היא הייתה החברה הטובה שלי.
הקרובה אלי . הכי קרובה. אותה אחת שיכולתי לשתף בכל מה שעובר עלי. בדברים הקטנים הפשוטים. וגם בדברים היותר מורכבים ופחות מחמיאים. יום אחד פשוט עזבתי. כן מודה. עזבתי את הקשר.
הרגשתי שהיא לא מרוצה. כמו אימא שלי. שהיא רוצה עוד ועוד.
היא חוותה בגידה. לא הבינה מה קרה.
והיום?
אנחנו קרובות מתמיד.
והנה הטיפ:
מערכת יחסים, הקרובה ביותר, היא תמיד מורכבת ומפעילה.
התחושות שלנו והפרשנות שאנחנו נותנים לדברים, לא תמיד קשורים לצד השני.
