ילד בתוך משפחה הוא ילד בתוך קבוצה. כמו כל אחד מבני המשפחה, ההורים האחים והאחיות חברים באותה קבוצה. כמו בכל קבוצה, לכל חבר בקבוצה יש תפקיד. התפקיד מגדיר אותו ואת הזהות שלו בתוך הקבוצה. התפקיד נבחר על ידי כל אחד מחברי הקבוצה וכמובן שהקבוצה מעניקה לכל אחד מחבריה את התפקיד “המתאים” לו.

כמטפלת רגשית בילדים אני נפגשת עם הורים וילדים. הפגישה הראשונה היא עם ההורים, כאשר במקרים רבים, סיבת ההגעה לטיפול הרגשי עבור הילד, היא התפרצויות זעם, שפה בוטה, הרמות ידיים ומכות, במשפחה, בגן או בבית הספר. התנהגות זו מלווה בסגירות וחוסר שיתוף פעולה של הילד, במשפחה ובמעגלים חיצוניים.
ילדים אלו, בגילאים צעירים (5-9), כבר “קיבלו”על עצמם תפקיד. תפקיד היוצר חוסר בשייכות, כעס וכאב רב. הם לא ירגישו שייכים, בראש ובראשונה בתא המשפחתי וגם במסגרות הנוספות.
הם בתפקיד “הילד הרע”, שאמנם יש לו יתרונות, אך תחושה של שייכות הוא לא מייצר. בתוך המשפחה יש תפקידים נוספים, כמו “הטוב”, “החכם”, “המרצה”, “היפה” “המוצלח” ומגוון נוסף של תפקידים המייחדים כל משפחה. גם ההורים הם ייצוג של תפקיד כזה או אחר, מעבר להיותם הורים.

במצבים כאלו, כנראה שהתפקיד היחיד שנשאר פנוי, או התפקיד שהכי קל להם בו הוא תפקיד “הילד הרע”. אז תחושת השייכות היא שלילית, הנבנית דרך התנהגות תוקפנית, כמו התקפי זעם, מכות לאחים שלהם וכו’. ההתנהגות “השלילית” נובעת מכך שהם רוצים להרגיש משמעותיים, בעלי ייחודיות, וכמובן בתפקיד כלשהו, גם אם הוא תפקיד “הילד הרע”. גם התפקיד הזה מגדיר אותם, נותן להם תחושת כוח, תשומת לב מההורים, לפעמים גם מתנות “כשוחד” להתנהגות טובה, ניסיון של ההורים, להשביע את רצונם, כדי שיהיה שקט בבית. זוהי למעשה שייכות שלילית.

חשוב להבין שהתפקיד אותו נושא הילד מילדותו המוקדמת, הוא התפקיד שילך איתו כל חייו. תפקיד זה עיצב את אישיותו , סיפק לו צרכים מסוימים, בידל אותו בתוך המשפחה,אך מנע ממנו חיבור ושייכות למשפחה הגרעינית שלו. יצר כאב, כעס, תסכול ואכזבה מתמדת שהדרך לבטא את כל אלה הייתה תוקפנית.

כלומר תחושת שייכות שלילית היא זו הגורמת להתנהגות הפוגענית של הילד בתוך המשפחה ומחוצה לה.

למה חשוב לייצור תחושת שייכות בריאה בקרב ילדים?

כי דרך תחושת שייכות, הילד יוכל לבנות את הערכה העצמית שלו. לבחור בהמשך חייו נתיב אישי משלו, דרך ביטוי עצמי ועצמאי ותחושה שהעולם הוא מקום מוגן ואוהד.

