fbpx

האם שמחה נחוצה לשינוי ואיך משנים מחשבות? – גלית קדמי ביבר | פיתוח מיומנויות | אימון אישי לביטחון עצמי

גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040

תואר שני במנהל עסקים ושיווק

galitkbi@zahav.net.il

מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות

תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה

" מציאת שמחה אמיתית היא הקשה שבמשימות הרוחניות. אם הדרך היחידה לשמח את עצמך היא בעשיית מעשה שטותי שאינו פוגע בזולת, עשה זאת" (רבי נחמן מברסלב).

מהי שמחה ומדוע היא חשובה?

שמחה היא הרגשה חיובית, טובה, בה האדם נתון במצב רוח טוב, מרומם, מלווה בתחושה של עונג ושביעות רצון. השמחה מגיעה בעקבות גירוי כלשהו, המפורש כחיובי. הגירוי הוא פנימי (הגשמת יעד, יצירה) או חיצוני (הצגה, ספר, ארוחה טובה).

השמחה מרחיבה את כוחות הנפש, נותנת אנרגיה, מדרבנת לפעילות ולעשייה ומעוררת לאהבה.

לפי הדת היהודית שמחה מביאה לשלמות של עבודה רוחנית ומעידה על מצבו השלם של האדם. אחד מעקרונות חסידות ברסלב, שהינו גם עקרון כללי בחסידות, הוא דבקות באל על ידי שמחה מתמדת. הרמב"ם באופן עקבי מגדיר את השמחה בכך שהיא מביאה את האדם לשמח אנשים אחרים. השמחה היא סבר פנים יפות כלפי הזולת. גם סוקרטס טען שאושר טמון בעשיית הטוב.

ניתן גם לראות שמחה כמצב נפשי של יציאה מהגבלות. כל אדם שם לו לאורך חייו הגבלות פנימיות . מה אסור, מה לא כדאי, מה הוא לא יכול, מה הוא לא מעיז, מה בלתי אפשרי והוא שמח כשהוא השתחרר ונחלץ מהגבלות אלה. לדוגמא מישהי שכל החיים שלה רצתה לחזור לרקוד, כמו בילדותה. אבל היו לה המון הגבלות. אין לה כסף, היא שמנה מדי, היא לא בכושר, היא כבר במילא לא תהיה רקדנית….כאשר היא העזה והלכה ללמוד לרקוד היא יצאה מההגבלות והרגישה שמחה גדולה.

במצב רוח שגרתי המעשים שלנו מוכתבים ומוגבלים ע"י השכל שלנו ותכונות הנפש שלנו לכן יש דברים שאיננו מעיזים לעשות. כאשר אנו יוצאים מההגבלות ומרגישים שמחה נעז לעשות דברים שהם בגדר יציאה מהגבלות. לשיר ולפזז לעצמנו, לקנות לעצמנו דברים שעושים לנו טוב, להחמיא למישהו,  לחבק מישהו. כך שגם המעשה, ביטוי השמחה כתוצאה מהשמחה הוא יציאה מהגבלות.

אפשר לצייר את זה כלופ:

מחקרים מוכיחים כי שמחה מגנה על בריאות הלב. אנשים שדיווחו על יותר שמחה נמצא בגופם הורמון "קורטיזול" הנמוך ב-30% (חומר כימי שמגביר סיכון למחלות לב, קשור גם לסכרת, יתר לחץ דם, הפרעות אוטואמוניות והשמנה).

בפסיכולוגיה הקונבציונלית התפתח ענף של פסיכולוגיה חיובית. בבסיסו מצויים מחקרים שלפיהם אנשים אופטימיים הם אנשים מתמידים ומצליחים יותר, ואפילו בריאים יותר פיזית. אמונות אופטימיות ו"לא מציאותיות" עשויות גם להגן עלינו מפני מחלות.

התברר כי חולים במחלות קשות כמו איידס שרדו יותר זמן כאשר שמרו על אופטימיות. חולים אופטימיים מוכנים יותר להתמיד בטיפול הרפואי ולקבל תמיכה חברתית.

ביוני 06 התפרסמו תוצאות מחקר של "קפררה" (פרופסור לפסיכולוגיה) שהתקיים באיטליה. המחקר מצא כי התפיסה של עד כמה אנחנו מסוגלים לנהל רגשות (לנהל רגשות שליליים ולבטא רגשות חיוביים) ומסוגלים לנהל מערכות יחסים משפחתיות משפיעה על מרכיבים קוגנטיביים ורגשיים של איכות חיים, בעיקר חשיבה חיובית (שביעות רצון מהחיים, הערכה עצמית ואופטימיות) ושמחה.

 

יכולת לבטא רגשות חיוביים ותחושות שמחה בגלוי, התלהבות כשדברים טובים קורים, שביעות רצון מהצלחה אישית או של אחר מנבאים מסוגלות עצמית עם ילדים, בהורות.

יכולת לנהל עצב, אכזבה, כעס, רוגז, להישאר רגוע במצבי מתוח מנבאים מסוגלות עצמית עם בני זוג, בנישואין.

מחקרים הוכיחו כי עבודה, הכנסה, נישואין, גיל כרכיבים המשפיעים על תחושת הרווחה האישית הם שוליים בלבד כמשפיעים על רמת האושר של הפרט.

ככל שאדם יודע להתמודד עם קשיים ומשברים, ע"י מודעות עצמית, ניהול רגשות (שליטה בדחפים, השהיית סיפוקים, טיפול במצוקה ובחרדה) ואמפתיה, הדבר ישפיע על מסלול חייו ומכך על שביעות הרצון מהחיים.

כתיבת תגובה