fbpx

איך להפסיק להיות מתוסכלת שבן הזוג שלך לא לוקח חלק במטלות הבית ומתנהג כמו ילד?

אני פוגשת כך כך הרבה נשים מתוסכלות שבן הזוג שלהן לא עושה מספיק בבית.
לא מנקה כמו שצריך, עושה טובה. מנקה רק כשאני אומרת לו.
או רחמנא לצלן ,לא מסכים לנקות גם כשאני אומרת לו. ש

מה שמדהים, שעם כל הקידמה והשוויוניות גם מחקרים מראים שמלאכת הבית עדיין נחשבת תחת האחריות של נשים. זה קשור לתפיסות מגדריות ומתוך כך ליחס מהחברה לכך (זה לא גברי לנקות את הבית כמו שזה לא נשי להחליף פנצר). כלומר בית מבולגן יזכה את האישה בביקרת והיא עצמה כנראה תרגיש לא בסדר. אלא אם כן יש פיצוי על כך במשכרת. כלומר בבתים שנשים מרויחות יותר , הן יעשו פחות מטלות בית. כמו כן גברים רואים בבית מקום מפלט ומנוחה מטרדות העבודה ונשים רואות בבית זירת התמודדות אין סופית של כל מה שצריך לעשות ועוד לא נעשה כדי לתקתק את הבית והילדים. אני זוכרת שנים שיחות עם בן זוגי לא מבינה איך הוא לא רואה כל מיני דברים על הריצפה, איך לא מפריע לו שהכביסה נערמת, או שהמקרר מתרוקן.

אנחנו הנשים נכנסות באופן טבעי למקום הזה. זה חיבור בין ילודה, וכאילו המשך טבעי. אם ילדת את מומחית בהורות וזה ממשיך למטלות הבית. את לוקחת על עצמך יותר ויותר ואת טובה בזה, יכול להיות שאת גם רגילה לעשות את זה בתור ילדה מהבית וגבר פחות…

יש נשים שנכנסות לתפקיד הזה מבחירה, מחיבור ומאהבה. הן לא ירגישו תסכול כי זה מתיישב עם התפיסה שלהן. אבל הרבה מאוד נשים מרגישות פראייריות, כשכל העול עליהן ומרגישות שהגבר שאיתן הכניס אותן למצב הזה.
יש כעס שאני כאישה עושה לא מה שהייתי רוצה.
יש כעס עליו שהוא לא רואה אותי ואת המאמצים שלי בבית ורואה את זה כמובן מאליו.
יש כעס עליו שלא אכפת לו.

הכעסים מצטברים, זה מביא להתנגחויות, להתחשבנויות. לא אכפת לך מהבית, ממני. כמה פעמים צריך לבקש ממך לעשות כלים. נראה לך הגיוני לשבת עכשיו עם כל הבלאגן הזה. מזכיר לכם משהו?

/

השיח הזה תמיד מזכיר לי שיח של אמא וילד שלא סידר את החדר. אני פוגשת כל כך הרבה נשים מתוסכלות שמדברות על הגבר שאיתן כאילו שהוא הילד שלהן. הן גם אומרות את זה בפירוש, יש לי שלושה ילדים בבית, הוא אחד מהם.

כך מתקבע ריקוד של תפקידים קבועים ויש מחירים מאוד כבדים להגיע למצב הזה. לשני הצדדים כמובן.
מה שקורה לגבר זה מתפתחת התנגדות בדיוק כמו ילד שמכריחים אותו לעשות שיעורים. מאחר והוא מרגיש שאין לו סיכוי כי היא לא תהיה מרוצה בכל מצב הוא כבר מוכיח את הטענה כלפיו, מקצין והופך יותר ויותר ילד. אומרים לו מה לעשות אז הוא מתמרד כדי שהיא לא תשתלט עליו.
נכנסים למצב של הענשה הדדית, שלא יצפה ממני שאהיה חמה אליו, אם הוא לא מתחשב בי. אני עייפה מרב שבישלתי, הסעתי, סידרתי, אז מה הוא חושב שאכנס איתו למיטה עכשיו. מתוקף זה שמגבר ואישה הופכים לאמא ובן, המשיכה יכולה לרדת. יתרה מכך, הגבר יכול לצאת החוצה לחפש מישהי שתתלהב ממנו וכדי להעלות את הערך שלו או שהאישה תצא החוצה לחפש גבר כדי להרגיש אישה. המחירים הם לא רק בתחום של המיניות. נוצר בקשר ריחוק, שני הצדדים מרגישים בדידות.

מאוד חשוב להבין שזה ריקוד של שניים.
ברור שאם אני רואה את כל מה שמבולגן, אין לו סיבה לראות.
ברור שאם אני יוזמת נקיונות וקניות, הוא יכול להיות רגוע.
ברור שאם אני מחזיקה בדיעה שאם אני לא אעשה, אף אחד לא יעשה., אין לו סיבה לעשות.
ברור שאם לאט לאט אני חושבת שעדיף כבר לעשות לבד, כי גם ככה הוא לא יודע איך לעשות, אין לו סיבה לעשות.

מה הפתרון?
לצאת מהתפקידים של אמא ובן ולחזור להיות גבר ואישה שמדברים בגובה העיניים.
לאישה – חשוב שתפסיקי להרגיש עליונה בגלל שאת עושה כל כך הרבה בבית או לחליפין משרתת בגלל שאת עושה כל כך הרבה בבית.

נמאס לך?, תעשי רק מה שמתאים לך באמת. אל תתערבי במה שהוא עושה. שחררי, תורידי סטנדרטים. הבית כנראה לא יתפרק אם ישארו כלים, אם הריצפה לא תהיה שטופה ותחזרי להיות אישה כיפית. האחריות יתר הזו שנשים לוקחות על עצמן פוגעת בהרבה תחומים, גם באפשרות להיות נוכחת באינטימיות ונהנית בלי שהראש יהיה עסוק כל כך.

לגבר – חשוב שתפסיק לפחד מהאישה שאיתך, לרצות אותה או להתנגח בה כמו נער בגיל ההתבגרות. נמאס לך?. תפסיק להתנהג כמו ילד ותחזור להיות גבר כיפי. קח אחריות, תסתכל סביבך, תעשה דברים בבית כי אכפת לך מהבית לא כי אתה מפחד מהתגובה של בת הזוג שלך.

לשניכם – כדאי לדבר על התפקידים באופן פתוח כששום דבר לא מובן מאליו ולכל צד יש אפשרות לבחור מה לעשות, כי זה מתאים לו, כי הוא מחובר לזה, כי הוא יכול. לא לקחת כמובן מאליו מה שהשני עושה ולהעריך את זה. ושוב חשוב, משחררים שליטה על הצד השני.

תקשיבו כשחושבים כך ופועלים כך, כל כך יותר נעים בבית ויש יותר סיכוי להתקרב.

חשוב לי לומר שהדברים כאן מאוד חד כיווניים אבל הם משקפים את רב המקרים. זה כמובן יכול להיות הפוך, יש גברים שלוקחים את התפקיד הזה. גם בקרב זוגות חד מיניים אני פוגשת את אותה תופעה בדיוק. כי אין מה לעשות כשמישהו לוקח תפקיד מסויים בתוך מערכת השני יקח את התפקיד ההופכי.