה כן מתאים לי?", שאלתי שוב. הוא אסף את החולצה שהיתה מונחת על הכסא ולבש את מכנסיו הקצרים. הוא הסתכל אליי ואמר. "זה לא משנה. העיקר שתמשיך לקפוץ לים".

מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

על מנת לשרוד עלינו להית ערים לסכנות. לוחם מיומן יודע להיות קשוב ודרוך לכל צרה שתבוא. הוא מחפש סימנים לרעות, על מנת להציל את עצמו. אך האם עלינו לחיות חיי לוחמים? האם עלינו להיות דרוכים לרע שיגיע?

המוח שלנו שאינו מבדיל בין מציאות ודמיון, מכוון אותנו לפעול, להגיב בהתאם לפרשנות החשיבתית שלנו. פרשנות שמתורגמת לסימנים פיזיולוגיים.  דופק, אישונים, לחץ דם, מתיחת השרירים כל אלו ועוד מושפעים מהפרשנות שאנחנו נותנים למצבים בחיים שלנו על מנת לסייע לנו להתמודד טוב יותר עם המציאות. באופן זה ההכנה המנטלית והפיזית מייצרת מציאות לכאורה שתואמת את ההכנה שעשינו.

שני עקרונות יסייעו לנו לחיות רגועים יותר, אופטימיים יותר, מאושרים יותר ומכאן ליצור לנו מציאות כזו. עקרונות הפוכים לטבע שלנו, להרגל הכי בסיסי שלנו.

עקרון הכן – הדבר הכי קשה לנו הוא להגדיר מה אנחנו כן רוצים, מה כן טוב בכל מצב נתון. בכל סיטואציה בה אנחנו נמצאים, גם אם היא מימוש החלום הכי גדול שלנו, אנו ניטה לראות קודם מה לא טוב, מה לא. כשהבן שלי היה בגיל גן והגיע הביתה לספר לי "משהו שאני לא אוהב לשמוע", כבר התחלתי להרגיש קצב מוגבר של דפיקות לב. כאשר אמר לי "אני ויריב הלכנו מאחורי השיחים והורדנו מכנסיים להראות אחד לשני", אגלי זיעה הופיעו על המצח שלי. בניגוד לאינסטינקט שהוביל אותי לפרש את המצב כשלילי, כרע, פרשנות שגרמה לי להרגיש פחד גדול, חרדה, כעס וחוסר אונים. החלטתי להגיב בדיוק ההיפך. "איזה יופי", אמרתי לו, "אני כל כך גאה בך שאתה מספר לי ומשתף אותי", הרגשתי את הדופק שלי מאט קצב כמו אומר לי הכל בסדר, הכל בסדר. בהמשך כמובן שדיברנו על הגוף הפרטי והתקשרתי לגננת ולאמא של יריב. אבל לא הייתי במלחמה, לא פעלתי כשורדת. ככל שנראה מה טוב, אלו דברים מופלאים ומצוינים עשינו היום, במה הצלחנו. ככל שנסכים לראות כך את סביבתנו, נוכל לפעול ממקום אחר, רגוע יותר, חיובי ומקדם יותר.

האם ידעתם שנשים בהריון מסתובבות בעולם ורואות לנגד עיניהם רק נשים בהריון. האם שמתם לב לכך שאנשים, בדרך כלל נשים שרוצות לקנות נעליים מסתובבות בעולם כשראשיהן מופנים למטה, הן רואות רק נעליים ועוד נעליים. כאשר קנינו רכב חדש מסוג טויוטה, נדהמתי לגלות כמה רכבי טויוטה מצויים על הכביש, במגרשי חניה. היה נדמה לי שכולם נוסעים על טויוטה. באותו אופן בדיוק אם אשים לנגד עיני את נקודות החוזק והעוצמה שלי, הם ישרתו אותי נאמנה. אם אראה את נקודות החוזק של אנשים סביבי, הם יתבטאו יותר וישרתו אותי. ככל שאחשוב על עצמי שאני קרה, אווכח שוב ושוב כי אני קרה, ככל שאחשוב שאני חדה, מצחיקה או אופטימית, אראה שוב ושוב את אותן תכונות מתקיימות בסיטואציות רבות בחיי.

" וצריך לחזק עצמו שיבוא לשמחה בכל מה שאפשר, ולהשתדל ולמצוא בעצמו איזו נקודה טובה ,כדי לבוא לשמחה"… (רבי נחמן מברסלב).

תרגיל אישי

להכין רשימה של 5 עוצמות מרכזיות/נקודות חוזק שלנו, להדפיס ומיד פעם להציץ ולהזכר. לשאול איפה הן שירתו אותי היום?

לשאול פעם ביום, בערב, במה הצלחתי היום? במה אני גאה בי היום?

כשאנו מרגישים שחווינו כישלון, כשיש לנו תחושה רעה כתוצאה מאירוע מסויים לבחון מהו התפקיד החיובי של זה בחיינו? למה זה גם טוב לנו?

מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

האם אנשים רוצים לקבל משהו ממישהו שמרחם עליהם, האם אנשים רוצים לקבל ממישהו שעושה משהו עבורם כי לא נעים לו, כי הוא חייב?

לקבל ממישהו שלא רוצה אבל צריך, כי הוא היה חייב – זה כמו לקבל מתנה יומולדת עם ברכה בשם של מישהו אחר. משהו דומה קרה לי כשילדתי. קיבלתי סלסלת מוצרי טיפוח. סבונים, קרמים, שמפו והכל עטוף באריזה מרשימה וצבעונית. כל כך מושקע חשבתי לעצמי. כשפתחתי את האריזה המקושטת, ראיתי את הפתק שלא היה מיועד אליי. לי לא קוראים דורית ולא ילדתי במאי אלא בספטמבר. זרקתי את הפתק מהר לפח כדי לשכוח והתענגתי על הסבון הנוזלי, ככל שניתן להתענג על משהו יום אחרי לידה. איך שהוא לא ממש כעסתי כי העיקר הכוונה חשבתי. אך האם זוהי כוונה או יציאה כדי חובה?

