fbpx

מהי זוגיות בוגרת מבוססת הערכה עצמית

שנים אני פוגשת יחידים וזוגות שיש להם כמיהה אחת, להיות בזוגיות שיש בה קירבה, חיבור. זוגיות שמרגישים בה שהיא משאב לחיים שלנו, שהיא נותנת לנו רוח גבית לחיים, זוגיות שיש בה חברות, אהבה, ולא פחות חשוב, מרגישים בה שייכות לצד חופש גדול.

זו זוגיות שקשה מאוד לבנות ובדיוק בשביל זה פיתחתי את השיטה "זוגיות בוגרת מבוססת הערכה עצמית", שמאפשרת לנו דרך עקרונות ברורים ליצור את הזוגיות הנכספת.

הרבה פעמים כשאני מציגה ליחידים או לזוגות את עקרונות השיטה, אני נתקלת בהתנגדות. זה טבעי. כי בניגוד להרבה מאוד שיטות (שלא אכנס כאן להעמקה בהם),

  • השיטה לא מלמדת איך לדבר נכון
  • השיטה לא מלמדת אותנו איך לספק לבן/בת הזוג שלנו צרכים חשובים לו
  • השיטה לא מלמדת איך להרגיע קונפליקטים

כמובן שאלו דברים חשובים. אין ספק שעדיף להעביר מסרים באופן שיהיה קל יותר לקבל אותן, אין ספק שמאוד משמעותי לראות את הפרטנר שלנו , להיות קשוב למה חשוב לו או לה, אין ספק שחשוב ללמוד להרגיע ריבים, אבל אלו תוספות שהם בגדר בונוסים, שאנחנו פחות נזקקים להם כשלומדים ומפנימים את עקרונות השיטה.

איך לריב נכון בזוגיות

זוגיות בוגרת מבוססת הערכה עצמית מושתתת על העקרונות הבאים:

עלינו באופן עקבי לבחון כל הזמן שני פרמטרים:

  1. עד כמה היינו בוגרים בקשר, במובן שלא הבאנו את האוטומטים הילדיים, ההישרדותיים, אלא את החלק הבוגר.
  2. עד כמה חשבנו, הרגשנו ופעלנו באופן שתורם להערכה העצמית שלנו

ככל שנפעל כבוגרים, ככל שנעריך את עצמנו בקשר, מובטחת לנו זוגיות קרובה ואינטימית מאין כמוה.

זה באמת כמו קסם.

אבל בשונה מקסם, יש כאן עבודה התפתחותית מאוד משמעותית לעשות והיא יכולה לקחת זמן.

כשחושבים על זה זה פשוט מרתק, כי איזה כיף זה שהקשר מתפתח כל הזמן. ועוד יותר כיף שאנחנו בתוך הקשר יכולים להמשיך ולהתפתח עוד ועוד ולא משנה כמה שנים אנחנו יחד.

זה מכניס חיות לקשר, זה מכניס עניין, זה מכניס סיפוק ומשמעות ביחוד כשמודעים להתפתחות ונותנים לה מקום ומתייחסים בחמלה למקומות שאנחנו עדיין מתקשים בהם.

העבודה הנדרשת כדי להגיע לקשר זוגי בוגר מבוסס הערכה עצמית מושתת על התפתחות בתחומים הבאים:

ככל שנקבל את העובדה שאנחנו שני אנשים שונים, עם מחשבות, רגשות, רצונות, צרכים, דיעות, ערכים שונים ונרצה לפגוש באמת בהם אצל הפרטנר/ית שלנו, נתקרב ונעריך את עצמנו יותר.

תחשבו כמה אנחנו מופעלים בקשר זוגי מטריגרים שקשורים לעבר שלנו, מחסכים שנערמו עם השנים, מתסכולים, כל דבר נחווה לנו מאוד עוצמתי ובשלב מסויים אנחנו מאבדים את הרצון לפגוש באמת בצד השני. אנחנו פגועים כל כך או מיואשים מהסיכוי שיראו אותנו, אז אנחנו לוקחים אחורה.

העבודה כאן היא להמשיך להתעקש להתמודד עם השוני, למרות התסכולים, למרות החסכים, להמשיך ולרצות להיפגש, כי ברגע שאיבדנו את זה, איבדנו את הקשר והפכנו לשני קווים מקבילים.

ככל שנגדל את הבוגר שבנו, בניגוד לילד הקטן שבנו, נחשוב, נרגיש ונפעל באופן מקדם ומתפתח בזוגיות שלנו.

זה נשמע משפט תמים אבל הוא עולם שלם של עבודה על ניהול רגשי, ניהול כפתורי ההפעלה שלנו, ניהול הרגישויות שלנו.

