בעברי, הייתי מנהלת בכמה ארגונים. הייתי מנהלת של אנשי מכירות ובהמשך של עובדים ממחלקות שונות. מאוד נהנתי מהניהול ולמיטב ידיעתי, גם העובדים תחתיי נהנו מהניהול שלי. תמיד היתה תחושה של משפחה קטנה ואכן נהגנו לבלות יחד בחופשות משותפות ופעילויות מעבר לשעות העבודה. בזמנו לא ידעתי להגדיר את סגנון הניהול הייחודי שלי, רק ידעתי שאני מאוד אוהבת את העובדים שלי, רוצה שיהיה להם טוב, תחתיי או בלכתם למקום חדש, היה לי תמיד רצון שיתפתחו, שיגדלו, שיגשימו את עצמם. לימים הבנתי שהייתי מנהלת מאמנת.

מה זה אומר להיות מנהל/ת מאמנ/ת? מתי זה לא יכול לעבוד? האם כל אחד יכול להפוך להיות מנהל מאמן, על כך אפרט כאן.

מה זה להיות מנהל מאמן?

אולי כדאי שנתחיל במה זה בכלל להיות מנהל? ישנם סגנונות ניהול שונים, המתאימים לאנשים שונים, לתרבויות ארגוניות שונות, אבל לכולם יש מכנה משותף. מנהל הוא מי שאמור להוביל את עובדיו להשגת מטרות הארגון.

ניתן לראות טעויות נפוצות של מנהלים שמרחיקות אותם מהמטרה הניהולית שלהם:

  •  מנהלים שרב זמנם עוסקים בעבודה מקצועית בעצמם, במקום לנהל.
  •  מנהלים שלא מבינים את העיקרון הבסיסי שיוצר הצלחה והוא הקשר עם העובדים.
  •  מנהלים שלא מנהלים את עצמם (או את הזמן שלהם כפי שנהוג לומר) ועסוקים במרדף אינסופי אחר משימות.
  •  מנהלים ביקורתיים שנוטים לראות מה חסר, שלא מרוצים מהעובדים שלהם.
  • מנהלים שלא מכירים בייחודיות של כל עובד ובזכותו לקדם מטרות וחזון אישיים.

הטעויות האלה לא מתקיימות כתפיסה ניהולית של ‘מנהל-מאמן’.

מנהל מאמן, הוא מנהל שמסייע לעובדים שלו ליצור שינוי משמעותי, המושתת על מערכת יחסים מקצועית, פתוחה, של אמון. הוא ממוקד תוצאה מעשית תוך דאגה למימוש עצמי מיטבי של עובדיו, תוך השגת היעדים המבוקשים על ידם – בהתאם לערכיהם, לשאיפותיהם ולכישרונותיהם. המנהל מכיר בעוצמות העובדים, בדפוסי המחשבה וההתנהגות שלהם ומסייע להם להשיג את המטרות שלהם ולהגשים את החזון האישי שלהם, לצד החזון של הארגון. (ההגדרה בהשראת הגדרת מהו אימון מתוך הקוד האתי של לשכת המאמנים).

הדגשים בניהול הם הבאים:

