מטופלים רבים שמגיעים אלי מתקשים בבחירת קריירה ראשונה או שנייה, שתהייה ביטוי למי שהם ותהווה עבורם הגשמה עצמית.
אחרי השרות הצבאי, נדרשים הצעירים לבחור קריירה ומוצאים את העניין כלא פשוט.
אחת הסיבות לכך , לדעתם, היא שבשונה מבעבר, יש היום מקצועות רבים, אפשרויות רבות. אוניברסיטאות , מכללות, מסלולים אקדמאים, לימודי תעודה, קורסים מקצועיים, מה שהופך את הבחירה למורכבת ולא פשוטה עבורם.
לגבי בחירת קריירה שנייה מדובר באנשים באמצע החיים, אשר רוב חייהם עבדו בעבודה ממנה התפרנסו ואפילו בכבוד, אך עבודתם לא הייתה בחירה של רצון והגשמה עצמית.
מתוך הניסיון שלי, אין הבדל משמעותי בין אנשים בתחילת דרכם לכאלה שהם באמצע החיים, מבחינת התכנים המשפיעים על הבחירה.
כאשר אנחנו נדרשים להחליט החלטה משמעותית, שתנתב ותכוון את חיינו במסלול מסויים, חשוב שתהיה הלימה בין החלק הרגשי שלנו, לבין החלק הראציונלי . קרי,שנרגיש שהנתיב המקצועי שבחרנו משקף את היכולות שלנו , הכישורים שלנו וכמובן שיבטא את מי שאנחנו בחלקים הרגשיים, לבין החלק הראציונאלי שבנו. אותו חלק שלוקח בחשבון פרנסה בכבוד, סטטוס אישי,נוחות , האפשרות לבנות ולגדל משפחה או להמשיך ולחיות בצורה מספקת וטובה.
תוכן
מה מקשה עלינו בבחירת הקריירה?
השפעות ילדות:
התפיסות להן נחשפנו בילדותינו משמעותיות מאוד. אם לדוגמא שמענו את הורינו משבחים, עבודה ממשלתית במוסדות, המעודדת ביטחון, קביעות ושייכות, או עבודה הנתפסת "נשית" או "גברית" או לימודים אקדמיים כבזבוז זמן ,נתקשה לבחור בעבודה, שהיא "גברית" או "נשית", בניגוד למגדר שלנו, בנתיב עצמאי, או אקדמאי. נרגיש אשמה על בחירה שונה מהמוכתב לנו או פחד וחשש רב כי כל בחירה אחרת מייצרת תחושת כישלון אפשרי.
לכל ילד במשפחה יש את התפיסה המיתולוגית של הוריו, שהופכת להיות חלק מהתפיסה העצמית שלו. חכם, בינוני, עצלן, טיפש, עצמאי, מושפע, מוביל, הכוללת גם תפיסת התאמה למקצוע כזה או אחר. לנשים לדוגמא: אחות, מורה, רופאה, תופרת,עקרת בית וכו. לגבר זגג, מהנדס, הנדסאי, נגר, חשמלאי, עורך דין וכו.
תפיסות חברתיות
בעולם שלנו יש משמעות רבה לתארים אקדמאים, סטטוס חברתי וכלכלי. אם אין לך תואר ראשון , שני אתה לא קיים, לא נחשב. לא תמצא עבודה, לא תרוויח כסף. יש מקצועות נחשבים. מקצועות המעידים על כך שאתה מוכשר, חכם , בעל ערך. ויש מקצועות שהם בשוליים . בשולי החברה, ההצלחה והסטטוס החברתי.
גם התפיסות החברתיות וגם התפיסות המשפחתיות, אינן לוקחות בחשבון את הצורך הרגשי האישי . את התשוקה האישית והאינדיווידואלית של כל אחד מאיתנו. גם כאשר יש כל כך הרבה תחומי לימוד ומקום לביטוי עצמי מגוון ורב תחומי, עדיין, יש תחומים נחשבים ותחומים פחות נחשבים.
כלומר בבואינו לבחור בחירה מקצועית, אין כמעט התייחסות לחלק הרגשי. יש מקום וחשיבות לתפיסות משפחתיות וחברתיות. פחות וכמעט שאין, מקום לרצון הרגשי, שם נמצאת המשיכה, העניין והתשוקה.
כלומר שבסופו של דבר כאשר יש קושי לבחור בקריירה ,הדבר מעיד על קונפליקט בין השכל לרגש.
קונפליקט בין ראציונאל המבוסס על תפיסות חיצוניות לבין העולם הרגשי, אשר "מחביא" את הבחירה הרגשית, האישית. אין לה קול, היא סמוייה. היא עטופה במושגים כמו "מה כדאי", "מה יביא לי כבוד" , "סטטוס כלכלי". "בטחון" וכו.
מה יכול לעזור בבחירת הקריירה?
כדי שנוכל לבחור קריירה של הגשמה עצמית עלינו לגלות מה היא התרומה האישית שלי המיוחדת לי אותה גילית במצבי משבר?
- מה היא הקריירה אותה הייתי בוחר במציאות אופטימאלית? במציאות בה אין בעיות כלכליות, אין סטטוס חברתי, אין צורך להיות חשוב ונחשב וכו.
- איך המציאות הזו נראית? פירוט מדוייק: איך אני נראית, מה אני לובשת? האם אני מאושרת? אני יוזמת? אני עושה את זה לבד או עם שותף? עצמאי? בתוך ארגון? וכו.
- מה היא החזקה הבולטת שלי שגילית במצבים קשים בהם נדרשתי לשנות, להתמודד וכו?
- מה היא התרומה הייחודית שלי, (הנובעת משלב 3),אותה אני יכולה להביא לתוך המקצוע הזה?
- איזה צעד קטן ויומי ,שיקדם אותי לעבר המטרה?
תהליך זה אכן פשוט, אבל הוא דורש התמדה ונחישות, ההתמדה תביא לתוצאות.
אז אל תוותרו לעצמכם!.