fbpx

איך הזוגיות שלי השתנתה בעקבות תפיסת המובחנות

חשבתי על זה שחג האהבה הוא הזדמנות לספר קצת על הזוגיות שלי ועל תפיסת הזוגיות שאימצנו בשנים האחרונות ששינתה לי ולנו את החיים וכמובן את הדרך בה אני מסייעת ליחידים ולזוגות שמגיעים אליי.

שי ואני נשואים 22 שנים ויש לנו שני ילדים, אחד בצבא והשניה מתבגרת.

עוד לפני שנישאנו רכשנו דירה יחד, מתוך שיקולים כלכליים ובעיקר כי ידענו שהתכנית שלנו היא להיות יחד לתמיד. אני הגעתי לזוגיות לאחר גירושין ושי הגיע כמעט בלי ניסיון במערכות יחסים. הוא היה רק בן 23 כשהכרנו ואני גדולה ממנו בכ-3 שנים. לא האמנתי שאפשר לאהוב ככה. תקופת ירח הדבש שלנו נמשכה כמה שנים טובות, כן בניגוד לכל התיאוריות. כשהגיעו הילדים התמודדנו לראשונה עם קונפליקטים לא פשוטים וגילינו בעצמנו צדדים שלא ידענו שקיימים בנו. לראשונה רבנו, צעקנו ולא הצלחנו להבין אחד את השניה. מה שעזר לנו להתמודד עם המצב החדש היה לעשות חלוקה של זמנים, חלוקה של תפקידים. זה לצד מסע אינסופי בין יועצים ומטפלים כדי להבין איך לעשות את זה טוב יותר.

בתוך כל האינטנסיביות הזו, של גידול ילדים, טיפוח קריירה והתמודדות עם אתגרים נוספים, תמיד הקפדנו על זמנים קבועים לזוגיות שלנו, שהם ללא ילדים וזה שמר עלינו.

בשלב מסוים הרגשתי שאני הפכתי להיות קצת אמא שלו. חילקתי לו תפקידים, כעסתי כשהוא לא עשה מה שביקשתי עד שיום אחד אמרתי לא עוד. התפטרתי מהתפקיד הממורמר הזה. למדתי לשחרר ולאט לאט פיתחנו חיים רגועים זה לצד זה. זה הביא שקט לזוגיות שלנו ושמרנו באדיקות על מרחב פרטי לצד המרחב הזוגי. תמיד חיפשנו דרכים להיות קרובים יותר כי הרגשנו שיש משהו חסר, רק לא ידענו להגיד בדיוק מה.

בשנים האחרונות מתוך קריאה ובהמשך לימודים אצל אמיתי מגד התגלתה לפנינו גישה ששינתה לנו החיים ואת הזוגיות – גישת המובחנות.

/

מובחנות היא היכולת להישאר במרכז שלי, נאמנה לעצמי, לערכים ולרצונות שלי, אל מול הדחיפה של בן הזוג שלי שאתאים את עצמי אליו, תוך כיבוד ועידוד בן הזוג שלי שיהיה במרכז שלו, נאמן עצמו, לערכים ולרצונות שלו ולא יתאים עצמו אלי.

זה נשמע מורכב, אנסה להסביר זאת, למרות שאני חושבת שזו תפיסה שרק דרך התנסות וחוויה אפשר להפנים.

בתוך קשר זוגי אנחנו רוצים לשמור על אוטונמיה, על עצמיות, לא לבטל את עצמנו ולהיבלע. מצד שני אנחנו רוצים להרגיש יחד ולהרגיש שייכים. זה לכאורה מתנגש. כי אם אני שומרת על מה שחשוב לי מבלי להתחשב בצד השני זה פוגע בביחד. אם אני עסוקה כל הזמן בלשמור על הביחד אני בהכרח אבטל את עצמי. האתגר הוא לפתח את היכולת להחזיק את שתי הקצוות האלה יחד, להיות שייך מצד אחד אבל עדיין לשמור על האוטונומיה שלי.

ככל שהעמקתי בגישה הבנתי:

  • שנים חשבתי שהוא אוהב אותי יותר, ככל שהוא עושה מה שאני מבקשת ממנו ואיך שאני מבקשת ממנו. זה נשמע הגיוני לא? כולנו הרי רוצים שלא רק שבני הזוג שלנו ימלאו את הצרכים שלנו , אלא שידעו מה עושה לנו טוב בלי שבכלל נבקש.
  • שנים פחדנו להגיד דברים כואבים, קשים, כדי לשמור על הקשר. כדי לא להכאיב מדי, לא להגעיל, לא לגרום למבוכה, לא להפחיד. אז דברים רבים שמרנו כל אחד לעצמו כדי לשמור על הקשר.
  • שנים ניסינו לפתור בכל מחיר קונפליקטים על ידי פשרות ובתחומים מסוימים אף פעם לא היינו מרוצים, אבל המשכנו שוב ושוב להתלונן, לרטון, לכעוס. ניסינו לשנות אחד אחד השניה כדי שלא יהיו קונפליקטים באמצעות מניפולציות, סחיטות רגשיות והענשה הדדית.

