fbpx

אימון אישי להערכה עצמית גבוהה – איך להעריך את עצמי ולפעול כאדם שמעריך את עצמו?

אחד התחומים שחקרתי בשנים האחרונות לעומק במסגרת עיסוקי באימון אישי הנו ההערכה העצמית. הגעתי למסקנה כי זהו המרכיב המהותי להצלחה ותחושת סיפוק ואושר בחיים. זה לא משנה באיזה תחום אדם מרגיש תקוע, לעולם ההערכה העצמית תהיה קשורה לכך. פיתחתי מודל מיוחד שכולל חמישה מפתחות שהשימוש בהם יעלו לכל אדם את ההערכה העצמית וזה פועל כמו קסם.

הערכה עצמית היא למעשה השווי שאדם נותן לעצמו, מעין ציון. ישנה הערכה עצמית כללית והיא יכולה להשתנות מתחום לתחום. כלומר לאדם יכולה להיות הערכה עצמית גבוהה כהורה, אבל הערכה עצמית נמוכה כמנהל. הערכה עצמית גבוהה כבעל עסק אבל הערכה עצמית נמוכה כבן או בת זוג. זה מדהים לראות את הפערים שאנשים חווים בתחומים שונים בחייהם, הם ממש הופכים להיות אנשים אחרים אם זה בזוגיות, בהורות, בעבודה או עם חברים.

אין ספק שכשאנחנו פועלים בתחום שיש לנו בו הערכה עצמית, אנחנו נקבל מהעולם את היחס השווה. כלומר אם אני מעריכה את עצמי בתחום העבודה שלי, זה ישודר ללקוחות שלי, לא אתאמץ כדי להביא אותם. אם אני מעריכה את עצמי כאמא, הילדים שלי יתפסו אותי כסמכותית, אהיה ברורה בדרכי וסביר להניח שילדיי יקבלו באהבה את הדרך שלי. כמובן שגם ההיפך נכון. אם אדם לא מעריך את עצמו, זה בדיוק היחס שהוא יקבל מהעולם. פחות יסמכו עליו, פחות ילכו אחריו, פחות יכבדו אותו.

אנשים רבים לא מעריכים את עצמם ומתוך כך לא מרשים לעצמם לבקש עבור עצמם, הם לא ידאגו לעצמם ואף יחרבו לעצמם, כי הם מרגישים לא "שווים". הערכה עצמית נמוכה מלווה בתחושת ביקורת קשה, בהלקאה עצמית ובחוויה של קורבנות מול העולם. אנשים שלא מרגישים בעלי ערך לא יבטאו את עצמם באופן חופשי בעולם, יטו לדחיינות ויצמצמו עצמם.

אנשים שלא מעריכים את עצמם יטו להיות בקשרים זוגיים עם אנשים שלא מעריכים את עצמם ובדרך כלל הם יאמללו אחד את השניה. הם יעסקו בהוכחות, בהאשמות, בקנאה ויתקשו לנהל שיח פתוח, אותנטי וכנה.

יחד עם זאת נפגוש אנשים עם הערכה עצמית נמוכה בעלי הישגים מאד גבוהים, כאלו העסוקים השכם וערב להוכיח לעולם את הערך שלהם. הם יובילו חברות, הם יקדמו פרוייקטים, הם יכבשו נשים או גברים, הם יעסקו במירוץ אינסופי כדי להוכיח לעצמם ולעולם שהם "שווים". הם יהיו הישגיים, הם יגיעו לתוצאות מעולות אבל ירגיש בפנים ריקנות ולא ירגישו סיפוק, מלאות ושמחה, אלא באופן רגעי בלבד.

אז איך משנים? איך מעלים את ההערכה העצמית? לפניכם חמישה מפתחות שעשויים לשנות את חייכם:

מפתח 1 – עמידה במילה – קיום הבטחות לעצמנו ולאחר

האם הייתם סומכים על מישהו שמבטיח שיביא לכם משהו ולא מביא? שיחזור אליכם בטלפון ולא חוזר? שיגיע בשעה שקבעתם ולא מגיע? סביר להניח שלא. זהו אדם שאתם יודעים שהמילה שלו היא לא מילה. אפשר גם מולו להתגמש, לשנות ברגע האחרון, להתנהג בזלזול, הוא לא ינתק אתכם את הקשר, כי כזה הוא. כך בדיוק אל מול עצמנו. כשאנחנו אומרים לעצמנו שנעשה ספורט ולא עושים, שנתקשר ונשלח קורות חיים ולא עושים זאת, שנטפל בעניינים "שיושבים" לנו כבר שנים ואין לנו כח לגשת אליהם וממשיכים "לשבת", אנחנו משדרים למוח שאנחנו מזלזלים בעצמנו, שאין לנו מילה. אנחנו למעשה לא מכבדים את עצמנו, לא דואגים לעצמנו, כל פעם כזו מורידה את הערך שלנו בעיני עצמנו עוד ועוד. כמובן שאם אנחנו לא מסוגלים לעשות דברים פשוטים כאלה שהבטחנו לעצמנו, לא נעיז לכוון גבוה ולהבטיח לעצמנו בית גדול, עבודה רצינית, או כל יעד שנראה לנו גבוה, כי אנחנו פשוט לא סומכים על עצמנו.