כאשר אנחנו נותנים למישהו כי לא נעים ואנחנו חייבים הוא מרגיש את זה.תחשבו על כך שבכל פעם שאתם נותנים למישהו כי אתם חייבים, מוכרחים, צריכים, כי לא נעים, אתם נותנים לו מתנה עם שם של מישהו אחר.

אנחנו אומרים לעצמנו שזה בינתיים, יום אחד, כשהילדים יגדלו, אז אז אוכל לשים את עצמי במרכז. מספרים לעצמנו כל מיני סיפורים להשקיט את המצפון שלנו על כך שאנחנו לא דואגים לעצמנו, למה שחשוב לנו.

כאשר אנו לא שמים את עצמנו במרכז מתווסף אלינו משקל עודף של "יציקות" רגשיות לא נעימות המורגשות במקומות שונים בגוף. חשים אותן בלב, בבטן, בגרון, כל אחד לפי מצבו. לעיתים אותן "יציקות" הופכות לשומנים ממש, עוד קילו ועוד קילו שמתווספים עם השנים. ואז נכנסים למלחמות, זה מייגע, מעייף, מכאיב ומשאיר צלקות. ובמלחמה כידוע יש רק מפסידים. בדיוק כמו הפחדים שמונעים מאיתנו שמחה ומשאירים אותנו סובלים, גם כאן ישנה התקרבנות כמצע לאי לקיחת אחריות אמיתית, ישנו ביטחון שווא שלעד יאהבו אותנו ובתנאים מאוד ברורים. אם אדאג לאחר הוא בטוח יאהב אותי. וגם שאנחנו נמשיך לאהוב אותו. בריצוי אנחנו למעשה מתנשאים כמצע שווא לשיפור ההערכה העצמית והחיצונית. למעשה כולם יותר מסכנים ממני, הם לא יתמודדו, הם יתפרקו, הם לא יצליחו בלי עזרתי. אנחנו מתנשאים כמצע להרגשה שאני בן אדם טוב ומקומי בגן עדן יובטח. אנחנו מוגנים מפני מה ש"ירסק" אותנו – העיסוק בדאגה לאחר לא משאיר זמן להתעסק עם הדברים המפחידים באמת. הריקנות או מה באמת אנחנו רוצים בחיים האלה. אנחנו זוכים למשמעות.

מה שעומד מאחורי הרווחים הנם פחדים שלא ידאגו לנו, שלא יאהבו אותנו, שלא יגלו שאנחנו לא שווים, שלא נהיה בודדים, שנחיה בתחושת ריקנות וחוסר משמעות ואפילו שנגיע לגיהינום.

אין הכוונה להפוך את עצמנו למרכז העולם. הרי אנחנו כל כך שוליים בקיום.  בדיוק להיפך, לבחור לתת לאחר, לבחור לעשות למען מישהו, הבחירה כערך היא המפתח לשמחה. אך כשאנו עוסקים גם בעצמנו נוכל להיות במקום של הבחירה. חשוב להדגיש שעל מנת לקיים מערכות יחסים טובות שמטבען מורכבות מאנשים שונים בעלי דעות ורצונות שונים חשוב לא לטעות בין מחיקה עצמית והתחשבות, בין ריצוי ופשרה, בין השתלטות והשפעה, בין תלות והסתייעות.

האפשרות לשים את עצמנו במוקד, תלויה בנו ובעיקר באימוץ שני ערכים מרכזיים:

1. חופש – לחיות בחרות, זו זכות שאנחנו נולדים איתה. זכותנו לבחור במה שאנו מבקשים עבור עצמנו. חופש היא תחושה פנימית כי חיינו שייכים לנו, אנו המחליטים. חירות היא דבר שאנו יוצרים לעצמנו. היא לא  ניתנת לנו והיא גם לא יכולה להילקח מאיתנו – אלא אם נבחר לוותר עליה. החופש לבחור לחשוב ולעשות מה שמתאים לנו מאפשר לנו לשים את עצמנו במרכז. לשים את טובתנו במרכז. לשים במקום מרכזי את הכבוד שלנו לעצמנו, את הזכות שלנו לחיות את החיים שלנו. חופש במובן הפשוט ביותר – להגיד לעצמנו מה אנחנו רוצים, להחליט מה האפשרות הכי טובה עבורנו ומתוך זה להיכנס למשא ומתן עם העולם.

2. לקיחת מקום – להיות נוכח. ככל שניקח לעצמנו מקום לבטא, לפעול, להיות, כך נהיה. להיות גדולים, לתפוס נפח, לבלוט, לעמוד על במת העולם ולצעוק את עצמנו. בלקחת מקום אין הכוונה לקחת מקום למישהו אחר, אין כוונה של התפארות, התבלטות יתר, פשוט להיות על כל הרבדים, ההיבטים והניגודים שבנו. במקום לברוח או לתקוף, להיות.

על מנת לקיים את הערכים האלה עלינו להחליט, לקחת אחריות על הבחירות, עלינו להיות אמיצים, ברורים, אך מעל לכל סלחניים כלפי עצמנו. עלינו להקטין את קולות הביקורת העצמית.

