11 עובדות על מיניות שחייבים לדעת

אחד התחומים שמצליחים לעורר בנו הכי הרבה אשמה, תסכול, בלבול וכאב, הוא תחום המיניות.
דווקא המקום שאמור להיות מחבר, חי, משחקי ומענג הופך אצל רבים מאיתנו למרחב של שתיקות, השוואות, תחושת “משהו לא בסדר בי”, ופער בין מה שאנחנו מרגישים למה שאנחנו חושבים ש”אמור להיות”.

בחרתי לשתף כאן 11 אמיתות על מיניות.
אמיתות שהלוואי והייתי יכולה להניח בידיים של כמה שיותר אנשים, יחידים וזוגות.

1.כל זוג יחווה בשלב כלשהו קושי בתחום המיני

כן. כולם. בלי יוצא מן הכלל.

קושי מיני הוא לא תקלה, הוא חלק מהחיים.
שינויים בגוף, בעומסים, במצב הרגשי, בהורות, בבריאות, בגיל או בדינמיקה הזוגית, כל אלה משפיעים על המיניות.
כשאנחנו חושבים שרק אצלנו זה קורה, אנחנו מתביישים, משווים, מתוסכלים ומקבלים את זה בלי לנסות לפתור.

2.לכל זוג יש פער בתשוקה

תמיד יש מי שרוצה יותר ומי שפחות וזה טבעי.

פער בתשוקה הוא לא כישלון זוגי אלא נתון.
הקושי אינו בעצם הפער, אלא במה שאנחנו עושים איתו: האשמות, שתיקות, ריצוי או הימנעות.
דווקא שם נפתחת הזדמנות לשיח, להבנה ולהתקרבות מסוג חדש.

ונתון שחשוב לדעת, זה שרוצה פחות יכול לרצות יותר, הרבה יותר בקשר אחר.

3.יש חשק מיני ספונטני ויש חשק מיני תגובתי ושניהם תקינים

יש אנשים שהחשק “קופץ” להם בלי סיבה מיוחדת,
ויש כאלה שהחשק מתעורר אחרי מגע, משחק, קירבה, רוגע וביטחון.

חשק תגובתי אינו חשק “חלש” או “פחות מיני”, הוא פשוט פועל אחרת.
הרבה מאוד תסכול נולד כשמשווים בין שני הסוגים במקום להכיר בהם כלגיטימיים. או שממעיטים או אפילו מפסיקים לקיים יחסי מין כשהחשק הוא תגובתי בלבד.

4.ירידה בחשק מיני כמעט אף פעם לא נובעת מסיבה אחת בלבד

מיניות היא מערכת מורכבת. רגש, גוף, דימוי עצמי, יחסים, סטרס, חוויות עבר, הורמונים, עייפות ועוד, הכול נפגש שם.
לכן פתרונות שטחיים כמעט תמיד מפספסים.
כדי להבין קושי מיני, צריך להקשיב לכל הסיפור, לא רק לסימפטום.

5. יש נשים וגברים שחווים סקס כעול וזה לא אומר שהם לא מיניים

לפעמים סקס נחווה כמטלה, דרישה או מבחן ולא כמקום של חופש.

זה יכול לנבוע מחינוך, ציפיות, חוויות עבר, דימוי גוף, או תחושת חובה כלפי בן/בת הזוג.
אדם יכול להיות מיני מאוד, ובכל זאת לחוות יחסי מין כעומס.
הפער הזה מבקש הבנה, לא שיפוט, זו לא גזירת גורל וניתן לשנות זאת.

6. חשק מיני ומשיכה מינית הם לא אותו דבר

אפשר להימשך ולא לרצות סקס.
ואפשר לרצות סקס בלי משיכה חזקה באותו רגע.

הבלבול בין השניים יוצר לא מעט חרדה: "אם אין לי חשק סימן שאני לא נמשך/ת?”לא בהכרח.
ההפרדה ביניהם מאפשרת שיח הרבה יותר עמוק ומדויק.

7. יש אנשים שזקוקים לסקס כדי להרגיש קירבה, ויש כאלה שזקוקים לקירבה כדי לרצות סקס

אף אחד מהם לא “צודק יותר”.יש מי שדרך המיניות נפתח רגשית,
ויש מי שבלי ביטחון, חום וקרבה, הגוף פשוט נסגר.
כשלא מבינים את ההבדל הזה, נוצר מעגל של דחייה ופגיעה.
כשכן מבינים אפשר להתחיל לפגוש זה את זו באמת.

8. יש מין של חיבור ונתינה, ויש מין של לקיחה והתמסרות ושניהם לגיטימיים

לא כל מפגש מיני צריך להיראות אותו דבר. לפעמים המיניות היא הדדית, רכה ושוויונית, ולפעמים היא משחקית, אסרטיבית, עם תפקידים ברורים מתוך הסכמה מלאה.
מיניות בריאה היא מיניות שיש בה בחירה, לא תבנית אחת נכונה.

9. יש סקס שמכוון לאורגזמה, ויש סקס שמכוון למפגש ולעונג

ושניהם בעלי ערך.

כשהאורגזמה הופכת ליעד היחיד המפגש עצמו עלול להיעלם.
דווקא שחרור הלחץ מאפשר יותר נוכחות, חיבור והנאה ולעיתים גם אורגזמות טובות יותר.

10. כמעט מאחורי כל קושי מיני מסתתר סיפור רגשי

קושי מיני הוא לעיתים שפה. שפה של פחד, פגיעה, ריצוי, צורך שלא קיבל מענה, כמיהה לקירבה, או גבול שלא נאמר.
כשמקשיבים רק למה שלא עובד, מפספסים את מה שמבקש להיראות.

11. צריכה מוגברת של פורנו פוגעת ביכולת ליהנות ממיניות זוגית

לא בגלל מוסר, אלא בגלל המוח.

חשיפה אינטנסיבית לפורנו משנה דפוסי עוררות, ציפיות וקצב.
הגוף לומד להתרגש מגירויים מסוימים מאוד ולעיתים מתקשה להתרגש ממפגש אנושי, איטי ומורכב יותר. הוא פוגע ביכולת לפנטז ולדמיין.
זו תופעה נפוצה מאוד בימינו, מגילאים צעירים מאוד, והימנעות או הקטנה משמעותית של צפייה בפורנו או החלפה לפורנו מיטיב היא קריטית.

למה כל כך קשה לדבר על מיניות?

כי מיניות הויא מקום אינטימי וחשוף, זה נוגע בתחושת ערך, בבושה ובפחד מדחייה.
ולכן, אצל רבים, השיחה מתנהלת דרך שתיקות, רמזים, בדיחות, כעסים ואיתותים ולא דרך מילים ברורות.
לפעמים אפילו לא עם עצמנו.

דווקא בגלל זה כל כך חשוב לדבר, ללמוד, להעמיק ובעיקר להפסיק לרצות במיניות.

מאחלת לכולנו
יותר חמלה,
יותר סקרנות,
ופחות מאבק עם מי שאנחנו.