כל כך הרבה דברים בקשר הזוגי מחזירים אותנו למקום ילדי של חוסר אונים, של פגיעות ואנחנו בלי שליטה חוזרים לפעול ככה.

עלינו ללמוד לשאת רגשות קשים ולהגיב מהמרכז, מהסנטר שלנו.

עלינו ללמוד להגיב לביקורת והאשמות שמוטחות בנו תמיד בזוגיות ממקום רגוע, שקט ושקול.

על כך במאמר איך להתמודד עם ביקורת? מה לעשות כשהוא מבקר אותי כל הזמן?

ככל שנביא את עצמנו על מלא, באותנטיות, בזוגיות, נרגיש חופש עצום ואינטימיות גבוהה ונעריך את עצמנו יותר.

אחד הדברים המאתגרים בקשר זוגי הוא להביא את עצמנו באופן לא מסונן, לא מצונזר. יש לנו נטייה להסתיר, לעגל, לטשטש בזוגיות כי אנחנו חוששים מקונפליקט, מויכוח, מלפגוע או מלהפגע. אנחנו משקיעים כל כך הרבה מאמצים בלהמנע מתחושות קשות וכמובן שזה אומר להיות פחות אותנטיים.

בזוגיות קרובה שיש בה אמון, שיש בה פתיחות, עלינו לקחת בחשבון שיעלו תכנים לא פשוטים ורגשות שנתקשה לשאת.

רגשות של קינאה, בושה, אשמה, פגיעה, כעס, זה בלתי נמנע. זה בא ביחד עם אותנטיות וכנות.

ככל שנשאף להתפתח ולהיות ביותר ויותר דרגות של חופש בזוגיות שלנו, נוכל להתקרב, לפתח אינטימיות עמוקה וזה לא משנה כמה שנים אנחנו יחד.

ככל שנבין שקונפליקט הוא משהו שרצוי לשהות בו ולא לברוח ממנו, שזו הזדמנות נפלאה לצמוח ולא להתפרק, כך הזוגיות שלנו תהיה בוגרת, קרובה ונעריך את עצמנו יותר.

על כך במאמר על מובחנות

ככל שנראה את עצמנו לצד זה שנראה את בן/בת הזוג שלנו ונהיה בנתינה, כך נרגיש אהבה גדולה יותר.

לראות את עצמנו, אומר להיות בהקשבה לעצמנו, מה אנחנו מרגישים, למה אנחנו זקוקים, מה חשוב לנו, מה בלתי אפשרי לנו כרגע, מה אנחנו לא מוכנים בשום פנים לעשות. לראות את עצמנו זה אומר להיות בבחירה מוחלטת ולא לרצות, א לבטל את עצמנו.

לראות את בן או בת הזוג שלנו זה אומר לתת לו להיות הוא על מלא, להיות קשוב בלי לשאוף שהוא יתאים את עצמו אלינו, בלי לנסות להשתלט אם באופן מודע או לא מודע, לראות את האחר אומר לשים לב למה עושה לו טוב ולרצות לעשות לו טוב ממקום נקי, ממקום מעניק ולא לוקח , לא מתחשבן.

בזוגיות בוגרת מבוססת הערכה עצמית זה עובד משני הכיוונים.

ככל שאני אעריך את עצמי, אני אגדיל את הסיכוי להיות בזוגיות בוגרת, מיטיבה. ככל אני אעריך את עצמי, לא אסכים שיפגעו בי באופן שלא עומד בערכים שלי, לא אפגע באחר באופן שלא עומד בערכים שלי.

ככל שנחשוב, נרגיש ונעשה פעולות שיגרמו לנו להעריך את עצמנו בקשר הזוגי, נתקרב, נעריך ונאהב יותר גם את הפרטנר שלנו.

וגם להיפך

ככל שאהיה בזוגיות בוגרת, ואפעל ממקום שבו אני מנהל/ת הרגשות שלי, שהפעולות שלי מונעות מצפנים בוגרים, מקדמים, מקרבים, כך אעריך את עצמי יותר.

בזוגיות בוגרת מבוססת הערכה עצמית אנחנו לומדים להפריד מה שייך אלינו, באחריות שלנו ומה לא באחריות שלנו, לא בטיפול שלנו ולא באשמתנו. ובמה עלינו לעסוק ובמה לא לעסוק כי זה שייך לבן/בת זוג. במה עלינו להפסיק לצפות שבן/בת הזוג שלנו יעסקו ולטפל בעצמנו.

ההבחנה הזו היא מהותית וקריטית כל כך להתבגרות הזוגיות שלנו ובסופו של דבר ליצירת קירבה ואינטימיות בקשר.

מדריך לקרבה בזוגיות