במקום הזה נרוויח תשומת לב גדולה יותר, נפנה משאבים להתמודד עם תחומים שאנו רוצים רוצה לשנות. נקבל אהבה בגלל מי שאנחנו ובגלל מה שאנחנו עושים. לא רק בגלל מה שאנחנו עושים. בן הזוג שלי יאהב אותי, את הבחירות שלי, גם אם לא אארח את החברים שלו למשחק כדורגל. ההערכה העצמית והחיצונית יגדלו כי עצם קבלת ההחלטות ועמידה מאחוריהם נותנת לנו תחושות עוצמה. נהיה "טובים" יותר מאחר ותהיה לנו האפשרות לנתינה פנויה. כאשר לא נשקיע אנרגיות במלחמות פנימיות נוכל לראות באמת את מי שלידנו. מה הוא רוצה, מה הוא מבטא, למה הוא זקוק. נוכל לבחור לתת ממקום אחר.

נהיה פנויים לחוות את החיים, את הכאן ועכשיו, נתפנה לראות ולהריח פרח בצידי הדרך, נתפנה לדשן, לזרוע ולהשקות באהבה את הפרח שבנו.

להיות מרכז העולם אין הכוונה למחוק את האחר. להיפך לחיות חיים של כבוד לעצמנו, לאחר, לטבע, ליקום כולו.  להיות מרכזי להיות מאוחד עם היקום, עם העולם, עם הבריות – להפוך לאחד ובכך להרגיש הכי גדול, הכי מרכז.

תרגיל אישי

לקבל החלטה לגבי מועדים ופעילויות שאעשה השבוע למען עצמי.

להגדיר כמה שעות בשבוע/ביום ארצה להשקיע למען האנשים הקרובים לי.

מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

כשאנחנו מרגישים רע, ריקנות, מועקה כלשהי, לא בא לנו לחוות חוויות, לא בא לנו לשנות תפיסה ולפרש את המציאות כחיובית. ההיפך מכך, אנחנו רואים את המציאות אפילו "שחורה" יותר.

על הקשר ההדוק בין דיכאון לבין הערכה עצמית נמוכה ניתן ללמוד מספרו של ד"ר ברנס      "בוחרים להרגיש טוב".ככל שמצב הרוח שלנו ירוד נרגיש נכשלים בחוכמה, בהישגים, במעמד חברתי, במראה חיצוני, בבריאות ובכוח הפיזי. הקשר הזה פועל גם מהצד השני, כאשר דימוי עצמי נמוך מזין את הדיכאון. במצב רוח דכאוני מחשבות שליליות לא מזוהות על ידינו כלא הגיוניות ואנו משוכנעים שאנחנו חסרי ערך עד כדי כך שנשכנע את הסובבים אותנו. ככל שהסביבה "תקנה" את המחשבה שאותו אדם בדיכאון הוא חסר ערך, כך הוא ידעך וישקע יותר ויותר בדיכאון.

אם בכל זאת נרצה לעודד אדם בדיכאון ולהראות לו שהוא לא חסר ערך בדרך כלל ניטה להצביע בפניו על הישגים, כישרונות שלו, אפילו מראה חיצוני. כל אלה מבססים הערכה חיצונית אך לא יוצרים תחושת ערך פנימית. גם אם יאהבו אותך, יחשבו עליך טובות, יהיו לך ידידים איכפתיים לא בהכרח תעלה ההערכה האישית שלך.

לכן כשאנחנו במצב רוח ירוד, עדיף לבחון את המחשבות שלנו.

כאשר המחשבות אינן מעוותות אין סיכוי להרגיש הערכה עצמית ירודה או דיכאון. לכן המטרה להפוך את דרך החשיבה ומכאן רגשות והתנהגות.

עיוות שכיח במצב רוח ירוד הוא "הכל או כלום". בפגישה עסקית או בדייט לא הייתי מבריק במיוחד, אז עדיף לא לצאת יותר לפגישות כאלה. אזור מסוים בבית מוזנח, אז נזניח את הבית כולו. במשך שנה העסק שהקמתי לא התרומם,  אז אין סיכוי שאצליח בעסקים.

אומללות פנימית מוכיחה שאתה חושב שאתה חסר ערך לא שאתה חסר ערך.

האם כשאני שמח זה אומר שאני מוצלח במיוחד? אנחנו פועלים לפתח את ההערכה העצמית שלנו, סוללים דרכים במשך שנים על מנת ליצור לעצמנו ערך. אך העובדה היא שכל אדם הוא בעל ערך – כל מה שיש לעשות הוא להשתיק את קול הביקורת הפנימית ההורס אותה.

ד"ר ברנס מציע כמה  שיטות להתמודדות עם הביקורת העצמית. אתמקד כאן באחת שהוכיחה את עצמה עם מתאמנים רבים.

א. נזהה ונרשום מחשבות ביקורתיות.

ב. נלמד להבין מדוע מחשבות אלו מעוותות.

ג. נתרגל כתיבת תגובות הגיוניות למחשבות אלו.

בדרך זו נזהה את המחשבות האוטומטיות שלנו, הביקורת עצמית שלנו שמגיעה בכל רגע של דכדוך, כישלון או אפילו הצלחה יתרה. בעצם המענה החוזר לאותן מחשבות, נאמן את עצמנו להפנים מחשבות אוטומטיות חדשות.

בכתיבת התגובות ההגיוניות חשוב להתייחס בפשטות ולא לכתוב דברים שלא משוכנעים בהם. עלינו להאמין להפרכת המחשבה האוטומטית שלנו. אפשר להיעזר באנשים נוספים על מנת ליצור מחשבות ותשובות חדשות.

במחשבות אוטומטיות אין לכתוב תיאור של תגובות רגשיות כמו אני מרגיש מדוכדך אלא רק את המחשבה שיצרה את הרגש.

דוגמא

אני לא יודעת לעשות שיווק ואף פעם לא אדע

תשובה הגיונית : רק אתמול הצגתי את עצמי בהצלחה ואני לומדת בימים אלה לשווק יותר טוב את עצמי ואת העסק שלי.

