במאמר הזה כתבתי על הקושי, של נשים בדרך כלל, עם זה שבן הזוג שלהם לא מדבר איתן. אני אסביר למה זה קורה ואיך אפשר לצאת מהתסכול הזה. כמובן שכדאי לקרא יחד, בזוג, את המאמר, כדי שכל צד יבין מה האחריות שלו ואיך אפשר לשנות את המצב.
הרבה מאוד נשים מתוסכלות מכך שבן הזוג שלהן לא קשוב כשהן מדברות איתו. "הוא יושב ומסתכל עליי בעיניים חלולות". "אני מרגישה שהוא מחכה שאסיים לחפור לו". או שהן אומרות שהוא לא מביא את עצמו . לא מספר כלום מויזמתו. אני צריכה "לחלוב" אותו. אם כבר הוא מדבר על ספורט, על גאדג'ט חדש שהוא קנה, וגם זה תמיד טכני. הוא אף פעם לא מדבר רגשי. יש שמספרות שבן הזוג דוקא מאוד אוהב שהן מדברות והוא באמת קשוב ושואל שאלות אבל כפי שאמרה לי מישהי "נמאס לי להיות קצינת הבידור שלו". הן מרגישות שאם הן לא יזמו, לא יהיה בכלל קשר.
זו חוויה קשה להרגיש שבן הזוג לא רוצה לדבר איתך, לא קשוב אלייך. זה יוצר פגיעות ובדידות. השיחה המיוחלת היא הרבה פעמים דלק לקירבה, לתחושה של יחד. הרבה נשים באמת רוצות לשמע על בני הזוג שלהם, להכיר אותם יותר לעומק והתחושה שאין גישה פנימה, שוב לא פשוטה, ויכולה להביא לחווית ניכור.
מה שיכול להקל על החוויה הזו היא הבנה שלהרבה גברים, ואין מה לעשות זו הסטטיסיטיקה , קשה יותר להתחבר לרגש ויותר מכך לבטא אותו. הרבה פעמים זה נתפס כחולשה. זה לא שהם לא מרגישים, הם מאוד מרגישים. אבל אנחנו כחברה מקבעים סטיגמה מגיל קטן שלדבר הרבה זה נשי. גבר אמיתי לא מדבר על רגשות. לעיתים עבור גבר, החיבור לשיח או לרגש יכול להעלות לחץ, מועקה. נשאלת השאלה גם מה הטעם סתם לדבר. צריך לפתור, לעשות. למה להגיד לה, אם היא לא תוכל לעשות דבר בעניין. הם גדלים כך, הם לא מפתחים את הצד הזה כמו נשים. גברים הרבה פעמים ממוקדי עבודה ובית וקשר זוגי הוא מנוחה ממאמץ עבורם. גם היום גברים רבים מחוייבים לתפקיד "המפרנס" ויכולים לפספס את הנוכחות בבית. זה נשמע כמו משהו שהתאים לפעם, וכן יש הרבה גברים שהשתחררו מהתפיסות האלה, אבל אנחנו עדיין שם.
Dr.John gray , מחבר "נשים מונוס גברים ממאדים", מצא שגברים רוצים לשכוח מהבעיה כדי להתקרב ונשים רוצות לזכור את הבעיה, לדבר עליה. גברים צריכים לזוז מהבעיה, להרגיש טוב ואז לחזור עם עוד אהבה. כשהורמון הלחץ עולה לגבר חשוב להפסיק לדבר, לעשות משהו שיעלה טוסטסטרון (מוסיקה, מדיטציה, כתיבה, שיחה עם חבר) ולחזור להקשבה רק כשהלחץ יורד. נשים ידברו ואז הלחץ שלהן ירד.
הפער הזה מתקיים גם בשיחה עצמה. לנשים יש תמונה בראש איך אמורה להיות שיחה כזו. הן היו רוצות שזה יהיה בדרך שמתאימה להן. אישה מצפה שהגבר שאיתה יביא את עצמו כמו שהיא מביאה את עצמה. מאחר ובהרבה מקרים אין סיכוי לכך, אז גבר חושב לעצמו, אין סיכוי אז עדיף להמנע משיחה ריגשית בכלל. מה אם לא אבין עד הסוף, מה אם אאכזב אותה, מה אם לא אעמוד בסטדנדרט הרגשי…עדיף להתחמק.
מאחר ועבור הרבה נשים עצם זה שהן הצליחו "לתפוס" אותו לשיחה זה נס, הן "מנצלות" את השיחה לתת עוד משימות לביצוע, להעביר מסרים חשובים, להתלונן על מה שחסר לי. אז הגבר חושב לעצמו, ההזמנה לשיחה הזו אומרת שאני אחטוף, תגיע ביקרת, אשמע מה לא עשיתי, אקבל עוד משימות, אז שוב עדיף להימנע מהשיחה. על זה כדאי לקרא מאמר איך אבל על מה נדבר.
כשאישה מגיעה לשיחה כזו וחושפת משהו אישי עליה היא מצפה לקבל משהו בחזרה. שגם הוא יספר משהו, שמאוד יתחבר ויאשר את מה שהיא מרגישה. על זה כדאי לקרא מאמר על אינטימיות. גם פה גברים מזהים שרוצים מהם משהו, זו לא באמת שיחה חופשית וזורמת, אז עדיף להימנע מהשיחה.
