"יש לי הכל", אמר לי י'," רק לפני שנה פתחתי את המשרד לעריכת דין שחלמתי עליו כל כך, אני אוהב את אשתי, יש לי בית מקסים, יש לי המון חברים. אז למה אני לא מאושר?". י' בהחלט נראה מצליח. לבוש במיטב המחלצות, תמיד מסופר ומגולח ונעליו השחורות תמיד מצוחצחות. פניו המחויכות וחמימותו לעולם אינם מסגירים את מה שחש. התחושה הזו של משהו חסר, של ריקנות, של "סתם", של אין משמעות היא קשה מנשוא. לעיתים אף מלווה בתחושה פיזית בדמות מחנק בגרון, בטן פעילה או בחילה. על מנת להתמודד עם התחושות הקשות האלה אנו מפתחים לעצמנו מנגנוני פעולה שירחיקו אותנו מההתמודדות עם החוסר. להלן כמה דוגמאות:
1. עשייה ללא הפסקה – התעסקות בלתי פוסקת במשהו. עבודה תובענית במיוחד הדורשת שעות רבות ואינטנסיביות. עבודה בבית "שלא "נגמרת", או כל פעילות אחרת בה אנחנו לא מוצאים את עצמנו לבד.
2. התמכרות ברמות שונות – פיתוח תלות בדבר מסוים שיכול להיות חיובי כמו ספורט, פחות חיובי כמו קניות ואפילו מזיק מאוד כמו אלכוהול.
3. אכילה – רבים מאיתנו אוכלים גם כשאנחנו לא רעבים. לעיתים העיסוק באכילה ועצם האכילה עצמה שהיא פעולה של מילוי היא ניסיון ל"סתום" את הריקנות.
4. חיפוש אחר ריגושים – החיפוש אחר משהו חדש, מרתק, מרגש, בכל פעם מחדש יכול להיות חיובי בדמות הרפתקנות פיזית כמו טיפוס הרים אבל יכול להיות גם הרסני בדמות כיבוש חוזר ונשנה של המין השני.

אחת הסיבות המרכזיות לתחושה הזו היא הפער בין מה שאנחנו צריכים באמת לבין מה שיש לנו. לרבים מאיתנו יש את כל הדברים ש"אמורים" להיות לנו, אבל זה לא מספיק. משהו חסר. אנחנו אמורים להיות מאושרים אבל אנחנו לא.
האם גם אתם מרגישים שחסר לכם משהו בחיים אבל אתם לא מסוגלי לשים על זה את האצבע? אתם מוזמנים אם כן, לקחת צעד ראשון ולהוריד את המדריך לאימון אישי בחינם – רוב הסיכויים שהתשובה נמצאת ממש בהישג יד – רק תושיטו אותה ותגיעו.
המדריך לאימון אישי