אני תמיד נכשל בפגישה עם אנשים שמאיימים עליי ואין לי סיכוי

תשובה הגיונית : בעבר נחלתי הצלחות כשהצגתי מול אנשים שלא הכרתי, גם הפעם אתכונן היטב לקראת הפגישה ויש סיכוי שאצליח

אין סיכוי שיסתכלו עליי כמו שמסתכלים עליה, אני כל כך לא נשית לעומתה

תשובה הגיונית : אני לא רוצה שיסתכלו עליי כמו שמסתכלים עליה, אנחנו שונות וגם התפיסה של אנשים לגבי נשיות היא שונה. זה תלוי בי אם ארצה להרגיש ולהפגין נשיות.

גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

" מציאת שמחה אמיתית היא הקשה שבמשימות הרוחניות. אם הדרך היחידה לשמח את עצמך היא בעשיית מעשה שטותי שאינו פוגע בזולת, עשה זאת" (רבי נחמן מברסלב).

מהי שמחה ומדוע היא חשובה?

שמחה היא הרגשה חיובית, טובה, בה האדם נתון במצב רוח טוב, מרומם, מלווה בתחושה של עונג ושביעות רצון. השמחה מגיעה בעקבות גירוי כלשהו, המפורש כחיובי. הגירוי הוא פנימי (הגשמת יעד, יצירה) או חיצוני (הצגה, ספר, ארוחה טובה).

השמחה מרחיבה את כוחות הנפש, נותנת אנרגיה, מדרבנת לפעילות ולעשייה ומעוררת לאהבה.

לפי הדת היהודית שמחה מביאה לשלמות של עבודה רוחנית ומעידה על מצבו השלם של האדם. אחד מעקרונות חסידות ברסלב, שהינו גם עקרון כללי בחסידות, הוא דבקות באל על ידי שמחה מתמדת. הרמב"ם באופן עקבי מגדיר את השמחה בכך שהיא מביאה את האדם לשמח אנשים אחרים. השמחה היא סבר פנים יפות כלפי הזולת. גם סוקרטס טען שאושר טמון בעשיית הטוב.

ניתן גם לראות שמחה כמצב נפשי של יציאה מהגבלות. כל אדם שם לו לאורך חייו הגבלות פנימיות . מה אסור, מה לא כדאי, מה הוא לא יכול, מה הוא לא מעיז, מה בלתי אפשרי והוא שמח כשהוא השתחרר ונחלץ מהגבלות אלה. לדוגמא מישהי שכל החיים שלה רצתה לחזור לרקוד, כמו בילדותה. אבל היו לה המון הגבלות. אין לה כסף, היא שמנה מדי, היא לא בכושר, היא כבר במילא לא תהיה רקדנית….כאשר היא העזה והלכה ללמוד לרקוד היא יצאה מההגבלות והרגישה שמחה גדולה.

במצב רוח שגרתי המעשים שלנו מוכתבים ומוגבלים ע"י השכל שלנו ותכונות הנפש שלנו לכן יש דברים שאיננו מעיזים לעשות. כאשר אנו יוצאים מההגבלות ומרגישים שמחה נעז לעשות דברים שהם בגדר יציאה מהגבלות. לשיר ולפזז לעצמנו, לקנות לעצמנו דברים שעושים לנו טוב, להחמיא למישהו,  לחבק מישהו. כך שגם המעשה, ביטוי השמחה כתוצאה מהשמחה הוא יציאה מהגבלות.

אפשר לצייר את זה כלופ:

מחקרים מוכיחים כי שמחה מגנה על בריאות הלב. אנשים שדיווחו על יותר שמחה נמצא בגופם הורמון "קורטיזול" הנמוך ב-30% (חומר כימי שמגביר סיכון למחלות לב, קשור גם לסכרת, יתר לחץ דם, הפרעות אוטואמוניות והשמנה).

בפסיכולוגיה הקונבציונלית התפתח ענף של פסיכולוגיה חיובית. בבסיסו מצויים מחקרים שלפיהם אנשים אופטימיים הם אנשים מתמידים ומצליחים יותר, ואפילו בריאים יותר פיזית. אמונות אופטימיות ו"לא מציאותיות" עשויות גם להגן עלינו מפני מחלות.

התברר כי חולים במחלות קשות כמו איידס שרדו יותר זמן כאשר שמרו על אופטימיות. חולים אופטימיים מוכנים יותר להתמיד בטיפול הרפואי ולקבל תמיכה חברתית.

ביוני 06 התפרסמו תוצאות מחקר של "קפררה" (פרופסור לפסיכולוגיה) שהתקיים באיטליה. המחקר מצא כי התפיסה של עד כמה אנחנו מסוגלים לנהל רגשות (לנהל רגשות שליליים ולבטא רגשות חיוביים) ומסוגלים לנהל מערכות יחסים משפחתיות משפיעה על מרכיבים קוגנטיביים ורגשיים של איכות חיים, בעיקר חשיבה חיובית (שביעות רצון מהחיים, הערכה עצמית ואופטימיות) ושמחה.

יכולת לבטא רגשות חיוביים ותחושות שמחה בגלוי, התלהבות כשדברים טובים קורים, שביעות רצון מהצלחה אישית או של אחר מנבאים מסוגלות עצמית עם ילדים, בהורות.

יכולת לנהל עצב, אכזבה, כעס, רוגז, להישאר רגוע במצבי מתוח מנבאים מסוגלות עצמית עם בני זוג, בנישואין.

מחקרים הוכיחו כי עבודה, הכנסה, נישואין, גיל כרכיבים המשפיעים על תחושת הרווחה האישית הם שוליים בלבד כמשפיעים על רמת האושר של הפרט.

