התעוררתי הבוקר מוקדם מכרגיל. אולי כי חם, אולי ישנתי מספיק, או אולי בגלל החלום המסוים הזה שחוזר פעם אחר פעם.
בעודי שוקעת בכורסת ההתאוששות המרווחת, עם הקפה הראשון והסיגריה, מפזרת את ערפילי הלילה. עולה החלום לאיטו. הנה אני הולכת בדרך מוכרת ופתאום מאבדת את הכיוון. אני אמורה להיות במקום X ואני בכלל ב Y. כמו בחיים, מגייסת את הוייז למציאת הדרך. והנה הוייז מתריע, אין קליטה במקום זה.
החלום הזה משאיר אותי, כמו תמיד מופתעת. הרי הדרך שלי ברורה. לא מהיום. לא רק שהיא ברורה, היא גם סלולה. אז מה אני מפספסת?
טוב, אם אני רוצה להיות כנה עם עצמי, ממש כנה, אז כן החיים שלי ברורים, בעלי דרך, ונכון, היא גם סלולה. אבל ויש אבל, יש את התחום הזה , המסויים, שעדיין אני מגששת ובודקת. מה אני רוצה, איך, כמה ולמה?
מסקנה: חלומות תמיד מתגשמים. במציאות