"תמיד הסתדרתי לבד", הצהירה צ', חברת ילדות שלי, בת 36, החולקת את ביתה בעיקר עם ביתה בת השנתיים. בן זוגה מגיח מדי פעם לביקורי מולדת מעבודתו בבולגריה. צ' התפטרה מעבודתה כמזכירת מנכ"ל בכירה, תפקיד אותו מילאה במסירות יותר משמונה שנים. המרחק מרחובות לראש העין בנסיעות הבוקר המעייפות ובנסיעות אחר הצהריים נראה הולך וגדל בשנה האחרונה. היא לא יכלה לשאת זאת יותר. "כל כך הייתי רוצה לעשות משהו אחר. משהו שאני באמת מתלהבת ממנו. נמאס לי מענייני המזכירות", אמרה והמשיכה לעיין במדורי הדרושים באינטרנט. כל אימת שניסיתי לדבר איתה על אפשרות חדשה היא דחתה אותה על הסף. "מה בגילי?", "מה שחשוב זה החברה", "לא אני יודעת שכבר לא אעשה מה שחלמתי".
לא התייאשתי כאשר הצעתי לה לנסות ללכת לאימון והיא כהרגלה ענתה לי שהיא תמיד הסתדרה לבד. החלטתי להפתיע אותה במתנה קצת שונה לרגל יום הולדתה המתקרב. פגישת אימון להתנסות. ברוב המקרים מאוד קשה לעבוד עם אנשים שלא באים מתוך רצון עז ואמיתי להתאמן. אבל החלטתי לנסות. לעיתים דחיפה קטנה של מישהו שאכפת לו יוצרת את המפגש הראשון. מפגש הקובע אם יש עם מי לעבוד או אין עם מי לעבוד. הפחד לעשות את הצעד הראשון, להרים את הטלפון, לקבל החלטה, אינו מעיד על כך שאדם לא בשל לאימון. צ' הוכיחה זאת מעבר לכל ספק. עם יציאתה מהפגישה שלחה לי אס.אם.אס נלהב "תודה, תודה, היה מדהים". בפגישתנו סיפרה לי שהמאמנת היא כמו קוסמת. תוך זמן קצר הבינה את רצונותיה הכמוסים, את פחדיה הענקיים וגרמה לה לחשוב שיש סיכוי שלא תעבוד עד שארית ימיה כמזכירה בכירה. "גרמה לך לחשוב?, מה זאת אומרת?", שאלתי. "היא שאלה אותי המון שאלות, לא זוכרת בדיוק. פתאום הרגשתי שיש בפניי עוד אפשרויות. שאם אעיז לבדוק, גם אמצא דרך חדשה". צ' והמאמנת קיימו פגישות במהלך כשלושה חודשים. צ' נראתה חדורת אנרגיה ועיניה ברקו כמו שלא ראיתי מאז ימי ההתאהבות שלנו בבית הספר. בעקבות האימון החליטה צ' לפתוח סלון לכלות שהוא לא רק סלון לכלות. היא חברה לשותפה שהתמחתה בתחום עיצוב שמלות ויחד הן מקימות את חלומן- לשמח נשים, לשים אותן במרכז, ללמד נשים לטפח ולדאוג לעצמן ביום חתונתן ובכלל. ובכן, המאמן הוא קוסם? בפירוש לא. אין להטוטים, אין אחיזת עיניים, גם אין מופע של איש אחד. אם כן, מהו תפקידו של המאמן?
רוצים לדעת מה המאמן האישי יכול לתת לכם? הורידו בחינם את המדריך לאימון אישי להצלחה וגלו בעצמכם מה המאמן האישי יכול לתת לכם.

איך זה שאנחנו נעים, מטולטלים בין שדות של תות בוהק לביבים של מי שופכין? האם פשוט עוד לא איבחנו את כולנו כסובלים ממניה דיפרסיה?. אנשים רבים מגיעים אליי לאימון מתוך מצוקות וכאבים, מתוך מחשבות שאין להם סיכוי, שאין להם כוחות להתמודד, שהם לא "שווים". הם לא מבינים איך לאחרים כל כך קל לעמוד מול קהל, להעיז להתחיל עם בחורות, לעשות את מה שהם תיכננו. הם לא מבינים למה הם חשים חרדה גדולה כל כך אל מול התחלות חדשות, להנחות סדנה מול קבוצה חדשה, לבקש מהמנהל העלאה בשכר, לצאת לדייט עם גבר מאוד מוצלח. חלקם מרגישים פחד וחלקם חרדה המורגשת פיזית בגוף בדמות דופק מואץ, הזעת יתר, חוסר יכולת לישון או שיתוק מוחלט. ההסכמה להתמודד עם אותם פחדים היא כבר חצי הדרך ועל ידי סיוע של מאמן, מטפל או כל דמות משמעותית ניתן להכיל את אותם פחדים.

רוצים לדעת איך להתגבר על הפחדים?

אם אהבתם את הפוסט הזה ואתם רוצים לעשות שינוי בחיים בואו לקבל בחינם את המדריך לאימון אישי

סינדרלה חיה חיים עלובים עד שהגיעה הפיה וגאלה אותה לכמה שעות של חסד. בלעדי אותו נסיך שטרח לחפש את אשתו המיועדת ובידו נעל הזהב או הזכוכית (תלוי בגרסה) היה אותו לילה קסום, בו רקדה עם הנסיך, נשאר בגדר חוויה שתוכל רק לחלום, לפנטז עליה ובינה לבין המציאות דבר.