ככל שאדם יודע להתמודד עם קשיים ומשברים, ע"י מודעות עצמית, ניהול רגשות (שליטה 5דחפים, השהיית סיפוקים, טיפול במצוקה ובחרדה) ואמפתיה, הדבר ישפיע על מסלול חייו ומכך על שביעות הרצון מהחיים.

גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

מתאמן : היה לי היום יום עמוס במיוחד, לא חשבתי על התרגיל, בטח ובטח לא התכוננתי אליו…שיחת הטלפון שהועברה אליי העירה אותי. כולם יודעים שאת השיחות האלה מעבירים אליי.

האדון הנכבד שהועבר אלי הדליק אצלי מייד את האור. התרגיל!!! הזדמנות פז להקשיב.

רושם לך את שכתוב השיחה שלנו:

שמי יוחנן, קניתי אצלכם בעבר רשימות דטה, שלא כל כך ענו לי הצרכים שלי, אבל החלטתי לתת לכם עוד הזדמנות…

אני מאוד שמח שהתקשרת יוחנן. לי קוראים דב, נעים מאוד. מותר לי לשאול מדוע הרשימות לא הניחו את דעתך בעבר?

אה, איש המכירות שלכם, הוא היה נחמד ונשמע כמו איש שירות לעניין, אבל הוא פשוט רצה למכור לי ולא באמת קלע למטרה שלי.

אני מבין, חבל. חשוב לי ללמוד מהעבר כדי שלא אחזור על אותה טעות. אתה זוכר להגיד לי מה רצית מול מה קיבלת?

כן, הייתי אז יבואן של סחורות בתחום הנוי לחצר וחיפשתי חברות שעוסקות בכך.

ומה קיבלת?

קיבלתי רשימות שלא עזרו לי.

מה היה ברשימות? ממש לא בכיוון?

לא בדיוק, היו שם כן שמות של חברות, אבל הסתבכתי עם זה, בקיצור לא יצא מזה כלום.

ופנית אלינו לבקש עזרה?

האמת שכן, והאיש מכירות הזה כמו שאמרתי לך היה נחמד וכן ניסה לעזור לי.

אני שמחה לשמוע את זה, אז הוא עזר לך לפתור את הבעיה?

תראה יכול להיות שלא הייתי אז ממוקד, אני בכל אופן רוצה לשמוע מה אתם נותנים היום.

תודה לך, כיף לשמוע. תספר לי קצת על העסק שלך

אני כיום עוסק ביבוא של מתנות, מוצרי קידום מכירות, יש לכם רשימות בתחום הזה?

חשוב לי ללמוד עליך ועל העסק שלך כמה שיותר, כדי שנקלע למטרה. למי אתה מוכר את המתנות ואת מוצרי קידום המכירות?

מוכר לחברות מתנות בארץ וגם לארגונים גדולים שקונים ממני ישירות. האמת שאני די בתחילת דרכי.

או, מזל טוב והמון בהצלחה. תמיד נראה לי שדרוש המון אומץ להתחיל ככה עסקים ולשנות, תמיד היית ככה?

האמת שלא, פעם הייתי שכיר ולפני עשר שנים עשיתי את השינוי הגדול והיום אני לא רואה אפשרות להיות יותר שכיר, זה כלא מבחינתי.

אפשר לשאול בן כמה אתה?

אני בן 48 אבל מרגיש ממש צעיר. תגיד אתה מחפש עבודה?

או תודה, זה מחמיא מאוד, אני מאוד אוהב את מקום העבודה שלי, אבל כמובן שאשמור את הפרטים שלך ובכלל אשמח שנשמור על קשר, בין אם תחליט לקנות או לא לקנות מאיתנו.

אז בוא נחזור לעסק שלך, איזה חברות אתה מחפש? באילו מדינות?

זה מאוד משתנה, בסין, מזרח אירופה, גם בארצות הברית.

אתה זקוק באופן שוטף לרשימות משתנו, כלומר לקבל עוד ועוד חברות?

האמת שכן, כי אני כל הזמן בודק וכל הזמן מחפש את הטוב ביותר.

יכול להיות שיתאים לך לעשות מנוי ולא לקנות רשימה כזו או אחרת, אתה מכיר את המנוי שלנו?

זה בטח מאוד מאוד יקר, אני לא בנוי להוציא תקציבים גדולים על העסק כרגע.

בוא נשים לרגע את המחיר בצד, זה משהו שמעניין אותך? אם יכולת לקבל באופן שוטף גישה למאגרי מידע בתחומים שלך זה היה מתאים לך?

חבל על הזמן, ברור. איך אמרת שקוראים לך?

דב, קוראים לי דב ועכשיו כשאנחנו מכירים אני רוצה להזמין אותך לפגישה. תבוא לראות איך זה עובד, יש לי הרגשה שמאוד תתלהב מהמוצר הזה.

דב, לא אמרת לי מה המחיר של זה?

יוחנן, אתה סומך עליי שאני לא אמכור לך משהו שלא מתאים לך?

אני יודע? אתה נשמע לי אמין אבל אני כבר לא יודע.

אני בסך הכל מזמין אותך לפגישה על קפה,  בפגישה תקבל ממני טיפים לשימוש במאגרי מידע ואפשרות להכיר עולם חדש. אני בטוח שתהיה מרוצה מהפגישה.

אוקי, בסדר.

מתאים לך ביום שני הקרוב בשעה עשר?

יותר מתאים לי שלישי בשעה עשר.

סגור.

אימון ל"מציאת" עבודה

האם אני יודע/ת לכתוב קורות חיים שיקדמו אותי לראיונות עבודה?

האם אני מקבל/ת תגובות כאשר אני שולח/ת קורות חיים?

