אני כותבת את המאמר הזה בהתרגשות רבה. אותנטיות היא נושא מרגש. לכתוב עליו וכמובן שגם לחיות אותו.
כדי שנוכל להבין איך אותנטיות משפיעה על החיים שלנו, חשוב שנבין בראש ובראשונה מהי.
ובכן אותנטיות היא האמת הסובייקטיבית של כל אדם. או בשפה פשוטה, האמת האישית והספציפית של כל אדם. כאשר ההבנה המשמעותית בנושא זה, היא שלכל אדם יש האמת הסובייקטיבית שלו , מכאן ברור שאין אמת אחת. אין אמת אובייקטיבית, שהיא האחת והיחידה, או לפחות האחת שהיא האמת המוחלטת. האמת שאין בלתה.
ההבנה שלכל אחד יש את האמת הסובייקטיבית שלו מצריכה הבנה עמוקה יותר. הבנה וקבלה את החופש האישי שיש לכל אדם באשר הוא אדם, בבחירה משל עצמו.
בחירה אישית ועצמאית. הזכות לבחור חיים עצמאים ובלתי מושפעים היא ברמת ערך לחיים. ערך משמעותי שנותן משמעות אישית ועמוקה לחיים.
יש כמובן את האפשרות לומר כן להבנה ובחינה של תפיסות חברתיות. להחליט ולבחור בשייכות חברתית כזו או אחרת ועדיין בתוך כל אלה לבחור בעצמי אישי ומובחן.
בעצמי אשר יכול להשתייך לחברה ועדיין לבחור תפיסה עצמאית בנוגע לחיים האישיים, תוך כבוד לבחירות שונות משלו.
כלומר חיים אותנטיים קשורים בהכרח לרצון לחיות חיים שיש בהם ערך של עצמאות ומובחנות עצמית ועוברים דרך איך אנו תופסים, מרגישים ופועלים בדרך שהיא שלנו. דרך אותה בחרנו. מתוך הבנה שהיא בדרך שלנו המתאימה לנו. אין זה אומר שזאת אמת אובייקטיבית. זאת האמת שלי ורק שלי כפרט.
המושג אותנטיות נוגע בשלושה מושגי מפתח: תפיסה, רגש וביטוי– פעולה.
לא נוכל לחיות חיים אותנטיים מבלי שנוכל לזהות של שלושת המפתחות האלה בתוכנו.
תוכן
תפיסה
בחברה בה אנו חיים יש תפיסה או תפיסות , לגבי מה ואיך נכון לחיות את החיים.
תפיסות רווחות נוגעות כמעט בכל תחומי החיים שלנו. תפיסות לגבי מקצוע, לגבי סטטוס חברתי וכלכלי, תפיסות לגבי יופי והצלחה כלכלית, תפיסות לגבי הצלחה חברתית, תפיסות לגבי מקום מגורים, לגבי מספר ילדים, לגבי מספר ימי החופשה בשנה, תפיסה לגבי מכוניות וכמה יש לכל משפחה, תפיסת לגבי עדה כזאת ואחרת ועוד ועוד.
איזה מקצוע מתאים לי? האם אני נמשכת לגברים גבוהים או אולי דווקא לנמוכים? האם אני נמשך דווקא לנשים מלאות עם שיער מלא ומקורזל ולא לרזות ובהירות? אולי אני מעדיף אוכל וחברים מאסיה, אירופה או אפריקה, או אולי מהמזרח הרחוק? האם אני מעדיפה מכוניות קטנות בגלל הקלות למצוא חנייה ועוד ועוד.
כלומר שעל מנת לחיות חיים אותנטיים צריכה להיות לי היכולת להיות מובחנת מהאחר, אני לא מיקשה אחת אם אף אחד, גם לא עם הקרובים אלי וגם לא עם תפיסה חברתית כזו או אחרת. החיים שלי הם בחירה אישית וללא קשר למה מקובל ונתפס כשווה ערך.
איך אני תופסת את החיים שלי? איזה באיזה מקצוע אני בוחרת? האם חשוב לי סטטוס כלכלי? האם חשובה לי המכונית שאסע עליה? או אולי מה חשוב לי? מה הבחירה שלי? המקצועית? מי הגבר שאליו אני נמשכת? האם הוא צעיר או מבוגר ממני? האם אני רוצה להתחתן? האם אני רוצה ילדים? או שאולי לא? ,
רגשות –
החופש להרגיש ולבטא מגוון רגשות
החופש להרגיש גם הוא לא ברור מאליו. יש שיגידו לא פעם על מה את מלינה, יש לך הכל. עבודה שאת אוהבת בן.ת זוג, ילדים משפחה אוהבת ועדיין את לא שמחה או מרוצה.
החופש להרגיש נוגע גם במקומות האלה. נכון, יש לי ועדיין, יש בי חוסר שביעות רצון. בסופו של דבר כל רגש כזה, הוא הזמנה לבדוק ולדייק את המציאות שלנו. זכותי הבסיסית להרגיש רגשות של חוסר שביעות רצון למרות שלדעת רבים לא חסר לי כלום.
אני יכולה להרגיש נאהב/ ת או לא נאהב/ת, נחשק/ת או שלא. למרות שאחרים יגידו רואים שהיא/הוא מאוד אוהב/ת אותך וחושק/ת בך. אין שום סיבה להצטדק או להסביר.
גם להרגיש מספיק נוח כדי לבטא את רגשותי מול אנשים ומצבים שונים. מבלי להרגיש צורך להסביר או להיזהר שרגשות קשים שלי יכולים לא להתאים או לגרום למלחמה כזו אחרת.
לבטא כאב, פחד , תיסכול, חששות, דברים שאני פחות אוהבת בי, דברים שיכולים להישמע אולי לא מחמיאים במיוחד. כן יש לי את הרשות להרגיש וכתוצאה מכך גם לבטא.
פעולה
היא המחברת בין התפיסות שלנו לעולם הרגשי. דרכה אנו נוקטים פעולה. לדוגמא בוחרים לחיות על אי בודד, כי אנחנו רוצים לחיות עם קבוצת אנשים קטנה ואינטימית, קבוצה שבתוכה אני מרגישה רצוייה ואהובה, לגדל את המזון שלי ולהימנע מאכילת בשר.
נכון שזו אומנם דוגמא קיצונית, אך נראה לי שהרעיון המרכזי ברור.
מאחלת לכם תפיסות, רגשות ופעולות שיבטאו את מי שאתם בצורה האותנטית ביותר.