רבים מאיתנו חיים בתחושה שגורלנו לא שפר עלינו אם כהלך רוח כללי, אם בתחומים מסוימים ואם בנסיבות מסוימות. אין לי מזל, נגזר עליי לחיות חיים קשים, לא הולך לי עם כסף, לא הולך לי בזוגיות, אני בתקופה קשה, התנאים כרגע הם בלתי אפשריים עבורי. מחשבות ומשפטים שאנו אומרים לעצמנו ומשאירים אותנו במצב פאסיבי.  אנו מקבלים עלינו את רוע "הגזירה" ומחכים שמשהו יקרה.

אם אהבתם את הפוסט הזה בואו לקבל בחינם את המדריך לאימון ופיתוח מיומנויות!

למה אנחנו דואגים כל כך? דואגים שילדינו, בני משפחתנו והחברים שלנו יהיו בריאים, דואגים שיהיה לנו כסף, דואגים שכשנזדקן יישאר לנו כסף, דואגים שלא נתקדם בעבודה, דואגים שנישאר לבד כל החיים, דואגים שיפסיקו לאהוב אותנו, דואגים שהילדים שלנו "יסתדרו" כבר, דואגים, דואגים, דואגים.

חשבתי על זה שהמילה דאגה בשינוי סדר האותיות הופכת ללא אחרת מ-אגדה. האומנם? זה חשוב לדאוג אמרה לי פעם מישהי, ככה שומרים על הילדים, החושים מחודדים. לדאוג זה טוב אמר לי מישהו אחר, ככה אני לא מבזבז כסף.

אכן מאוד חשוב לדאוג : 1. כשדואגים מאוד עסוקים, לכאורה. קיימת תחושה של עשייה למרות שאנחנו לא עושים דבר.

2. כשדואגים אנחנו הופכים להיות קורבן. קורבן לנסיבות, לדברים שלא תלויים בנו. בכך אנו למעשה מכינים לעצמנו מצע לאי לקיחת אחריות אמיתית אבל עם תירוץ איתן.

3. כשדואגים בדרך כלל מקבלים תשומת לב מהסביבה. גם כשדואגים למישהו מפגינים כלפיו תשומת לב יתרה. זו אחת הדרכים הנפוצות שלמדנו עוד מילדותינו כדרך לגיטימית לאהוב ולהיות נאהב.

4. כשדואגים אנו מגנים על עצמנו מפני מה ש"ירסק" אותנו באמת – העיסוק בדאגה לעצמנו ולאחר לא משאיר זמן להתעסק עם הדברים המפחידים כמו תחושת הריקנות או מה באמת אנחנו רוצים בחיים האלה. מה שעומד מאחורי ה"רווחים" האלה הנם פחדים שלא ידאגו לנו, שלא יאהבו אותנו, שאנחנו לא נאהב, שנחיה בתחושת ריקנות וחוסר משמעות, שלא נהיה בקשר עם עצמנו ועם הסובבים אותנו.

דמיינו את אותם רגעים נטולי דאגות. בחופש רחוק, לאחר שקיבלתם פידבק חיובי, כשאתם מרגישים תחושת ביטחון או סתם כשאתם יושבים ומתבוננים בגלי הים. אם נפסיק לדאוג, נהיה שלווים יותר.

אם נפסיק לדאוג נעשה יותר למען עצמנו ולמען הסובבים אותנו. נעז יותר, ניקח אחריות, נפעל, נשפיע, נהיה יצירתיים – נחיה יותר.

אבל איך עושים את השינוי הזה? מפסיקים לדאוג, מתמודדים ומתפתחים.

רוצים לדעת עוד? בואו לקבל את המדריך להתפתחות האישית שלכם בחינם!