האם אני מקיים/ת ראיונות עבודה מוצלחים?

האם אני שבע/ת רצון מעצמי כאשר אני משתתף/ת במרכזי הערכה?

מה חשוב לי במקום העבודה העתידי?

מהם סדרי העדיפות בהכרעה בבחירת מקום העבודה?

מהו התחום בו הייתי רוצה לעבוד?

מה אני עושה על מנת למצוא עבודה?

מה אני מקרין לסביבה?

מה אביא למקום העבודה שלי?

על מה אני לא מוכן/ה לוותר בעד שום מחיר?

על שאלות אלו ואחרות עונים באימון ומקבלים כלים ליצירת מקום עבודה אידיאלי. כל זה אפשרי כשקיימת במוחנו האפשרות לקום כל בוקר מלאי התלהבות לקראת יום עבודה מהנה, מספק ומתגמל. אז הדרך לשם היא גם מהנה, מספקת ומתגמלת.

מתאמנת : "מטרת העל שלי היא להיות מאושרת, להיות במקום שאהיה אני, למצוא עבודה שתרגש אותי, למצוא בן זוג שיהיה בדיוק בשבילי ושימלא אותי, למצוא דירה שתיתן לי ביטחון. אני רוצה להרגיש שאני לא מבזבזת את הזמן שלי, שאני לא תקועה יותר שאני מתמלאת מהסביבה שלי, שדברים מפתיעים אותי, שהחיים יציעו לי יותר".

תשובה שלי : שימי לב כמה אחריות את מעבירה ל"עולם" – "עבודה שתרגש אותך, בן זוג שימלא אותך, דירה שתיתן לך ביטחון, מתמלאת מהסביבה שלך, שדברים יפתיעו אותך, שהחיים יציעו לך יותר" – כל אלו הם ניסוחים פאסיבים של ציפיה שה"עולם" יעשה עבורך, יקח אחריות עבורך. ברגע שתתחילי לחשוב, לכתוב ולדבר במילים אקטיביות של בחירה את כבר מתחילה את השינוי, את מתחילה לקחת אחריות על החיים שלך ומתוקף זה אני מבטיחה לך שכבר תרגישי יותר טוב.

תכתבי את הדברים בגוף ראשון, אקטיבי.

מתאמן : אני מעדכן אותך כמו שסיכמנו במה שקורה איתי……

עובר עליי שבוע לא פשוט, אני מנסה לשמור על אופטימיות אבל לא תמיד בהצלחה. אני מנסה לעמוד בכל התכניות שלי ומשתדל לקבוע לוח זמנים שאוכל לעמוד בו, אבל שוב זה מאוד קשה לי. אני מצליח מדי פעם לומר לא כשממש ברור לי שלא אצליח לעמוד במשימות שלי. זה יותר קל לי מול עמיתים או עובדים שלי אבל כשהמנהל שלי מבקש ממני משהו, אני תמיד מהנהן בהסכמה, גם כשברור לי שאין סיכוי שאעמוד במה שהוא מבקש. אני יודע שאני צריך ללמוד לומר גם לו שאני לא יכול.

תשובה שלי : אני שמחה לקרוא שאתה מתחיל להגיד "לא" לאנשים סביבך, שאתה מתחיל לעמוד במילה שלך ובעיקר שהכנסת את זה למודעות שלך ואתה כבר לא על אוטומט. מעניין איך אתה מרגיש בעקבות זאת?

יחד עם זאת שים לב למילים בהן אתה משתמש:

עובר עליי שבוע

אני מנסה לשמור על אופטימיות

אני מנסה לעמוד בכל התכניות

משתדל לקבוע לוח זמנים

צריך ללמוד

אתה משתמש במשפטים שמשאירים לך הרבה פתחי מילוט ובכך אתה יוצר מציאות כזו, של חיים שאתה לא מנהל, לא בוחר, לא עומד במילה. ככל שתשתמש בשפה אקטיבית ואחראית, כך יהיה לך קל ליצור מציאות כזו.

מתאמנת : העסק שלי מתנהל די זורם, זו לא הבעיה. אני מודה שבעקבות האימון אני מתחילה לשנות את התפיסה שלי לגבי ניהול עובדים. הבעיה הגדולה שלי היא שכמה שאני מנסה להתנהל מולם ביותר רכות, הם מנצלים את זה, הם רוצים לחטוף עוד ועוד וקשה לי עם זה.

תשובה שלי: שימי לב שבחרת במילים – אני מודה – אולי יש עדיין קול שקשה לו לקבל את העובדים כפי שדיברנו, איזה רצון להתנער מהשקעה בעובדים. כתבת גם ש"הם רוצים לחטוף", למה זה מתחבר לך? מדוע לדעתך בחרת בתיאור הזה?

אני שוב מסמנת לך מילים שמשרשות פאסיביות והגררות – במקום העסק מתנהל – אני מנהלת את העסק, במקום להתנהל מול העובדים, לנהל את העובדים. לנהל זה אקטיבי, להתנהל זה פאסיבי.

מתאמנת : התחלתי לשים לב לדיבור שלי, אני זוכרת שהייתי אומרת פעם שאני רוצה בן זוג מסודר בחיים, שיהיה שמח ואופטימי כדי שגם אני אהיה כזו, כתבתי לך פעם שאני רוצה שבן הזוג שלי יתמוך בי, יפרגן לי, יעריך אותי. שהוא ידע לפנק אותי אולי כמו שאף אחד לא ידע. והיום אני כל כך מבינה שאני זו שלא יודעת לפנק את עצמי. בשיחות עם חברות אני שומעת את עצמי אומרת שאני רוצה להבין מה עושה לי טוב, מה אני רוצה מעצמי, אני רוצה לדאוג לעצמי, לגרום לעצמי שמחה, להפוך להיות אופטימית. אולי כבר הפכתי קצת…אני לא בטוחה שאלו דברים שיחזיקו מעמד, אבל אני משתדלת לשמור על אופטימיות.