כמה שזה מסובך זה הכי פשוט בעולם, כל שעלינו לעשות הוא להחליט שאנחנו הופכים להיות אנשים שעומדים במילה. שבאופן חד משמעי, ללא כל פשרות עומדים בכל הבטחה שהבטחנו לעצמנו או למישהו אחר. כלומר אין עליי להבטיח דבר לאף אדם ולא לעצמי שאין בכוונתי במאה אחוזים לקיים. מרגע שהבטחתי דבר מה, אדאג לתזכר את עצמי, לגרום לעצמי לבצע אותו.

תקשיבו האפקט של זה הוא כמו קסם. אני אומרת לכם את זה מניסיון אישי ומניסיון עם כל המתאמנים שעשו את השינוי המבורך הזה. זה הופך את החיים!.

מפתח 2  – קבלה עצמית והפחתת הביקורת – אותנטיות

נמצא קשר הדוק בין מצב רוח ירוד עד דכאון, לבין הערכה עצמית נמוכה לבין ביקורת קשה. זהו שילוש שעובד מכל כיוון אפשרי. כשאנחנו מאושרים, אפילו לרגע, אוטומטית הערכה העצמית שלנו עולה ואנחנו לא מבקרים את עצמנו. כשאנחנו מעריכים את עצמנו, אוטומטית המצב רוח שלנו עולה וביקרת יורדת. היופי שזה עובד גם הפוך וזה המפתח. ככל שנפעל להורדת הביקרת העצמית שלנו, נוכל להעלות את הערך העצמי והמצב רוח שלנו. לצורך כך עלינו להיות בקשר רציף עם כל קול ביקרת שעולה ופשוט לענות לו. במקום להישאב אליו, במקום להכנס ללופ, לבחון באופן שקול והגיוני מה ניתן לענות לו. תוכלו לקרא על כך בפירוט במאמר "להפחית את הביקורת העצמית"

בכל פעם שאנחנו קולטים שאנחנו מתבטאים בעולם באופן מרצה, מבטל, כדי למצא חן, עסוקים במה יחשבו עלינו, הביקרת מנהלת אותנו. האתגר שלנו הוא לחיות ולהתבטא באותנטיות, בכנות, להביא לעולם את מי שאנחנו על כל הצדדים שלנו. זה כמובן מתאפשר כשאנחנו משתחררים מהביקרת העצמית, מלהשקיע את המשאבים שלנו במה האחרים חושבים עלינו.

ככל שתהיו אותנטיים, ככל שתפחיתו ביקורת ותקבלו את עצמכם, תעריכו את עצמכם. זה הפוך ממה שלימדו אותנו. אמרו לנו אם נצליח, אם יהיו לנו הישגים גבוהים נוכל להעריך את עצמנו. זה לא עובד לטווח הארוך. כי גם אם יש לנו הישגים ויש לנו ביקורת עצמית ואנחנו לא אותנטיים לא נעריך את עצמנו.

מפתח 3 – אני במרכז – אני מנהל/ת המחשבות והרגשות שלי, אני יוצר/ת המציאות שלי

כשאנחנו מסתובבים בעולם בתחושה שכל הזמן "קורים" לנו דברים לא טובים, שאנשים אחרים פוגעים בנו, שאין לנו מזל, שמישהו אחר אחראי לגורל שלי, לאושר שלי, לכך שיהיה לי טוב, אנחנו לא מעריכים את עצמנו. אדם שמעריך את עצמו מבין שהוא יוצר המציאות שלו, שהוא ורק הוא אחראי למה הוא חושב, מרגיש ופועל. הוא גם מבין שיש לו אחריות והוא צד בעניין בכל סיטואציה לא פשוטה שהוא מצוי בה. בזוגיות, בעבודה, עם הילדים, הוא חלק מהעניין, הוא יכול לשנות את המציאות הזו.

ככל שמבינים שאנחנו המרכז והעולם הוא סוג של השתקפות של מה שאנחנו מביאים ויוצרים יש סיכוי להעלות את הערך העצמי שלנו. ברור שאם אני משנה סיטואציה לא נוחה לי, אני אעריך את עצמי. ברור שאם אפרד מזוגיות שעושה לי רע, אני אעריך את עצמי, אם אקח אחריות על ההורות שלי ואפעל בסמכות או יותר באהבה, אעריך את עצמי.

המפתח הוא להפנות אצבע של לקיחת אחריות אלינו במקום אצבע מאשימה – זה פותר כל כך הרבה.

מפתח 4 – חיים על פי הערכים שלי

אדם שחי על פי הערכים שהוא מחובר ומאמין בהם, יעריך את עצמו. אדם שפועל בניגוד לערכים שלו, לא מסוגל להעריך את עצמו. אדם שמשקר, בוגד לאדם קרוב לו, לא יכול להתהלך בעולם באופן שלם ולהעריך את עצמו. אדם שתוקף, אלים כלפי הקרובים שלו, בת/בן הזוג או הילדים שלו, לא יכול להעריך את עצמו. אדם שמאמין בדרך של צמחונות ויאכל תזונה כזו יעריך את עצמו. אדם שיצירה הוא ערך חשוב לו, יעריך את עצמו כשיצור או שיהיה בסביבה של יצירה.

