fbpx

עשה ואל תעשה בגירושין

קשה להתגרש. לשני הצדדים. שני אנשים שחברו יחד, לבניית חיים משותפים, הקמת משפחה, אהבה, חברות וחלוקה בנטל,  קורסים. המשפחה, הילדים, הזוגיות ומשפחות המורחבות, הכל חדש ותופס שינוי בלתי צפוי  ובלתי רצוי, שקשה להתרגל אליו..

בגלל שהשינוי הוא כל כך דרמטי הוא מעורר רגשות רבים, כמו כעס, אכזבה, תסכול, פגיעה באמון, תחושת נבגדות וכמובן גם הרבה פחדים מהעתיד הלא ידוע.

כל מה שנעשה ביחד, בשיתוף פעולה, בעזרה הדדית  הופך להיות עניין של כל אחד בנפרד, מה שהופך את החיים ליותר קשים ומורכבים.

זוגות שבפרידה נמצאים בתוך טלטלה רגשית קשה, חלקם ירגישו שהם אלה שהשקיעו, שנתנו, שהתמודדו, שבעצם עשו ככל יכולתם כדי שהקשר יצליח. יהיו כאלה שירגישו אפילו הקורבנות של הקשר. קורבן של בן.ת הזוג. יהיו כאלה שירגישו אשמים, כי בגדו, כי אכזבו. כי אולי הסתגרו בתוך עצמם, כי כעסו, כי לא ביקשו עזרה ועוד. בסופו של דבר יש שני אנשים פגועים, שני אנשים שהם קורבנות של קשר שלא הצליח וגרם לכאב לב.

מתוך מפגשים שלי עם אנשים שבתוך התהליך או אחריו ובמקביל בטיפול פרטני בילדים להורים גרושים, רואה כמה הקושי גדול לכולם ומהמקום הזה נעשות טעויות רבות.

ההורים מתוך המקום המאוד פגיע שלהם, מתוך חסך בכלים  להתמודדות נכונה, איזה מסרים מעבירים לילדים, איך מסבירים את הסיבות לפרידה, עושים בדיוק את הדברים הכי קשים והכי מכאיבים עבורם ועבור הילדים שלהם.

הם מבטאים את התסכול והכאב שלהם מול הילדים, בצורה בלתי מסוננת. בדרך מאשימה, לעיתים, בדרך שגורמת לילדים להרגיש שיש צד אחד טוב וצד שני רע.

טעויות נפוצות בגירושים:

 פשרות מוגזמות

 הקושי והמצוקה הנחווים בתהליך הזה, גורמים פעמים רבות לוויתורים אשר משפיעים קשות על החיים בנפרד. וויתור על דמי מזונות, דמי מזונות גבוהים במיוחד, וויתור על נכסים משותפים, וויתור על הסדרי ראיה הוגנים או משמורת משותפת, כל זה רק כדי להיות אחרי התהליך. להיפטר ממנו או ממנה ולהמשיך הלאה.

מלחמות עקובות מדם

יהיו זוגות אחרים שעיקר זמנם יושקע בלפגוע בגרוש/ה. מלחמות שאינן נגמרות על כסף, רכוש או כל נושא אחר . שקשור או לא קשור לילדים.

כל מלחמה כזו מלווה בהוצאות רבות של שכר טרחת עו"ד , בזבוז ימי עבודה, הליכה לבתי משפט וכמובן המון מרירות, תוקפנות האחד כלפי השני. מלחמות שהילדים חווים אותם כמלחמות שלהם, כי בסופו של דבר הכל קשור בדרך כזו או אחרת אליהם. הם אלה  שסופגים את מצבי הרוח, את הסיפורים הבלתי נגמרים, את הרצון של כל צד להוכיח את צדקתו.

אין "להאציל" תפקידים על ילדים

 ממה כדאי להימנע?

 

  1. לא לשלוח את הילדים לבקש כסף מבן/ת הזוג. כל העניינים הכספים אמורים להיסגר בין בני הזוג.
  2. לא לבקש מהילדים לדבר עם הבן.ת זוג ליצירת שלום בית ומניעת הגירושין.
  3. אין להפעיל אותם לחקור את האב או האם.
  4. אין לבקש מהם להתנהג בדרך מסוימת כדי להשיג מטרות שאינן רלוונטיות להם. כדי להעביר לצד שני מסר כזה או אחר.

 

הפיכת בן.ת הזוג לדמות שלילית

ביטוי הכעסים בפני הילדים, שיתוף בסיפורים שהיו במערכת היחסים ,תיאורים של מצבים שמתארים את בן.ת הזוג כבעל/ת תכונות שליליות, או פוגעני/ת, גורמת לילדים לפחד גדול לאבד את אהבתו של אחד הצדדים, חשש ממחויבות קטנה כלפיו וכלפי המצב החדש שנוצר כתוצאה מהפרידה.

מה כן חשוב לעשות?

 בראש ובראשונה, לעצור לרגע ולהיזכר שפעם הייתה פה אהבה. נכון שזה מרגיש כרגע רחוק ולא מציאותי ואפילו לא הגיוני, כי מה שדומיננטי כרגע זה תחושות של אכזבה , כאב ועוד.

ההיזכרות הזאת תעזור לעבור את התהליך בצורה קצת יותר שפויה.

גם בנושאים המורכבים של כסף, הסדרי ראייה ורכוש, יהיה הרבה יותר קל. כי עם ההיזכרות הזאת ניתן לפעול ממקום של ביחד ולא לבד. ממקום של יותר שלום ופחות מלחמה.

להפוך את הזוג שבנפרד לשותף לתהליך ולא לאויב שבתהליך.

תחושת הלבד תקטן ותחושת האיום תוסר.

בנוגע להאצלת תפקידים:

"התפקיד" היחיד המומלץ עבור הילד, הוא להתקרב ולבנות את הקשר עם שני ההורים, בשני הבתים. לשמר את הקרבה שהייתה ואולי אפילו לייצור קרבה חדשה. באופן מפתיע מהלך זה, שיעשה במשותף על ידי שני ההורים, יאפשר לילד להתאבל על החיים שהיו לו ויאפשרו עם הזמן, בתהליך הדרגתי, בניית חיים חדשים, בתוך המסגרות החדשות שנוצרות כתוצאה מהגירושין.

בנוסף הילד יוכל להמשיך ולאהוב את שני הוריו מבלי להרגיש אשמה למי מבינהם. ישחרר אותו מהסתרת דברים המתרחשים בבית האחר ויאפשר תקשורת אמתית ושיתוף רגשי של הילד עם שני הוריו.

גם עם זה לעיתים קשה ואפילו מרגיש כבלתי אפשרי, חשוב להרגיע את המצב עבור הילדים. כלומר לא לדבר בגנותו/ה של האב/אם. לחזק את המקום האוהב של האב/אם . להזכיר כל פעם מחדש שהילדים חשובים, אהובים, רצויים ובעלי משמעות גדולה לשני ההורים.

 

ילדים מטבעם, כדי לעשות סדר בעולמם יחפשו מי מבין הוריהם אשם בפרידה. מי הוא הטוב ומי הרע.

חשוב להסביר ולהדגיש שאין ישות רעה וישות רעה. יש שני אנשים שנפרדים. שניהם כואבים ושניהם אוהבים את הילדים המשותפים.

שניהם רוצים את הטוב ביותר עבור הילדים שלהם ושניהם זוכרים זה את זו בחברות ועם כל הטוב שהיה. ובאמת גם לספר וחזק חוויות משותפות שהיו להורים בינם לבין עצמם וגם לכל המשפחה.