מאת : גלית קדמי ביבר

"הוא לא מפרגן, הוא לא מקשיב, הוא חושב רק על עצמו. כן וגם על העבודה שלו. גם כן עבודה, עשר שנים שהוא לא התקדם. די נמאס לי לחיות כך. למה זה מגיע לי. כל החברות שלי כל כך מעריכות אותי, בעבודה חושבים שאני מדהימה. למה בבית, עם מי שאמור להיות הכי קרוב אליי, אני לא שווה כלום". סיפרה ובכתה, מנגבת את דמעותיה כמו למחוק מציאות שאינה לה. נורית (שם בדוי), אשת קריירה מצליחה, בשנות הארבעים לחייה. נשואה לדובי (שם בדוי) מזה שמונה שנים. מלבד שיחות של תן-קח, תביא – תלך, תרחץ – תוריד ודומיהם, לא מצליחה לקיים שיחות של ממש עם בעלה. שני ילדיהם הקטנים, בן ובת בשנות הגן, ממלאים בתוכן את השיחות ביניהם. "הוא מטיף לי, הוא מבקר אותי, הוא שופט אותי…, כמה שאני מנסה לדבר איתו זה פשוט לא מצליח", סיפרה מיואשת.

אם אהבתם את הפוסט הזה, לחצו כאן כדי לקבל בחינם את המדריך לאימון ופיתוח מיומנויות!

מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות ,טיפול אישי, טיפול זוגי, אימון תיקשורת, מאמן אישי, התמודדות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

אם אהבתם את הפוסט הזה, לחצו כאן כדי לקבל בחינם את המדריך לאימון ופיתוח מיומנויות!

מתאמנת : אני כבר שנים רוצה להרשם לקאנטרי ולא עושה את זה.

מאמנת : אז תרשמי.

מתאמנת : האמת שסוף סוף חסכתי את הכסף, יש לי אפילו יותר, אבל אני לא מסוגלת להביא את עצמי לעשות את זה.

מאמנת : במה קשה לך?

מתאמנת : כי אם ארשם ואז ארצה ללמוד השנה, לא יהיה לי כסף. ואם אלק לקאנטרי ואז אראה שאני לא עומדת בהוצאות שלי.

מאמנת : אז תפסיקי את המנוי בקאנטרי.

מתאמנת : לא אי אפשר, ברגע שנרשמים זה סגור.

מאמנת : בואי נחשוב על האופציה שבה החלטת לחזור ההחלטה שלך ואת לא רוצה להיות מנויה, מה תוכלי לעשות?

מתאמנת: אני יכולה לשלם קנס מאוד גדול אבל אז זה יהיה הפסד גדול.

מאמנת : ומה עוד?

מתאמנת : אני יכולה להעביר את המנוי למישהו אחר, גם אז אפסיד קצת כסף.

מאמנת : ומה עוד?

מתאמנת: לא יודעת, זהו לא?

מאמנת : מה עוד תוכלי לעשות אם את לא רוצה להיות מנויה?

מתאמנת: מה? תגידי לי

מאמנת : להקפיא את המנוי, לשכנע את הנהלת הקאנטרי כן להחזיר לך את רב הכסף, יש עוד אפשרויות. תמיד יש.

מתאמנת : טוב אבל זה לא העניין.

מאמנת : אז מה העניין?

מתאמנת : אני ארגיש ממש כישלון אם כבר ארשם לקאנטרי ואז לא אוכל לעמוד בהוצאה, זה כישלון הרבה יותר גדול מאשר לא להרשם בכלל.

מאמנת: איך את מרגישה היום כשאת לא נרשמת כבר כמה שנים?

מתאמנת: רע מאוד, מה הסיפור שלי, אני לא מבינה, באמת מרגישה לוזרית.

מאמנת: ואם לא תרשמי עוד חמש שנים, איך תרגישי?

מתאמנת : רע מאוד, אפילו עוד יותר רע מהיום, אני ארגיש אפסית, באמת.

מאמנת: האם את מתקדמת בחייך בעצם זה שאת נרשמת לקאנטרי?

מתאמנת: מצד אחד כן, אבל אם לא אצליח אז אני לא ממש מתקדמת.

מאמנת: בואי נדמיין שאנחנו חמש שנים מהיום ונרשמת היום ואז הפסקת ולאחר מכם נרשמת ללימודים, אולי למשהו אחר וגם הפסקת.

