איך לשמור על זוגיות חיה ובועטת בעזרת טקטיקות קלילות ופשוטות ליישום
מה יותר חשוב מה אנחנו אומרים או איך אנחנו אומרים? מה יותר חשוב, כמות הזמן שמבלים יחד או איכות הבילוי? האם אפשר ליצור אינטימיות בכמה דקות ביום? האם יש דרך להתמודד בהצלחה עם קונפליקט? עד כמה חשוב לשים לב שהיא צבעה את השיער?האם לגיטימי לא לדבר אחרי ריב כדי להימנע מריב נוסף?ומתי יודעים שהזוגיות "מתה" וכבר אין סיכוי?
עבור רבים לתחזק זוגיות שמהווה משאב של חיוניות ואנרגיות טובות לחיים, זהו אתגר לא פשוט בכלל.
אנחנו משליכים את הקשיים האישיים שלנו על הזוגיות שלנו, אנחנו בקושי משאירים זמן ולא משקיעים בזוגיות שלנו שבדרך כלל מקבלת סדר עדיפות נמוך, אנחנו מתקשים לדבר כשקשה לנו ונכנסים לדפוסים קבועים של קשר שאנחנו לא בהכרח אוהבים, אבל תקועים איתם שנים.
בפועל, על מנת שהזוגיות שלנו תהווה משאב תומך, על מנת שנרגיש קירבה ואהבה ונצלח ריבים וקונפליקטים, נוכל ליישם כמה טקטיקות פשוטות.
באמת שאספתי לכאן את הדברים הכי קלילים, פשוטים ליישום וחד משמעיים שיכולתי לאסוף. טקטיקות שיכולות לשנות פלאים את חיי הזוגיות.
אז כל שנותר הוא לקרא וליישם.
- השתמשו בשם פרטי ואף יותר מומלץ בשם חיבה והסתכלו לתוך העיניים כמה שיותר פעמים ביום. כאשר אנחנו פונים בשם הפרטי באופן טבעי המסר שלנו מתקבל יותר. המסר רך יותר, אישי יותר, אינטימי יותר. כך עוד יותר כשמשתמשים בשם חיבה. שימו לב להבדל :
"בא לך לעשות לי קפה?"
"ירון בא לך לעשות לי קפה?"
ירונצ'ו בא לך לעשות לי קפה?"
גם אם זה נשמע לכם קצת מתיילד ושטותי, ישנו ערך גבוה לשם חיבה. הוא יוצר משהו בלעדי, הוא יוצר תחושת חיבור מיידית וריכוך.
לכך חשוב ביותר להוסיף את המבט לעיניים, כן ישר אל תוך העיניים, לשהות שם כמה שניות כשאתם מדברים. אם אפשר גם מדי פעם ממש להתבונן פנימה דרך העיניים ולהרגיש את בן/בת הזוג שלכם אז בכלל מומלץ.
כל מסר שתעבירו לתוך העיניים של מישהו יעבור באופן אינטימי יותר. גם כשאתם אומרים דברים קשים שקשה לעכל, להתבונן לתוך העיניים, יוצר קירבה, יוצר נוכחות ומסייע להתמודדות עם כל מצב. - לכו לישון יחד, אם לא בכל לילה, לפחות בשני לילות בשבוע. הרבה זוגות מספרים שהם לא הולכים לישון יחד, סדר היום שונה, ישנו קושי להרדם יחד, או שזו דרך לעיתים להמשיך את המרחק שגם כך מתקיים באותו היום.
