אין כמעט אדם שלא חווה תקופות או רגעים של דיכאון או אפילו דיכאון ממושך. מצב בו מרגישים שהכל מת. שאין כוחות, שלא מסוגלים להזיז את עצמנו, רק לישון, רק להתחפר. הכל נראה חסר משמעות, הכל נראה שחור ואנחנו מרגישים חסרי אונים, חסרי ערך. אז לפני שאסביר איך יוצאים מדיכאון בואו נבין קצת יותר לעומק מה זה דיכאון.
תוכן
דיכאון – איך זה מרגיש?
השאלות שחשוב לשאול הן:
- כמה זמן אנחנו סובלים מדיכאון?
- כמה אנחנו מסוגלים לתפקד במקביל לדיכאון? (מבחינת עבודה, בית, דאגה לעצמנו)
- כמה אנחנו סובלים מהדיכאון?
אני מכירה אנשים שחיים עשרות שנים בתחושת סבל קיומי בסיסי, שנים של מועקה, של ריקנות אבל מתפקדים באופן שזר לא יבחין בקושי שלהם ובדיכאון. הם יכולים להיות מנהלים מוצלחים, בעלי עסקים מתפתחים או לנהל בית ומשפחה מרובת פעילות וילדים. הם עושים את מה שהם עושים והעולם מאוד מעריך אותם אבל בפנים יש חלל גדול שנפער עם השנים יותר ויותר. בדרך כלל בן או בת הזוג שלהם יחיו איתם בשלישיה, הזוג והדיכאון. הוא כל הזמן ירחף בבית ויאיים להרוס הכל.
יהיו שיחפשו פתרונות של פלסטרים בדמות שתייה, עישון או הרפתקאות מיניות, יהיו שיתמכרו לספורט ויהיו שימנפו את הדיכאון שלהם לחיי יצירה פוריים. הרבה מהאנשים האלה יסבלו מאוד אבל בגלל רמת התפקוד הגבוהה יגזרו עליהם חיים של מוות פנימי מתמשך. בניגוד לאנשים שלא מסוגלים לתפקד פיזית, שמתקשים לקום מהמיטה, שמביאים את עצמם למצבי קיצון מסוכנים, אלו סביר להניח יקבלו עזרה, יאובחנו.
הרבה מאוד אנשים כלואים בסטיגמה הנוגעת לכל עולם הפסיכיאטריה. הפחד להחשב "משוגע", הפחד לקחת כדורים פסיכיאטריים ובכך להיות תלויים ולהרגיש חלשים. תחושת הכישלון והאשמה שאני פוגשת בה באנשים שאיבחנו אותם כשזקוקים לכדורים פסיכיאטריים. כל אלה ועוד סיבות סביבתיות מעכבות. יוצרים אחת מאלה:
- האדם יוצר התמכרות שתכסה על הסבל מהדיכאון. (עבודה, אכילה, מין, שתייה, סמים).
- האדם מגיע לנקודת קצה בחייו כמו התמוטטות נפשית, מחלה קשה או משבר קיצוני.
- האדם מפתח פתולוגיות נוספות חדשות שהוא פחות מתבייש להתמודד איתן או שאין לו ברירה אלא לפתור אותן.
לפי הספר פרקים נבחרים בפסיכיאטריה:"המאפיינים העיקרים לאבחנה של דיכאון הם ירידה ניכרת במצב הרוח, אובדן ההתעניינות וההנאה, ירידה ניכרת באנרגיה, ופעילות והתעייפות מהירה, בעוצמה, ברציפות ובמשך שבועיים לפחות. חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של הפרט, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף. ירידה זו ברמת הפעילות הנפשית באה לידי ביטוי במרכיב הרגשי, הקוגנטיבי, המוטיבציוני-מוטורי והפסיכופיזיולוגי".
אבחון מדוייק כמובן לא יכול אדם לעשות לעצמו, אלא ע"י גורם מקצועי כמו פסיכיאטר או פסיכולוג. ורצוי לו לאדם שמרגיש לאורך זמן רע, שהכל רע, שיש לו קושי במסוגלות התפקודית, שחל שינוי קיצוני בהרגלי השינה שלו, בתאבון שלו, ביכולת שלו להתרכז ובמיוחד כאשר יש לו מחשבות על מוות או מחשבות אובדניות, ללכת ולהיבדק ע"י גורם מקצועי ולקבל עזרה מיידית.
מצב כזה שחוזר ונשנה אצל אדם במהלך חייו או שמתרחש לאורך תקופה ארוכה ניתן לטיפול ע"י תרופות פסיכיאטריות שעשויות להפוך את החיים מסיוט מתמשך של חווית סוף ואין כוחות לחיים שבהם יש יכלת לנהל את מצב הרוח יותר, יש אפשרות לעשות הרבה, הרבה יותר ובעיקר אפשר לנהל חיים שיש בהם הרבה פחות סבל.