  1. הקשר עם העובד מהותי להצלחת התהליך ולהגעה לתוצאות. מנהל שמקיים קשר פתוח, שרואה ומכיר את העובדים שלו, שאפשר לסמוך עליו, יגדיל את הסיכוי לרתימת העובדים שלו למטרות הארגון.
  2. המנהל נותן מקום למטרות האישיות ולביטוי היחודי של העובד לצד מטרות הארגון. יש עובד שירצה לחזק את הצד החברתי שלו, יש עובד שירצה לפתח יכולות הצגה מול קהל, יש עובד שירצה ללמוד טכנולוגיות חדשות. עובדים נמצאים בארגון ורוצים להתפתח, לעיתים כדי להתקדם, לעיתים כדי לעבור לתפקיד בארגון הבא. יש לכך מקום ומנהל יכול לסייע להם לעשות זאת לצד הגעה למטרות הארגון.
  3. קיימת בהירות לגבי לאן אנחנו מגיעים, בסוף רבעון, בסוף שנה. המטרות והיעדים שקופים, ברורים ומדידים.
  4.  המנהל משקיע משאבים בניהול. כלומר פוגש לפגישות אישיות ו/או משותפות את העובדים, עוקב אחר התקדמות אישית, מחזק מתוך הצלחות ו’כשלונות’. הוא נותן מקום לאדם, לתהליך ולא רק לתוצאות.
  5. שפת הניהול תהיה ‘אימונית’ המעודדת חשיבה חיובית, אחריות אישית, ראיית היש והעוצמות בראייה עצמית ובראיית האחר, שכלול מתמיד, בהירות, פתיחות וניהול עצמי מיטבי של מחשבות, רגשות ופעולות.
  6. הניהול יהיה מחובר לאג’נדה, לאני מאמין אישי וארגוני. לכל העובדים יהיה ברור מהו החזון של הארגון ואיך הם מתחברים אליו ברמה האישית.
  7. התקשרת הבינאישית והארגונית תהיה מקדמת ומקרבת, כולם ילמדו להקשיב, להעביר מסרים ברורים ולהציב גבולות. השיחות יהיו מושתתות על אמירות פתוחות ושאלות ופחות על על פקודות והוראות.
  8. חסם אישי של עובד, דפוס או הרגל מעכב, תקלה רגעית או מתמשכת, טעות אנוש, יתפסו כאתגר מרתק שעל המנהל והעובד לעבוד עליו יחד.

מתי זה לא יכול לעבוד?

בארגונים שהתרבות הארגונית לא מעודדת תפיסה כזו. בארגונים המעודדים מנהלים ליצור סמכות מתוך מרות ופחד, או ארגונים שמצפים שהמנהלים שלהם יעבדו כמו נמלים שקדניות וידעו כל פרט, או ארגונים מכווני תוצאה ומספרים בלבד, או ארגונים בהם נדרש מהמנהל להיות כל יכול ומוטלות עליו משימות שאין סיכוי שיוכל להגיע אליהן בהצלחה אף פעם, או ארגון שתחלופת העובדים גבוהה מאוד, או ארגון שיש בו הרבה בלאגן ואין בהירות לגבי תפקידים, נהלי עבודה והעברת מידע.

מעבר לארגון, קיים המנהל עצמו, האישיות שלו, תפיסת העולם שלו. מנהל שחי בתחושה ‘קורבנית’, שמרגיש שהארגון כל הזמן לרעתו, שאין לו מקום לביטוי, שאין לו יכולת להשפיע, יתקשה להיות מנהל מאמן. מנהל שמתקשה לנהל את עצמו, את סדר היום שלו, להציב גבולות ברורים, לדאוג לאיכות החיים שלו בהפסקות אוכל, להשאיר די זמן לפיתוח, למעקב, לניהול, למחשבות, יתקשה להיות מנהל מאמן. מנהל שמתקשה לנהל תקשרת בינאישית, להיות קשוב, לראות את הצד השני, ליצור קשר שיש בו פתיחות, כנות, אינטימיות, יתקשה להיות מנהל מאמן.

הבשורה הטובה היא שכמעט כל אחד יכול להפוך להיות מנהל – מאמן

אם אין לך את זה באופן טבעי תוכל/י לרכוש את המיומנויות והתפיסות של עולם האימון, קודם כל כדי ליהנות יותר מהניהול שלך, ולהגיע לתוצאות טובות ואפקטיביות יותר. אך יותר מכך להיות אדם שטוב לו יותר. הדרך לעשות זאת היא ללמוד באמצעות קורסים שונים, וכיום יותר ויותר מנהלים לומדים אימון בעצמם. הדרך הנוספת היא לחוות אימון אישי, מתוך החוויה וההתנסות האישית ללמוד להעביר זאת לעולם הניהול שלך.

אל תתביישו לשתף