כאשר תסייעו לילדכם לענות על הצרכים הבאים, תיצרו תחושת שייכות חיובית בקרב ילדכם ודרכה גם ערך עצמי גבוה:

  1. הצורך להרגיש מועיל– ילד מקבל את התחושה הזו, בקבלת משוב חיובי על העשייה שלו.לכן חשוב לתת לילד תפקיד בו הוא ירגיש מועיל ותורם לתא המשפחתי. כמובן שכל תפקיד צריך להיות מותאם לגילו של הילד. לפנות את השולחן, לסדר את הצעצועים. ככל שהילד ירגיש מועיל ויכיר בתועלת שהוא מביא לתא המשפחתי,הוא יעריך את היכולות שלו ואת תרומתו.
  2. הצורך להרגיש מוערך– לכל ילד יש אמירה אישית בעשיה שלו,דרכה הוא לומד להעריך את עצמו. אצל ילדים ניתן לראות זאת דרך בחירה של תחומים אותם הם אוהבים ובתוכם הם מרגישים שיש להם שווי אישי. בשלב זה תפקידם של ההורים הוא בחיזוק הכוחות והעוצמות האישיות של הילד. באמצעותם יחווה הילד הערכה של ההורים כלפיו ואז גם שווי אישי.
  3. הצורך בהתייחסות אישית– כאשר ההורה מתייחס בכבוד לצורך האישי של האני עצמי של הילד. לדוגמא: יש ילדים שזקוקים ליותר שהות עם חברים, שעה שילדים אחרים זקוקים לזמן עם עצמם או עם הוריהם. כלומר קבלהו התייחסות לאהבות, לרצונות האישיים שלהם ומבלי לפסול ולהנכיח עשייה ודעות של המבוגרים מהם. כל ילד צריך להרגיש התייחסות אישית לצרכים הפרטיים שלו. כולנו שונים ויש לנו צרכים שונים ברמות שונות. ילד צריך שיקשיבו לו, שידעו מה מדבר אליו, מה עוזר לו, מה מעודד אותו, מאיזו מוטיבציה הוא פועל. כדי שילד ירגיש התייחסות אישית, הוא חייב לחוות בתחילת ההתפתחות שלו את חווית ההיפרדות מאמו, לדעת שהוא אדם בפני עצמו, שהיכולות שלו לא תלויות בהורה. כשהורה יותר מדי מגונן על הילד, הילד נבלע בתוכו ואין לו את הייחודיות ואת היכולות שלו.
  4. הצורך להרגיש משמעותי בעיני עצמי– לכל ילד יש את טביעת אצבע האישית שלו. חשוב שכל הורה יזהה אותה ויעצים אותה מול הילד. התחושה שתתפתח בילד היא שיש לו משמעות אישית ומשל עצמו.
  5. הצורך בחלומות עתידיים–לכל ילד, כמו גם למבוגר, יש חלום משל עצמו. החלום של הילד בא לידי ביטוי באמירות כמו: “כשאהיה גדול”- גדילה פיזית,”אעשה ואהיה כך וכך”- גדילה אישית, גדילה של יכולות וכישורים. הצורך של הילד הוא לחלום את העתיד שלו, עתיד שבו יבטא את עצמו ויצליח בעשייה מתוך בחירה ותחושת שווי. לכן עזרו לילד שלכם לחלום את החלום האישי שלו, מבלי להחליט עבורו, מי ומה הוא צריך להיות., כי זה החלום שלכם וכנראה שלא שלו.

 לסיכום

ערך עצמי קשור לתחושת שייכות. ככל שתחזקו את הערכה העצמית של ילדכם,באמצעות מתן לגיטימציה והערכה של הביטוי האישי, תעזרו לו להיות במגע עם מה שמייחד אותו, תסייעו לו לבדל את עצמו דרך נקודות החזקה שלו, תעצימו ותבנו אצלו את התחושה שהוא מועיל ומשמעותי, הוא ירגיש שייך ולא יהיה לו צורך להתבדל דרך התנהגות תוקפנית, ירגיש בטוח בעצמו ויפתח תחושה שהעולם הוא מקום מוגן, המציע אפשרויות רבות לביטוי.

אל תתביישו לשתף