תשובה שלי: ברגע שאת מתחילה לחשוב על מה את אומרת ושמה לב לדקויות האלה, אין ספק שאת גם משנה את המציאות שלך. כיף לקרוא אותך ככה כשהזרקור מופנה אלייך ואל יצירת המציאות שלך מתוך עצמך, מתוך הכוחות והעוצמות שלך. אני מאוד אופטימית לגבייך…וכרגיל חידודי לשון – כשאת כותבת אלו דברים שיחזיקו מעמד – את נותנת כח ל"דברים", ומי הם הדברים האלה? לקחת אחריות הוא לומר לדוגמא אני לא בטוחה שאצליח לחשוב כך לאורך זמן, או שאחזיק מעמד.

ולבסוף אביא דוגמא מדף שהביא בני מבית ספרו, מעין הסכם עליו חתמו כל ילדי הכיתה ואלו הדברים :

" התחיבות לחברות טובה

אני __________ מתחייב/ת להשתדל לדבר עם כל אחד/אחת מהכיתה בצורה נעימה וטובה. אף פעם לא להעליב או לפגוע במישהו. לא לבחור בכעס כשמישהו/י מתנהג/ת אלי לא כמו שאני רוצה. להשתדל בכל מאודי שתהיה אוירה טובה ונעימה בכיתה.

חתימה __________________".

גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

נושא הנעת עובדים להישגים בעבודה הוא נושא המעלה שאלות לא פחות מתשובות. רבים פיתחו מודלים הבאים לתאר מה מניע אדם להגיע להישגים בעבודתו, וכיצד תמריצים שונים הניתנים במקום העבודה יכולים לגרום לעובדים להיות מרוצים יותר, נאמנים יותר ונכונים יותר להשקיע. אחת משיטות הנעת העובדים היא באמצעות תגמול כספי. יש הרואים בתגמול כספי לסוגיו שיטה הטובה להנעה רק עד דרגה מסוימת, אחרים רואים בה אלמנט המונע תסכול והנעה שלילית, ויש הרואים בה את השיטה האולטימטיבית בידי המעסיק לקידום הישגי עובדיו.

תיאוריות הנעה, וכיצד תגמול כספי משתלב בהן?

קיימות שתי גישות עיקריות במסגרת תיאוריות הנעת עובדים: תיאוריות תוכן ותיאוריות תהליך. בתיאוריות תוכן, הנעת העובדים תעשה על בסיס מענה לצרכים העובד, בהתאם לחשיבותם ומשמעותם. בתיאוריות תהליך, הפוקוס הוא על התהליך בו מנסים בני האדם לבטא את צרכיהם בפועל, וכיצד הם מודדים את הגשמתם של צרכים אלו.

מקומו של התגמול הכספי בהנעת העובדים, בין אם הוא ניתן כהעלאה בשכר או כהטבות ותנאים סוציאלים, הוא פונקציה של התיאוריה שנבחרה.

כיצד תגמול כספי משתלב עם תיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו?

אחת התיאוריות הותיקות ביותר המתקשר להתנהגות אנושית ככלל ולעובדים בחברה בפרט היא תיאוריית סיווג הצרכים של מאסלו. אברהם מאסלו יצר פירמידת צרכים ובה חמש מדרגות:

1.      צרכים פיזיולוגיים בסיסיים – אוכל, שינה, מים, נשימה. בעולם קפיטליסטי צרכים אלו מתורגמים לנושא של שכר נטו חודשי.

2.      צורכי בטחון – בטחון תעסוקתי, בטחון בריאותי ומקום מגורים.

3.      הצורך בהשתייכות – להיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות נאהב.

4.      הצורך בהערכה חברתית – המניעים הקשורים ברובד זה הם כבוד, הכרה והערכה.

5.      הצורך במימוש עצמי – מימוש הכישורים והפוטנציאל של כל עובד.

על פי התיאוריה של מאסלו, עובד נפנה למלא צורך אחד רק אם כל הצרכים מעליו מולאו. מימוש הכישורים, הצורך בהכרה מקצועית ואפילו הצורך להשתייך יהיו לא רלוונטים עבור העובד שמשכורתו אינה מספיקה לו כדי להתקיים ואינה מספקת לו בטחון ותחושת קביעות.

תגמול כספי יכול להיות מתורגם, על פי מודל זה, למימוש הצרכים ברמה הראשונה או השניה: השכר נטו ימלא את הצורכים הבסיסיים ואילו התנאים הסוציאלים דוגמת הפרשות לקרן הפנסיה, קרן השתלמות או קופות גמל ימלאו את צרכי הבטחון העתידי. הטבות מסוימות יכולות לתרום להנעת עובדים גם ברובד הצורך בהשתייכות: קבלת רכב חברה הנושא את סמל החברה, לדוגמה, מציב את העובד כחלק ממשפחת עובדי החברה ואילו בונוסים עבור הישגים מיוחדים נכללים במסגרת סיפוק הצורך בהערכה חברתית.

ההבדל בין סיפוק צרכי הרמה הראשונה והשנייה הוא למעשה ההבדל בין גובה השכר נטו לבין קבלת הטבות כספיות במקום העבודה: במידה והשכר אינו מספיק כדי להבטיח את צרכי הקיום הבסיסיים, העובד יעדיף תמיד העלאה בשכר על פני קבלת הטבות כספיות כגון קופות גמל או קרנות השתלמות, גם אם הן משתלמות יותר לאורך זמן. מצד שני, אם השכר מספיק לקיום, הצורך אותו העובד ינסה למלא יהיה הצורך בבטחון אותן מקנות ההטבות הכספיות.

