fbpx

רוצה אבל לא יוצא – חרדת ביצוע לא רק ביחסי מין

מכירים את זה שאנחנו רוצים משהו והגוף לא משתף פעולה, הוא משתק אותנו, הוא עוצר אותנו.

רוצים לצאת החוצה אבל הגוף מכביד, רוצים לטפל במשהו חשוב אבל אין אנרגיה, רוצים לקיים יחסי מין אבל הגוף סגור, רוצים להתחיל את העסק שחלמנו עליו, להפגש עם חברים, לעבוד על משהו שחשוב לנו, לעשות ספורט וכו' אבל אין, זה לא יוצא.

ובכן המקור של זה יכול לנבוע מכמה דברים:

1.הגוף מדבר את האמת שלנו. כלומר אנחנו לא באמת רוצים והגוף מסמן לנו שזה לא נכון לנו. נראה לנו הגיוני לצאת בקיץ החוצה ולבלות כמו בכל התמונות שאנחנו רואים ברשתות החברתיות, אבל חם לנו והכי כיף לנו בבית והגוף מזכיר לנו את זה. לצאת בקיץ בשבילנו זה סיוט וזו האמת שלנו. זה הרבה פעמים קורה כשבעבר עשינו משהו, בניגוד לרצוננו המלא והשלם, עשינו כדי לרצות והמחיר היה כבד, עד כדי כך שהגוף כרגע לוקח פיקוד כדי שנפסיק לרצות. זה הרבה פעמים יגע במקומות של דברים שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות או חייבים לעשות ולא בוחרים לעשות.

מדריך לקרבה בזוגיות

אם זה קורה לנו הרבה, זה אומר שעלינו לחזק את ההערכה העצמית שלנו וללמוד לאשר את עצמנו.

2.הגוף מדבר את הפחד. כלומר אנחנו באמת רוצים אבל מפחדים ממה שיקרה אם נעשה את זה והגוף מסמן את הפחד. אנחנו רוצים להתקשר לחבר מהעבר ולחדש את הקשר, אבל הפחד מדחייה, הפחד מפאתטיות, הפחד שלא נמצא מה להגיד, משתלט והגוף חווה מצב הישרדותי ומטעה אותנו.

אם זה קורה לנו הרבה, זה אומר שעלינו לקחת יותר סיכונים, ליזום ולפעול יותר כדי ללמוד "להיכשל" יותר ו"להישאר בחיים", דרך ניהול הפחד.

3.נכנסנו ללופ. כלומר פעם אחת עשינו משהו וזה לא עבד, מאז אנחנו חוששים לאכזב את עצמנו, את מי שלידנו, ומערכת הציפיות שאנחנו שמים לעצמנו מאוד גבוהה. מרב לחץ לא לאכזב אנחנו כנראה נאכזב גם בפעם השניה (כך מתבססת חרדת ביצוע ביחסי מין) ומשם הגוף כבר לא משתף פעולה.

זה בדרך כלל קורה בתחום מסויים וזה אומר שעלינו לשחרר ציפיות וללמוד לשהות יותר בכאן ועכשיו, בחוויה, משוחררים ממדידה ומתן ציונים.

4.קשה לנו להתניע. יש הרבה אנשים שהמעבר ממצב אחד לשני הוא מאוד קשה עבורם. להתניע, להתחיל משהו, לצאת מאזור הנוחות, נתפס כמשהו מכביד, מאיים, מאמץ. מה שמדהים הוא שרגע אחרי שעושים את המעבר ומתניעים נהנים מאוד מהעשייה. רגע לפני סידור הארון זו נראית כמו משימת טיפוס הרים אימתנית, חמש דקות אחרי שהתחלנו אנחנו לא מבינים על מה המהומה ואפילו נהנים ממנה.

אם זה קורה לנו הרבה עלינו לפתח טכניקות מסייעות לשינוי הרגלים והתנעה עצמית. אולי תרצו לקרוא את המאמר איך משנים הרגל רע

5.נאחזים באשליית הפוטנציאל. מכירים את זה שהמורה אומרת שהילד שלך כך וכך, אבל יש לו פוטנציאל גבוה. הרבה פעמים נעדיף להשאיר הרבה רצונות, חלומות, כמיהות באוויר כדי לחיות באשליה שהם מבטאים את מי שאנחנו, למרות שלא עשינו צעד לקדם אותם. לוותר עליהם אומר שאנחנו שונים או "פחות" ממה שדמיינו לעצמנו.  לדוגמא אני מחזיקה במחשבה שאעשה ספורט יום אחד, אפתח עסק און ליין למכירת איפור ואהפוך את המרפסת שלי לגן ירק, זה תיכף יגיע, אני רק צריכה להתפנות לזה. אבל עוברות השנים וכלום. לוותר על החלום הזה, זה לא פשוט, זה אומר שאני רק מי שאני כרגע.

אז אם אנחנו מזהים את האשליה הזו, הגיע הזמן להתחיל לוותר על מי שלא נהיה יותר ולבחור מה כן. לצאת מהאשליה המעייפת הזו.

אז בפעם הבאה כשרוצים ולא זזים:

ראשית מאוד חשוב לזהות את מקור העצירה בזמן אמת.

עולה מחשבה שאני רוצה משהו.

הגוף מתכווץ, מכביד, עולים בי נשימות מהירות, אז נבדק:

אני רוצה או שצריך, חייב, זה איזשהו אידאל חיצוני שאני אמור/ה לעמד בו?

יש משהו שמפחיד אותי בעשייה הזו?

האם בעבר חוויתי כישלון או אכזבה כשעשיתי את זה? האם יש לי רף גבוה לביצוע?

האם אני בדרך כלל מתקשה להתניע, לעבור ממצב א למצב ב?

האם אין לי אומץ לוותר על הרצון הזה?

כשיש לנו תשובות לשאלות הללו אפשר להתקדם לפתרון.

להתחבר לרצון האמיתי שלנו, להתמודד עם הפחד שעולה, לשחרר ציפיות מיותרות או לעשות בכח בידיעה שרגע אחרי נהנה.