אם יש משהו שיכול להטריף אותנו זה שבן הזוג או בת הזוג שלנו לא מבינים אותנו. מה הסיפור אני רוצה לטוס לסופשבוע בלונדון, גם אם אנחנו במינוס. מה את עושה עניין אני רוצה ללכת עם חברים לראות משחק כדורגל, גם אם יום הנישואין שלנו.
מה שהוא אומר או עושה נראה לנו הזוי, לא הגיוני בעליל והגוף שלנו מתחיל לרטוט מכעס. אם הוא מחליט החלטה כזו הוא לא רואה אותי, הוא חושב רק על עצמו, הוא פוגע בי. אנחנו מאבדים את זה כי נראה לנו שלא סופרים אותנו. משם נסללת הדרך לויכוחים, הרמות קול, שתיקות ארוכות, התנתקויות, עונשים בקיצור לא טוב.
אז מה עושים? איך יוצאים מהלופ?
3.האם זה כן קשור אליי? יש לי אחריות לכך שזה המצב? אולי אני תמיד עשיתי הכל בבית ופתאם התעוררתי ויש לי ציפיות ממנו אחרי ששנים עשיתי בעצמי כי זה היה נראה לי הכי מהיר ויעיל. אולי אני מתייחסת אליו כמו אמא ונותנת לו עצות איך לעשות דברים ומבקשת דין וחשבון ואלו התפקידים שאני בעצמי קיבעתי בבית. אולי לי מאוד קשה לקחת מקום ולדואג לעצמי, לי קשה לשבת בשקט ולהתנתק ממשימות ועד שהכל לא סגור אני לא יכולה לשבת רגע בשקט. אז אני כועסת עליו במקום להרגיע את עצמי.
4. מה אני בוחרת דגש על בוחרת לעשות עכשיו רב הנשים חושבות שאין להן ברירה , אם הן לא יעשות הדברים לא יעשו והילדים יגדלו מוזנחים בבית לא מתפקד. ראשית חשוב להתנער מהאין ברירה כי יש. את יכולה לדאוג לעצמך יותר. את יכולה לעשות פחות. את יכולה לשבת בנינוחות איתו ולחשוב יחד איך אפשר לנהל את הבית, את יכולה לקבל על עצמך שזהו התפקיד שלך ולהיות סבבה עם זה.
הפורמט הזה של ארבע השאלות יעבוד על כל תחום בן או בת הזוג מעצבנים, תנסו, תתרגלו, ומוזמנים להפנות אליי תחומים שאתם מתקשים לענות עליהם או בכלל. בהצלחה רבה.