מתאמנת: זה יהיה נורא, להתחיל ככה דברים ולא לסיים כלום.

מאמנת: דמייני אותך אחרי חמש שנים כאלה מול אחרי חמש שנים בהם את בדיוק במקום שאת נמצאת היום. כלומר את לא מקבלת החלטות כמעט ולא עשית שום דבר חדש. מה את מעדיפה?

מתאמנת: שותקת…שותקת….קשה לי להחליט

אנחנו צוחקות….

מתאמנת: הבנתי. אני נרשמת.

מאמנת: ומה אם יהיה לך קושי

מתאמנת: אין בעיה, אני אמצא פיתרון.

מאמנת: על מנת שלא יהיה לך קל מדילחזור בך, על מנת שבאמת תתמסרי ותמצי את השהות שלך בקאנטרי. מה דעתך שתקבעי נקודת פקפוק בעוד שלושה חודשים? עד אז את מתחייבת להיות רשומה לקאנטרי ללא זכות הירהור וספק.

מתאמנת: אחלה. לא שאני בטוחה ששלושה חודשים זה בדיוק הזמן שאני זקוקה לו. אבל כמו שאת אומרת, זה כנראה לא משנה…

מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות ,טיפול אישי, טיפול זוגי, אימון תיקשורת, מאמן אישי, התמודדות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

אם אהבתם את הפוסט הזה, לחצו כאן כדי לקבל בחינם את המדריך לאימון ופיתוח מיומנויות!

אנשים שיש להם מטרה ברורה, בהלימה עם הערכים והמנגינה שלהם, והם מתקדמים לעברה – אבל – אינם נהנים מהדרך – רגע אחרי שקיבלנו החלטה מתעוררות הספקות, ההתלבטויות שוב. אותם קולות שלנו שכל תפקידם הוא להשאיר אותנו במקום הנוח והמוכר. קולות שככל שעובר זמן מרגע ההחלטה הם מתחזקים ומתעצמים. בייחוד לאור העבודה שההתמודדות עם הדרך לעולם תביא עימה מכשולים וקשיים צפויים ופחות לא צפויים. פרחי טיס, סטודנטים לרפואה הם דוגמאות לאנשים שעמלים עד עשר שנים עד שהם מגיעים לנחלת ההכרה והמעמד המיוחל. חלקם מחייכים בדרכם וחלקם מיוסרים. בניגוד למה שניתן לחשוב באופן אוטומטי אין קשר בין מצב הרוח של אותו סטודנט לנכונות בחירת המקצוע שעשה. אין קשר בין מידת השמחה שלו לסיכויי ההצלחה שלו, כל עוד ידבק בדרך ולא יתייאש או יטעה להתבלבל בין בחירת החלטה לא נכונה לבין נטייה למצבי רוח ירודים. אדם מיוסר הוא אדם מיוסר כי כך התרגל במשך רב שנותיו. הדבר היחיד שיוכל לעשות אם ירצה לשנות את מצב רוחות הוא לאמץ אורח חיים שמח וחשיבה חיובית יותר כפי שהוזכר בפרקים הקודמים. לא ליהנות מהדרך אינו מעיד בהכרח על בחירה לא נכונה, יש אנשים שלא משנה מה יבחרו, הם יתיסרו ויסבלו, כי לכך הם רגילים.

מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות ,טיפול אישי, טיפול זוגי, אימון תיקשורת, מאמן אישי, התמודדות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

אם אהבתם את הפוסט הזה, לחצו כאן כדי לקבל בחינם את המדריך לאימון ופיתוח מיומנויות!

שבוע 5

מתאמנת : אני שמחה לבשר לך שאין יותר בישולים, כביסות ומיני סידורים במשך היום. זהו נגמלתי, אני אפילו מתחילה ליהנות לראות את הכלים נערמים ואני לא רצה לשטוף אותם. אני מתכננת גם משימות קטנות ומדודות מאוד ולא לוקחת על עצמי מה שלבטח לא אעשה. אין ספק שזה תורם להרגשה הטובה. אני עוד לא בשלה להתחיל לשווק את עצמי כי אין לי מספיק עבודות. מה שכן התחלתי לכתוב על עצמי, זה נראה לי לא מדהים ובטח פחות מושך ממה שאת קוראת באתרים נחשבים.