ישנם אנשים שנוטלים תרופות לפרק זמן קצר, כמו אחרי אובדן, התמודדות עם מחלה קשה או משבר נפשי ויש אנשים שיקחו את התרופה לאורך כל חייהם כי הם סובלים מדיכאון קליני.
דיכאון – איך יוצאים מדיכאון ואיך כל זה קשור לאימון אישי?
ובכן אני לא פסיכולוגית ובטח לא פסיכיאטרית. למדתי לא מעט קורסים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה במסגרת לימודי הפסיכודרמה שלי אך בחרתי למקד את העבודה שלי כמאמנת ולא כמטפלת. יחד עם זאת בפועל, מעבר לעבודה שלי כמאמנת עסקית בשנים האחרונות במסגרת אנוש, עמותה לנפגע נפש שמסייעת לסובלים מדיכאון (וכמובן מעוד הפרעות ומחלות נפש) לקבל עזרה מהותית וחיונית בתחומים שונים, אני פוגשת הרבה מאוד אנשים שמגיעים אליי באופן פרטי לאימון ולכאורה סובלים מדיכאון.
הם מגיעים בתחושת הערכה עצמית נמוכה, בחוסר חשק לקום בבוקר, בתחושה שאין כל כך משמעות לחייהם ובמצב רוח ירוד. נשמע לא אחראי לאמן אותם, אבל הבדיקה שלי היא די פשוטה. אם כעבור מספר אימונים הם עדיין מרגישים אותו דבר, אני מפנה אותם לגורם מקצועי רלוונטי. בפועל אני מגלה שתוך שלושה חודשים אדם יכול לעבור ממצב שנשמע ונראה כמו דיכאון למצב של שינוי מהותי בחייו!.
מתי אדם יכול לנוע ממצב של לכאורה דיכאון לחיים של שמחה והגשמה? איך יוצאים מדיכאון ממושך?
- כאשר אדם כלוא בתוך עבודה, זוגיות או מסגרת אחרת שאינה בהלימה למי שהוא היום, שהוא פגוע בה, שהוא לא מגשים את עצמו, כשהוא לא רואה פתח יציאה ממנה שהוא מרגיש תקוע ולא מסוגל לזוז לבד. בעזרת האימון האישי הוא מצליח לעשות צעדים לעבר התחלה חדשה. הוא רואה אפשרות חדשה לחיים שונים עבורו. הוא מרגיש שהוא יכול להתחיל לחיות או לקבל את חייו במתנה, וכאן מתחיל המהפך.
- כאשר אדם עבר משבר או אובדן כמו פרידה בזוגיות, גירושין, פיטורין, ולא עבר תהליך לעיבוד האבל וליצירת זהות חדשה, שלמה, מלאה.
- כאשר אדם חי חיים של סטרס מתמשך כמו על אוטומט והוא לא מרגיש את עצמו יותר. הוא עובד הרבה, הוא מחלק את הזמן בין משימות בבית לעבודה, הוא רץ מפה לשם, והוא לא עוצר.
- כאשר אדם מתקשה ליצור קשרים חברתיים בחייו, שקשה לו לפתח אינטימיות ובאימון הוא אומר את מה שבחיים הוא לא אמר לאף אחד, הוא מבטא מחשבות, רגשות, רצונות, אולי בפעם הראשונה.
- כשאדם חי חיי שקר שהם בניגוד מוחלט להוויה שלו. כשההעדפה המינית שלו היא גברים והוא מבלה עם נשים, כשהוא רואה חשבון אבל הוא רקדן בנפשו, כשיש פער גדול בין מי שהוא לבין איך שהוא חי. הפער הזה וחיי השקר האלה יוצרים מורכבויות בחייו וחוסר האותנטיות מביא לדיכאון קיומי ממש.
- כאשר אדם עובר תקופה ארוכה של חוסר מעש בגין אבטלה ממושכת, מחלה ממושכת.
במקרים האלה ניתן לראות שכעבור מספר פגישות מצומצם בהם האדם מעז לבטא את אשר ליבו, להציב לעצמו מטרות לעתיד, גם אם עוד לא הגיע אליהן, לעשות צעדים ראשונים וכבר מצב רוח של שמחה ממלא את הלב, יש רגעים של תקווה, יש התחלה חדשה שמבשרת יציאה ממצב שלכאורה ניתן היה לחשוב שהוא דיכאון שלא ניתן לצאת ממנו ללא טיפול בתרופות.
אם אתם מרגישים דיכאון ורוצים לצאת ממנו לחצו כאן