כיצד תגמול כספי משתלב עם תיאוריית הציפיות של ורום?

תיאוריית הציפיות של ורום מניחה כי העובד הוא רציונאלי ופונקציונאלי ומטרותיו הן רווח אישי אותו הוא מקבל כתמורה למעשיו. בכל רגע נתון העובד בוחן מספר שאלות ועל פיהן מגיע לניבוי באמצעותו יחליט על מידת ההשקעה בעבודה:

• מה תהיה תוצאת המאמץ \ המעשה? -  מה הסיכוי שבעקבות הגדלת מאמציו הוא יזכה בתוספת שכר או הטבות? מה הסיכוי שבעקבות ביצוע פעולה מסוימת הוא יפוטר? התשובה לשאלה הזו היא סובייקטיבית בהתאם לתפיסת עולמו של העובד, אולם היא משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות שלו.
• מהו הערך שהעובד מייחס לתוצאה הצפויה? – כאשר עובד זקוק לתוספת שכר באופן משמעותי, נכונותו להשקיע תגדל – אם יצפה כי השקעה זו תביא לתוספת השכר הצפויה. מצד שני, אם תוספת השכר אינה נחוצה לקיום ואינה תורמת במידה משמעותית לשיפור איכות החיים, דווקא השקעה משותפת של המעסיק והעובד בקרן השתלמות פטורה ממסים תוערך יותר ותביא לעלייה בתפוקתו של העובד, כאשר זוהי התוצאה הצפויה עבור השקעתו.
• מה היא ציפיית העובד לקשר בין עלייה בהשקעה להשגת המאמץ? – גם אם העובד מבין שעלייה בתפוקה תביא לקבלת תוספת שכר או קבלת הטבות, אך חושב שהגברת המאמץ מצידו לא תביא לעלייה הנחוצה בתפוקה אזי הוא לא ישקיע את המאמץ.

כיצד לתגמל עובדים – באמצעות העלאה בשכר או באמצעות מתן הטבות?

התשובה לשאלה הזו אינה מוחלטת ותלויה במידה ניכרת בצרכיו, ערכיו וציפיותיו של העובד. ניתן לחלק את השאלה על פי ההטבות בהן מדובר:

• הטבות בקבלת שירותים שונים – הטבות בהן חלק מהשכר ניתן באמצעות הטבות כגון רכב חברה, דלקן, טלפון סלולרי, חדר כושר, מחשב נייד וכדומה. גם כאשר שכר הבסיס אינו גבוה במיוחד, קבלת הטבות מסוג זה שווה כסף רב עבור העובד. כאשר השכר המקובל במשק לסוג העבודה שאותה העובד מבצע נמוך מהרצוי עבורו, רצוי וכדאי לדרוש הטבות שונות שהמשמעות הכספית שלהן היא למעשה תוספת לנטו. ללא קבלת ההטבות היה  העובד מוציא כספים עבור שירותים אלו מכיסו. מצד שני, כאשר שכר העובד גבוה, תוספות מסוג זה יכולות לתרום לאוירה הטובה במקום העבודה, תחושת הנוחות והשייכות של העובד, אולם מבחינה כספית הן לעתים קרובות אינן משתלמות. הטבות אלו מתבטאות בהורדת שכר הבסיס ובהפרשות נמוכות יותר כתוצאה מכך לקופות הגמל, קרנות ההשתלמות ולפנסיה. גם גילום המס אותו העובד ישלם תמורתן יתרום להורדת הנטו אותו העובד יקבל.
• הטבות בחסכון משותף נוסף דוגמת קרן השתלמות – חיסכון בקרן השתלמות הוא עסק משתלם עבור העובד. מצד אחד המעסיק מפריש כספים שלא היו מגיעים לעובד בדרך אחרת (ועד 7.5% מהשכר, עד לתקרה הקבועה בחוק), מצד שני החסכון בקרן השתלמות הוא פטור ממס, ומצד שלישי בקשה לפתיחת קרן השתלמות נתפסת על ידי מעסיקים רבים כבקשה סבירה ומקובלת יותר מהעלאה ניכרת בשכר. גם מהיבט הנעת העובד חסכון בקרן השתלמות הוא ריווחי עבור המעסיק המעניק תחושה של השקעה לטווח ארוך בעובד תוך מתן תגמול והכרה בהישגיו.
• קבלת אופציות – בחברות הזנק רבות מקובל לתת לעובדים אופציות כתגמול וכאמצעי הנעה. האופציות ניתנות תוך הגבלות מסוימות, כגון תלות באי החלפת מקום עבודה בשלוש השנים שלאחר מתן האופציות. אופציות הן בגדר תקווה לעתיד ודרך לערב את העובדים בהצלחת החברה ולהפוך אותם לשותפים ממשיים בהצלחה. יחד עם זאת חשוב לזכור כי אופציות יעילות כאמצעי הנעת עובדים רק במקרים בו המעסיק והעבוד צופה כי העבוד ישאר במקום עבודתו את משך הזמן הנדרש וכי החברה תצליח ומניותיה יעלו בתקופת הזמן שעברה מהנפקת האופציות ותאריך מימושן.

ככלל, העלאת שכר הבסיס מאפשרת קבלת משכורת נטו גבוהה יותר במקביל להפרשת סכומים משמעותיים יותר לקרנות הפנסיה וקרן ההשתלמות (כאשר זו כבר קיימת). מנגד, כאשר העלאת שכר הבסיס גוררת התנגדות מצד המעסיק, קבלת התגמול בדרך של הוספת קרן השתלמות היא דרך יעילה וריווחית להשיג את התוספת הרצויה לשכר, ואפילו למעלה מכך.