נרגשת מאוד החלה דניאלה להתכונן לדייט הראשון. יום שבת בערב. בחרה שמלה, התאפרה בקפידה, שלא כהרגלה. נעליים שטוחות, בושם חדש.
בעודה מתכוננת נזכרה איך יצר איתה קשר. עוד לפני שענתה בחיוב להודעה ששלח לה, הבחינה שהוסיף אותה למועדפים . מה שחימם את ליבה ונתן לה תחושה שהיא נחשקת. תחושה שלא חוותה זמן רב..
כשעברה על הפרופיל שלו, הבחינה שיש לו כל מה שהגדירה לעצמה כחשוב. פנוי. גר בקרבת מקום. משכיל ומעודן. חוץ מהעובדה שהוא גבוה ממנה רק במעט.
הזמין אותה לדייט און ליין. קצת התקשתה. לא ממש זרם לה. הייתה נבוכה. סיפרה על עצמה והוא הגיב בנועם.
הציע לעבור לשיחה טלפונית. נענתה להזמנה. גם השיחה לא ממש "זרמה".
דניאלה התייעצה עם חברותיה, שמייד פסלו את החששות וחוסר ההתלהבות שלה. "זה לא אומר כלום". "זאת הפעם הראשונה שלך", "את יכולה להיות מופתעת לטובה", "אל תמהרי לפסול", וכו.
"עדיין, הוא נמוך", אמרה דניאלה בהתגוננות. "ממתי הגובה קובע?" נענתה גורפת ומיידית.
דניאלה נזכרה בהחלטה שקיבלה בנוגע לשיחות הטלפון. להיפגש רק עם מי שממש מתאים. רק עם מי שבאמת היה נעים ומעניין. רק שפה התלבטה. הוא ציין בשיחת הטלפון ,שקשה לו לנהל שיחות טלפוניות ומעדיף ומאמין בפגישה, שכן "אין כמו מראה עיניים".
טוב, חשבה, משכנע, יש אנשים שקשה להם. וכן, נכון, בפגישה כבר תרגיש את המשיכה, או חוסר המשיכה. ולמה באמת לא לתת צ'אנס?. הוא באמת נשמע אדיב ונחמד. גם אם לא ממש "זרם".
כך הגיעה לשבת בערב. מתרגשת. מאוד.
הוא הזמין מקום בבית קפה נחמד ואינטימי. הגיע בזמן, קצת לפניה. פתח לה את הדלת של המכונית. לחצו ידיים.
היא הרגישה משונה. הרגישה גדולה לידו. הוא גבוה ממנה בשניים, שלושה ס"מ בלבד. "הגובה כן קובע", חשבה. "לא נעים לי", ציינה בפני עצמה.
דחקה את המחשבות המטרידות. התיישבה מולו. הוא היה כל כך חמוד ומנומס. הביע עניין, שאל אותה על עצמה. על עבודתה. שאל מה להזמין לה. אבל משהו היה חסר. הרגישה שגם מצידו. ניסתה לעשות "שיפט" בעלילה. להכניס מעט אינטימיות לפגישה. השיחה, למרות השאלות, נשארה רדודה משהו, על פני השטח. והיא כידוע שוחרת אמיתית של עומקים.
לאחר התלבטויות, חשבה שכדאי לה להעיז. לשתף אותו במחשבות וברגשות שלה. אמרה לו שהוא נמוך לה מידי. שהיא לא מרגישה שיכולה לפתח איתו זוגיות, כי היא מרגישה את השוני הגדול שביניהם. שוני בלתי ניתן לגישור.
הוא הסתכל עליה ואמר: "כן , את צודקת, אני מופנם, קצת פאסיבי. את צריכה גבר שהוא יותר יזם באופיו.".
כמעט קפצה עליו משמחה. אהבה את הפתיחות והכנות שבו. הם המשיכו בשיחה. מכאן הכל נפתח. השיחה זרמה בנינוחות ובנעימות.
בסופה החליטו שידברו ואולי, אפילו יפגשו, אך לא כבני זוג. ואכן איך שהגיעה הבייתה, הוא כבר התקשר ואמר שהיה לו נחמד. ששמח על הפגישה.
ומה יש לדניאלה להגיד לכם?
1. אם יש לכם התלבטות ולו הקטנה ביותר לכו לדייט. כדי שלא תצטערו .
2. כבר בדייט שתפו בתחושות שלכם. כי אין כמו כנות. היא פותחת ויוצרת קרבה.
3. אם אתם מרגישים חוסר נוחות או אי נעימות, דברו על זה . בקשו לסיים את המפגש. כי כלום לא
בונים בכוח.
4. אם נעים לכם, דאגו להעביר את תחושת הנועם לבין/בת הזוג של המפגש.
5. אם גם אחרי המפגש נותר לכם ולו ספק קטן לגבי ההמשך, תנו לזה צ'אנס נוסף.
כי מה כבר יכול להיות?