ישנו יתרון לשינה משותפת, הזמן הזה שלפני שנרדמים הוא זמן נטו, ללא הפרעות, ללא הסחות דעת, זמן אינטימי לזוגיות. אין הכוונה לקיום יחסי מין בהכרח, אבל זהו זמן שיכול לאפשר כמה דקות של חיבור שחסרות ביום יום. החיבור הפיזי יוצר חיבור רגשי, יוצר תחושת יחד ובלעדיות, נפתחות לנו הזדמנויות לחוש משהו, להרגיש משהו, להגיד עוד משהו, לעשות משהו, שללא השהות המשותפת הזו לא היה לנו. טקסיות של לפני השינה יכולה להוות סגירה כייפית ליום מרוחק. יש שנוהגים להדליק נרות בחדר השינה, לשים מוסיקה, ללטף אחד את השני/ה לפני השינה, לעסות אחת את השני/ה, לספר בכמה משפטים איך היה היום, באיזו תחושה הולכים לישון, או כל דרך שמאפשרת לחיבור להתקיים. - דברו בכבוד, ברוך, אל תתבוננו במבט מזלזל, אל תניפו אצבעות לאוויר. אפשר ורצוי לריב, להתווכח, זה טבעי שיש אי הסכמות בזוגיות, השאלה איך מתמודדים איתן.
דוגמא רעה להתמודדות – הוא אומר משהו שנשמע לך הזוי, לא ברור לך איך זה קשור לעולם שלך ולמה לעזאזל הוא חושב כך. את כבר מיואשת וברור לך שכמה שתסבירי הוא לא יבין, אז את נותנת בו את המבט המזלזל שלך ואומרת לו אין לך יכולת להבין אותי, אתה הרי עשוי מהחומרים של אבא שלך, פרמטיבי כזה ולא שיא החוכמה.
איך אפשר לקום ממילים כאלה? איך אפשר לרצות להתקרב בכלל כשמקבלים מבט של חוסר הערכה וכבוד כזה? ואגב מסרים בלתי מילוליים כמו הנפת אצבע, מבט משפיל, הפניית מבט או גב, עלולים להיות הרסניים הרבה יותר משיח של ויכוח. דוגמא טובה להתמודדות – הוא אומר משהו שנשמע לך הזוי, לא ברור לך איך זה קשור לעולם שלך ולמה לעזאזל הוא חושב כך. את כבר מיואשת וברור לך שכמה שלא תסבירי הוא לא יבין, אז את מתחברת למה שאת מרגישה מתחת לכעס ולזילזול, לחוסר האונים שלך, לכאב ולבדידות שלך ואת אומרת לו שכל כך קשה לך להרגיש לא מובנת, שאת מרגישה עכשיו בדידות גדולה. את מתרככת, הוא מתרכך, יש סיכוי להתקרבות. כן לא תמיד קל להיות במקום הזה, לפעמים בא לנו רק לכעוס וזה לגמרי לגיטימי כי יש מקום לכעס ולא הכל כדאי לקבל, אבל הדגש הוא לא לעבור את הקווים האדומים של כבוד בסיסי, זה כל כך קריטי.
המצפן הוא פשוט – חשבו על האדם שאתם הכי מעריכים בחיים האלה, כפי שלא תעזו לדבר אליו, כך אל תעזו לדבר לבן/בת הזוג שלכם. - עשו שטויות ! אם עובר שבוע ולא צחקתם, בדוק שמשהו לא עובד. בזוגיות אמור להיות חלק של פאן, של כיף, של אין תכלית, של אין עבודה. עליכם לעשות שטויות והרבה לצד כל מטלות הבית, ההורות, החיים.
תשירו שירים, עשו פרצופים מצחיקים, תתחפשו, תחקו מישהו, תיראו סדרות מטופשות, שחקו שש בש, תרקדו, הכינו ארוחות משעשעות, כתבו פתקים לא חשובים, ציירו, תעקבו אחרי מישהו, תרדו למטה ושחקו קלאס, תעשו תחרות שתייה, שחקו פוקרסטריפ, שחקו חי צומח דומם.
