מילה אישית לזוגות בגילאי 50 ומעלה
בגילאי 50+ , כשהילדים גדולים, כשכבר התבססנו בקריירה (לא שמאוחר לשנות), כשאנחנו מבינים דבר או שניים על החיים וכנראה עברנו משבר והתמודדויות בתחומים שונים יש לנו בחירה. האם אנחנו בוחרים להתבסס ברוגע בתוך הקיים, לנוח ממרדף החיים, לעצום עין לגבי מה שלא עובד בזוגיות שלנו ולחשוב שכבר מאוחר לשנות, שאין לנו כוחות עכשיו כי אנחנו לא צעירים.
או בדיוק ההיפך, להתייחס לתקופת הבגרות כהזדמנות לנצל את השנים הבאות של חיינו כמו שלא עשינו עד היום. לגדול בתוך הזוגיות שלנו ולהתקרב כמו שלא התקרבנו עד היום, לחוות דברים יחד, להתפתח במיניות ולגלות את עצמנו מחדש ותתפלאו כמה המיניות יכולה להיות נפלאה דוקא בגיל הזה כשהיצר המיני המוגבר והספונטניות יורדים. מתוך ניסיון עם זוגות בגילאי 50, 60, 70 זה מרגש שאפשר לעשות דברים בפעם הראשונה. להגיד מה שלא אמרנו, לחשוף באופן מלא את מי שאנחנו. בגיל הזה אפשר כבר להפסיק לפעול מתוך לא נעים, מפחד, ולהתעקש על מה שחשוב לנו.
בגיל הזה מגיע לנו חיים של רוגע, בלי מריבות מיותרות, בלי טעינות ופחד מפיצוצים. מגיעה לנו קירבה, אינטימיות ושותפות כנה ופתוחה.
בתור מי שנמצאת בדיוק בתחילת בשלב הזה בחיים (מעל 25 שנים איתו) אני יכולה לומר כי הגיל הזה טומן בחובו הזדמנויות מפתיעות ואשמח ללוות אתכם במסע הזה.
אז אם אתם מתוסכלים, קשה לכם שלא ממלאים צרכים בסיסיים שלכם, השוני ביניכם מודגש מיום ליום וקשה להכיל אותו. אתם מתרחקים, אתם לא אוהבים את איך שאתם מתנהגים ואתם תוהים לעצמכם, זו הזוגיות שקיוינו לה? ככה הולכים להיראות כל החיים שלנו? לא מגיע לנו יותר?
אז אם תמשיכו ככה, כנראה שכן. אבל יש דרך אחרת.
החיים בגילאי 50+ יכולים להיות שגרתיים, צפויים, מלווים במחשבות על מה פספסנו בחיים האלה. הזוגיות בגילאי 50 + יכולה להיות משעממת, רחוקה, פונקציונאלית בלבד, זוגיות שמרגישים בה יותר בודדים מביחד. אבל זה יכול להיות אחרת.
זוגיות יכולה להיות משאב משמעותי לחיים, אפשר להתפתח בה, רגשית, אינטימית, בייחוד בגילאים האלה. זוגיות יכולה לשנות כיוון, אפשר להתקרב, גם אחרי שנים של יחד.