תשובה שלי : האם יש קשר מובהק ואחד בין שנות ניסיון להצלחה? האם יש סיכוי שאם תתחילי לשווק את עצמך עכשיו תצליחי יותר בעוד שנה? האם יש סיכוי שאנשים מסויימים יעדיפו דווקא מישהי עם פחות ניסיון?

שבוע 6

מתאמנת : אני לא מאמינה שהתחלתי לפעול בכלל ואין ספק שהמטרה שעומדת לנגד עיני כרגע היא ללכת למפגשי ה"נטוורקינג" ולפרסם דף עיסקי בפייסבוק. אני עוד מתלבטת אם ללכת מחר, כי מדובר בשבע בבוקר. אעדכן אותך.

תשובה שלי : תעדכני שהלכת, תלכי בלי לשווק את עצמך, בלי להביא תוצאות. רק בשביל לעבור את מחסום ההתחלה.

שבוע 7

מתאמנת : לא תאמיני אבל קבעתי פגישה היום במפגש הנטוורקינג ומישהי ביקשה שכבר אשלח לה הצעת מחיר. אני כל כך בלחץ ולא ברור לי אם אני יותר שמחה או יותר לחוצה. מה שבטוח אני כבר פה, זה נראה פחות רחוק. א-מ-א-ל-ה…………..

רק  בפגישה השמינית הסכימה המתאמנת לשתות קפה בפגישת האימון שלנו. זה סימל בעיני את ההצלחה. היכלת להתרווח לרגע, לעצור ולהתענג על הרגע.

מאת: גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

www.kb-coach.com

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות ,טיפול אישי, טיפול זוגי, אימון תיקשורת, מאמן אישי, התמודדות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

אם אהבתם את הפוסט הזה, לחצו כאן כדי לקבל בחינם את המדריך לאימון ופיתוח מיומנויות!

שבוע 3

מתאמנת : אני לא מצליחה לעמוד במשימות שאני לוקחת על עצמי, אני כבר מתחילה לראות את החלום להיות מעצבת אתרים מצליחה, הולך וחומק ממני. אפילו החופש נראה לי כבר פחות מושך.אינני מצליחה לעמוד במשימות שהצבתי לעצמי. כן דיברתי עם הרבה מאוד אנשים היום על העסק שלי אבל זה גורם לי להרגיש חוסר ביטחון. על מה אני מדברת בכלל? אולי אני זקוקה לסדר יום קבוע יותר, אולי להאמין שאני באמת יכולה, קשה לי להיות המנהלת של עצמי.

תשובה שלי : נעבוד על סדר יום ועל תיעדוף המשימות שלך. להיות המנהלת של עצמך זו אכן משימה מאתגרת, שחשוב לבנות סביבה גורמים תומכים. אבל בנתיים לצד העשייה, בקצב שלך, בואי תחשבי על משימות משמחות, כייפיות. מה דעתך להחליט על יום אחד שבו את מחוייבת רק לכיף שלך?

שבוע 4

מתאמנת : חשוב לי להתרכז בסיום הצגת האתרים שכבר עשיתי, חשוב לי שיהיה לי ברור מהם המחירים שאני גובה ואיך אני מנהלת את היום היום. הכל נראה לי כל כך רחוק. להקים כבר אתר משלי שהדברים לא ברורים לי? אני לא בטוחה בזה, אבל העיסוק בכך גורם לי להרגיש לפחות שאני עושה משהו לטובת העסק.

תשובה שלי: במקביל להעלאת האתרים שבנית תכתבי על עצמך, על שיטת העבודה שלך וכך למעשה תגבשי את המדיניות. זה הרי לא יהיה אותו אתר כעבור חצי שנה, או שנה או בטח לא עוד חמש שנים. האתר הוא דינאמי ומשתנה בהתאם להתפתחות שלך. אבל חשוב לצאת לעולם ובעיקר מולך בהצהרה של מי את ומה את עושה.