עלינו לדעת מהם הערכים שלנו .אפשר לקרוא זאת במאמר "צרכים, רצונות וערכים – מה ההבדל ומה כדאי לשים לעצמנו כמצפן ראשי"

עלינו לדעת מה עלינו לעשות ברמה היומית על מנת להנכיח אותם בחיים שלנו. ככל שנהיה צמודים לעקרונות החיים שאנחנו מאמינים בהם, שבחרנו לחיות על פיהם, כך נרגיש שמחה ונעריך את עצמנו.
רב האנשים לא יודעים מה הערכים שלהם, נדרשת חקירה פנימית, אבל אני יכולה להבטיח לכם שזה ממש משתלם. כאשר יודעים מה הערכים שלנו יש לנו מצפן מאד ברור. אנחנו ברגע נבין למה אנחנו לא מרגישים טוב, מה חסר לנו, רק כי נסתכל על הערכים ונבחן איזה ערך אנחנו לא מקיימים.
אז אם אתם רוצים להעריך את עצמכם, קודם כל חיו לפי הערכים שלכם.

עשייה משמעותית היא חלק בלתי נפרד מערכים. לחיות את המימוש שלנו, את ההגשמה שלנו בעולם, זה לחיות את הדרך שלנו היחודית בעולם הזה. ככל שאנשים עובדים בעבודות שהם ביטוי ליחודיות שלהם, שהם מרגישים בהם משמעותיים, כך הם יעריכו את עצמם.

מפתח 5 – נתינה וקשרים אתיים

להיות בנתינה תמיד גורם לנו להיות שמחים ונעריך את עצמנו יותר. כמובן שאני מדברת על נתינה מבחירה חופשית, מחיבור לרצון ולא נתינה שמגיעה מריצוי, מפחד. לא סתם אנשים מתנדבים גם אם יש להם קריירה אינטנסיבית. להיות במקום של נתינה ללא קבלה בתמורה מעלה לנו את הערך.

להיות בקשרים שאנחנו פועלים בצורה אתית, מעלה לנו את הערך העצמי. ולהיפך אם נהיה בקשרים בהם אנחנו  מקבלים יותר משאנחנו נותנים, מענישים, עושים מניפולציות, משפילים, מקרבנים, יוריד לנו את הערך העצמי.

ככל שנוודא שאנחנו בקשרים שיש בהם הדדיות, שאנחנו נותנים בהם כי חשוב לנו שלצד השני יהיה טוב, כי זה משמח אותנו, כך נעלה את הערך העצמי שלנו.

אחד הנושאים הקשורים באופן הדוק להערכה עצמית הנו כעס. אנשים שלא מעריכים את עצמם יטו לכעוס יותר. הם יכעסו על עצמם מאחר והם לא עומדים במילה, הם יכעסו על עצמם כי יטו לדחיינות, הם יכעסו על עצמם כי הוא בביקורת עצמית כל הזמן. הם יכעסו על עצמם כי הם לא נאמנים לערכים שלהם.

גם ההפך נכון כמובן, מי שכועס לא יכול להעריך את עצמו. לראות את עצמנו מאבדים שליטה, "יוצאים מהכלים", כועסים, לפעמים, בלי קשר למציאות, גורם לנו להעריך את עצמנו פחות להעלות הערכה עצמית ובמקביל לעסוק בוויסות רגשות וניהול כעסים.

עכשיו לפרקטיקה

על מנת להעלות את ההערכה העצמית שלנו נוכל לשאול את עצמנו כל יום את השאלות האלה ותוך כשלושה שבועות נראה שאנחנו במקום אחר:

  1. לכתוב לעצמנו מהם הערכים החשובים לנו, העקרונות שחשוב לנו לחיות על פיהם ואיך נוכל להגשים אותם ביום יום.
  2. בתחילת כל יום לחשוב על דבר מה קטן שאני רוצה לעשות היום שמעיד שיש לי כבר הערכה עצמית גבוהה. ארשם זאת בתחילת היום וזו כמובן התחייבות שעליי לבצע כי אני עומד/ת במילה.
  3. בסוף כל יום לבדוק עד כמה כל מפתח היה נוכח היום בחיי?
  4. בסיום כל יום לבדוק מה עליי לעשות לחזק מפתח מסויים בחיי, כבר מחר?
  5. לבחן האם עליי להיעזר במישהו או במשהו על מנת לעשות זאת?
  6. בסיום כל יום לכתב שלושה דברים שאני גאה בעצמי, אוהב/ת בעצמי.
  7. במהלך היום יום אזהה את הקול המקטין שלי שעלה היום, אזהה את הביקרת שהשמעתי לעצמי ואענה לקולות האלה בכתיבה. ארשום מתי הוא עלה, מדוע, מה עניתי.

זה דורש עבודה, זה דורש מאמץ, אבל זה כל כך משתלם.