תמצאו את השטות שעושה לכם את זה ולכו על זה 🙂 - פרגנו אחד לשני, תתאמצו לראות את הטוב. כן זה נשמע כל כך ברור והגיוני, אז למה לעזאזל כל כך קשה לפרגן לו או לה? אם יש משהו שעושה לנו טוב , זה לקבל מחמאה, זה כשמישהו רואה את הטוב שבנו, מבחין במשהו שעשינו ומעריך אותו, כשמישהו נותן לנו חיזוק. כל אלו הם ביטויים של חם ואהבה. הם מחממים לנו את הלב, יוצרים קירבה, יוצרים ביטחון. כן כל כך ברור, אבל אנחנו נוטים לראות את מה שלא, את מה שחסר, את מה שאנחנו לא מקבלים, את מה ש"עושים" לנו. יותר קל לנו להגיד ממה אנחנו לא מרוצים, מאשר ממה אנחנו מרוצים. הכלל הוא פשוט – כל יום להגיד משהו טוב. כן כל יום!
"איזה קפה טעים עשית לי", "איזה כיף שאמרת לי שלום בכזו לבביות", "אתה נראה כל כך גברי", "ואוו התלבשת נהדר", "אהבתי היום כשדיברת אל הבן שלנו בכזה רוך", "שמעתי אותך היום בשיחת הטלפון והיית תותחית".
תתאמצו לראות את הטוב זה מאתגר אבל יחסית קל,
האתגר המורכב יותר הוא – תתאמצו לראות.
לראות אם משהו שונה בו או בה, כמו תסרוקת חדשה, לבוש שונה, מבט אחר, חיוך חדש.
תתאמצו לראות מה עובר עליו/עליה, מה האנרגיה, מה המסרים שמועברים אליכם.
תעצרו לראות רגע, תתאמצו לראות!
וכמובן שלבטא זה תמיד מבורך. - תפסיקו להתעצל! אם הזוגיות חשובה לכם צאו מאזור הנוחות.
מתי בפעם האחרונה לקחת אותו לטיול חסר תכלית על שפת הים?
כמה שעות בשבוע הקצת ביומן לטובת הזוגיות שלך?
מתי יזמת בפעם האחרונה לעשות משהו חדש יחד?
כמה משאבים מושקעים בחייך לטובת התפתחות הזוגיות שלך?
איזו פריצת דרך עשית בתחום הזוגי?
האם זמן הבילוי המשותף הוא עול עבורך או משאב של סיפוק וחיוניות?
ולא התחלנו עוד לדבר על יחסי מין….המקום בו יש את הנטייה הכי גדולה להשאר באזור הנוחות, לחזור על אותן תנוחות, אותו הסדר והיציאה ממנו מאפשרת חיבור של תשוקה וכמו הזרקת אנרגית חיים לזוגיות אנחנו מרגישים צעירים, אופטימיים וחיים עם כל חידוש והתרעננות בחיי המין המשותפים. - לעולם אבל לעולם אל תפסיקו לדבר אחד עם השני/ה – שתיקה זו האלימות הכי קשה.
זוגות שותקים שעות, זוגות שותקים ימים ופגשתי גם זוגות ששותקים שבועות על שבועות. ההתעלמות הזו, ההתהלכות היום יומית במרחב משותף כשמעל מרחפת עננת השתיקה הרועמת הזו, היא אלימות בדרגה שחמורה בעיני כמו אלימות מילולית ואפילו פיזית. שתיקה אחרי ריב היא הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות.
לא לדבר, לא להגיב, שווה בעיני למחוק את קיומו של האחר, שווה בעיני ליצירת תהומות של ניכור ומרחקים שנפערים והסיכוי להתמודד איתם רק הולך ומתרחק.
בבתים של שתיקה סובלים המשתתפים מהרס עצמי, מהענשה עצמית, מהרס והענשת האחר. מתפתחים מנגנונים לקויים של תקשורת פאסיבית שמתפרצים בדמות מחלות, אלימות, רומנים מחוץ לנישואין, התמכרויות ועוד דפוסים הרסניים.
אז עדיף לצעוק מלשתוק.
עדיף לריב מלשתוק. בודאי אסור לשתוק אחרי ריב.
שתיקה מבשרת על מותה של הזוגיות.