הדבר שאולי מרחיק יותר מכל את הסיכוי לכך שגבר ירצה לדבר הוא שבת הזוג שלו תלחץ עליו לדבר איתה. היא תכעס, היא תבקש שוב ושוב, היא יכולה להעניש אותו, להתחשבן איתו. אל תצפה שאשכב איתך אם אתה לא מדבר איתי (יש לכך סיבה, קשה לאישה להכנס למפגש מיני כשהיא לא מרגישה ביטחון, חיבור ונוכחות מהצד השני). זה מקצין כי החברה מודדת את זה. אם מדברים הרבה זה זוג טוב. מה שגורם לאישה ללחוץ עוד יותר.
האשה מרגישה שאם רק הגבר ידבר איתה קצת, כל הקשר יראה אחרת. היא מרגישה שהאושר שלה תלוי בו. ושימו לב אצל מי נמצא הכח. אצל זה שרוצה פחות. מי שרוצה פחות לדבר. השני תלוי בו . זוגות יכולים להיכנס למשא ומתן סמוי. אני אשכב איתו כדי שיהיה לו מצב רוח טוב, כדי שתהיה לו סבלנות לדבר איתי על החופשה שלנו. כלומר משתמשים בזה כפרס וכעונש.
הלחץ הזה יכול ליצור התנגדות או שהוא ירצה אותך ויעשה את זה כדי לקבל משהו, או מפחד שזה יותר גרוע, אבל זה יחזיק שבוע, שבועיים והוא יחזור לעצמו. הלחץ הזה מונע מהגבר לבחור באמת, מרצון חופשי את השיחה הזו.
אז לסיכום, מה יכול ליצור שינוי:
1.קודם כל להבין ולקבל את השוני ולהפסיק לפרש את זה כחוסר אכפתיות או חוסר אהבה. להפסיק לצפות שהוא יהיה כמוני. אם את מזהה שהגבר שאיתך הולך אוטומטית לפתור בעיה, תוכלי לבקש ממנו בצורה מפורשת. "עכשיו אחרי שדברתי תגיד אתה משהו". ממש לעזור לו. אם את מבטאת רגשות, תבקשי "אל תפתור לי, אני רוצה שתקשיב 10 דקות ותנסה להתחבר למה שאתה שומע".
2. להפסיק לצפות וללחוץ עליו לדבר. השינוי של זה שרוצה פחות יכול לקרות רק אם הוא מחליט על כך בעצמו. רק אם הוא רוצה לעשות את זה עבור עצמו ולא עבור בן/בת הזוג. להתחבר יותר לרגש, לביטוי. ככל שזה יגיע בלי ציפיה יש יותר סיכוי שהצד השני ישתף פעולה. ככל שפחות מרגישים אשמה, משוחררים, משתפים יותר.
3.להמשיך ולבטא את עצמך, את הרצון שלך לשיחה, לא להתייאש ולהתרחק עוד יותר. כן ללמוד לשתף בלי לצפות לתמורה. ליהנות מעצם הביטוי העצמי, מעצם זה שאמרת משהו בקול והוא היה נוכח. להגיע לשיחה ממקום של שיתוף וקירבה ולהקפיד לבחון האם המניע הוא שיח, שיתוף וקירבה או הזדמנות לבקש או לבקר.
4.לא לתת ציונים. אם הוא שיתף כמו שהוא שיתף להוקיר את זה. אם הוא לדוגמא מדבר על מין כי זה מה שמעניין אותו, זה השיתוף האותנטי והחשוף שלו. כדאי לראות בשיחה מפגש יותר פתוח וחופשי ממטרות או מדרך ברורה. רגעים של אינטימיות זה גם רגעי יאוש, . שיחה טובה היא גם על מה כדאי לאכול מחר, או על מה יש לראות בטלויזיה. לא לזלזל באף שיתוף. בדיוק כמו שבמפגש מיני אין דרך אחת לקיים אותו, והמטרה היא לא אורגזמה. גם שיחה אין דרך אחת לקיים אותה ואין שיא לכבוש בסוף מפגש של שיחה.
ועבור הגבר, או זה שפחות רוצה לדבר או מתקשה לנהל שיח רגשי:
1.קודם כל להבין ולקבל את השוני ולהפסיק לפרש את זה כשתלטנות או כביקורת. להפסיק לצפות שהיא תהיה כמוך. אם היא זקוקה לכך שתהיה בשיחה בלי לתת פתרונות, זה רק כי זו הדרך שלה להתמודד עם הקושי שהיא העלתה. אם היא רוצה לדבר, היא מבקשת ממך קירבה.
2.אם בחרת להשתתף בשיחה – תהיה נוכח, קשוב, תתאמץ. גם אם זה לא אזור הנוחות שלך, בחרת להיפגש עם בת הזוג שלך, אז תחשוב מה יסייע לך להיות שם. אל תעשה "כאילו", אל תעשה וי רק כדי לקבל משהו או בגלל שיש לך פחד ממה שיקרה. תשאל אותה למה היא זקוקה ממך בשיחה הזו.
3.אם לא מתאים לך לדבר – תגיד באופן ישיר שאתה לא רוצה או לא יכול כרגע לדבר. גם אם יהיה לה קשה לה לשמוע את זה, זה עדיף מלהיות נוכח נעדר או להיות בפאסיב אגרסיב בשיחה. אם תבטל את עצמך ותעשה דברים לא מבחירה חופשית, סביר להניח שיהיו לכך השלכות קשות יותר. אתה רק תאהב את עצמך ואותה פחות.
4. תבחן מה המחירים של להמשיך ולא להיות מחובר ומבטא רגשות. אם תרצה לשנות את זה ולהסכים להתחבר יותר ולבטא יותר, זו דרך מרתקת שתשים אותך במרכז, בנוכחות גבוהה יותר, תרגיש בעוצמה גבוהה יותר, יקחו אותך יותר בחשבון. אם אתה בוחר לעשות את זה, עשה זאת עבורך.