ההבנה העמוקה כי אנו בני אדם בסך הכל בנויים מאוסף אטומים ורקמות שבריריים, שמשמעות קיימנו לעולם היא אפסית ויחד עם זאת אנחנו פאר היצירה של העולם הזה. אנחנו עולם ומלואו, שפע של רגשות, מחשבות, יכולות ועוצמות אינסופיות. אנחנו עלובים ומופלאים, אנחנו כלום והכל, אנחנו יכולים לבחור להיות כל מה שנרצה ואין לנו כל זכות בחירה. ההבנה הזו מאפשרת לנו להכיל את המעברים התכופים יותר או התכופים פחות בין תחושת הכל יכול לתחושת האין אונות. היכלת להכיל את המעברים האלה עוזרת לנו להתמודד, לא לוותר.