אלו שלוש הטעויות שעשינו והרחיקו אותנו מזוגיות קרובה יותר.

בגישת המובחנות ישנן כמה יכולות שככל שמפתחים אותם, מגדילים מובחנות וכך יוצרים קירבה ושותפות בקשר.

  1. היכולת לעמוד על שלי – לעמוד על הרצונות, הערכים, המחשבות שלי, אל מול הדחיפה של הסביבה או בן הזוג שאתאים עצמי אליהן. לפעול בעולם עם כמה שפחות תלות והזדקקות לאישורים ולהערכה של אחרים, מתוך תחושת עצמי יציבה.
  2. היכולת לשהות בקונפליקט –  לאזן את הצורך לעמוד על שלי ולכבד את רצון האחר בעת קונפליקט. לשהות במצבים של התנגשות בין רצונות וערכים בלי למהר לפתור אותם או לפחד מהם.
  3. היכולת לשאת רגשות חזקים – מסוגלות להרגיע את עצמי, להיות פחות תגובתיים לרגשות חזקים שלי ושל האחרים, לשאת כאב לשם גדילה.
  4.  היכולת להגיב בצורה מקורקעת ומאוזנת – להגיב ממקום שקול, הגיוני של עמוד שידרה שאינו מושפע מרגש.
  5. היכולת לשהות באינטימיות – להיחשף רגשית כולל חולשות, כמיהות ורצונות לא מקובלים. לבטא תכנים חשופים בלי לצפות לתמורה, אלא כדי להיראות מול האחר.
  6. הזוגיות אינה קיימת כדי לספק לי צרכים. זהו מרחב לביטוי, להתפתחות. בן הזוג ממלא את הצרכים שמתאים לו למלא, ממקום של בחירה ורצון חופשי וכך גם אני.

הגישה הזו מעוררת בהתחלה התנגדות, כי מי רוצה לוותר על ספק צרכים צמוד? מי רוצה להיות אחראי בלעדי לרוגע שלו? מי ירצה לעודד את השני להיות אותנטי כשזה פוגע בו?

זה לכאורה נוגד את התפיסה הפופולרית של זוגיות, אבל בפועל זה הבדל בין קשר של הורה ילד לבין קשר של שני בוגרים. תאמינו לי שזה משתלם.

היום אנחנו מודדים את האהבה שלנו, בכמה אנחנו מעודדים אחד את השניה להיות אנחנו, על מלא, גם אם זה סותר את האינטרסים שלנו או מנוגד לרצונות שלנו.

אנחנו אומרים אחד לשני דברים קשים, כואבים, באותנטיות, בכנות, ומבינים שאינטימיות היא להיות חשופים בלי לקבל דבר, תקשיבו זה מהפך.

אנחנו גם מבינים שתמיד יהיו לנו קונפליקטים בזוגיות ויהיו כאלה שכנראה לא נפתור לעולם. העניין הוא לשאת אותם, לחיות עם הרגשות הקשים שבאים איתם בלי להפעיל כל מיני מניפולציות וסחיטות רגשיות . תקשיבו זה אתגר כל פעם מחדש.

אנחנו מבינים שהמסע הזה שלנו למקום קרוב, אינטימי, מובחן הוא מסע לכל החיים, הוא לא באמת מסתיים וזה מרגש לדעת שאנחנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד.

חשוב היה לי לשתף אתכם שגם אני, שחיה את חיי במודעות מלאה, מעל 20 שנים, לומדת עוד ועוד כלים להתפתחות אישית, תיאוריות וגישות לליווי יחידים וזוגות לחיים טובים יותר, מאז ומתמיד מטופלת בעצמי ומקפידה על ליווי אישי ומקצועי, גם עבורי הזוגיות היא אתגר.

אין זוג שהזוגיות שלהם לא משובצת בקשיים ובבעיות. זה הנורמלי, הטבעי. השאלה מה עושים עם זה…

אז יאללה שיהיה חג אהבה שמח

תאהבו, כי כל זה לא שווה בלי אהבה