כולנו רוצים אינטימיות. רוצים, אך גם נמנעים.
מה היא אינטימיות? מה מקשה עלינו ליצור אותה? למה אנחנו פוחדים מאינטימיות?
לפני שנדבר על מה היא אינטימיות, נאמר שיש שני סוגים של אינטימיות, המחוברים זה לזה ותלויים האחד בשני.
1. אינטימיות עם עצמי
2. אינטימיות עם האחר
אינטימיות עם עצמי- היא היכולת לקבל, להכיל ולהבין את העצמי הפנימי, עם החלקים הנעימים והקשים.
אינטימיות עם האחר- למשל אינטימיות בזוגיות, להיות אינטימי משמעו להפוך את הפנימי ביותר שלי לידוע, מוכר . אינטימיות היא היכולת לחלוק את ה'עצמי', את ההתרגשויות, הכמיהה, הפחדים וההזדקקות והיכולת לשמוע חלקים אלו של האחר.
כלומר שאינטימיות היא היכולת להיכנס אל תוך העצמי האישי, מבלי לפחד ומבלי לטייח. ובנוסף להכניס אדם אחר לתוך עולמי הפנימי, על כל גווניו, תוך מסוגלות, לעשות את אותו דבר מולו. מבלי לשפוט, לקטלג לטוב או לרע. פשוט לקבל ולהכיל.
כאשר המושג הזה קצת יותר ברור ניתן להבין למה זה לא פשוט. רובינו נמנעים מאינטימיות היות והיא דורשת מעורבות רגשית, חשיפה עצמית ותלות הדדית. אך המחיר של יחסים שאין בהם אינטימיות הוא ריחוק, קרירות ביחסים וחוסר בחשיפה היוצרת קרבה.
יש סיבות רבות לקושי ולהימנעות מאינטימיות. החשובות שבן מפורטות כאן.
חסך בסיסי אהבה.– כאשר אנחנו מסתובבים בעולם עם תחושה של חור שחור. חסך עצום באהבה. חסך הזה מקשה עלינו להיחשף, להיפתח, לרצות, להיות תלויים. אנחנו מתמקדים בכל מה שחיצוני. שיאשר אותנו, מבלי להיות קשובים באמת לעצמינו. עסוקים יותר באחר. בריצוי שלו. כדי שייתן לנו אישור לגבי השווי שלנו.
הפחד להיבלע ולאבד את העצמיות- ככל שנהיה יותר קרובים, כך נהיה תלויים באחר. נטמע בו ונאבד את העצמיות שלנו. נהפוך להיות תלותיים, נזקקים ואולי אפילו חסרי רצונות וצרכים משל עצמינו.
פחד נטישה- פחד שאם נחשוף את העצמי שלנו, על כל צדדיו, ה"טובים" ו"הפחות טובים", סובייקטיבית, האחר ינטוש אותנו, כי לא יאהב את כל מה שנחשף. הקושי להכיל אינטגרציה של טוב ורע, הקושי לשאת אמביוולנטיות. להכיל את המורכבות האנושית. כולנו מורכבים "מטוב" ו"רע".
נקמנות, האשמות– שיח נקמני ומאשים, יוצר ריחוק. ריחוק הוא ההיפך האינטימיות. יוצר פחדים וחוסר קבלה בתוך מערכת היחסים.
לפני שנבין איך מתגברים חשוב לדעת שיש סוגים ורמות של אינטימיות.
אינטימיות נוצרת בשיחה. כמו בכל שיחה, יש רמות של קרבה ושיתוף.
רמות השיחה המפורטות כאן הן מהאינטימיות הבסיסית לאינטימיות גבוהה יותר.
1.שיתוף בעובדות ובמידע.
2.שיתוף ברעיונות ודיעות של אחרים.
3.שיתוף ברעיונות ודיעות שלנו
4.העדפות, רצונות, חוויות אישיות
5.רגשות, פנטזיות, אהבות, שנאות, מול חבר/ה ו/או בן/בת הזוג
הנה כמה טיפים שעוזרים ביצירת אינטימיות
1.המצאות מרובה ביחד, ליצירת קשר קרוב- זמן משותף.
2.ידע מיוחד אחד על השני וידיעה.- להביא את עצמינו לידי ביטוי החוצה עם אנשים שאנו בוחרים, לספר משהו מיוחד עלי.
3.סימפטיה והבנה רגשית. מבלי לבקר ולשפוט את האחר המשתף אותנו ברגשותיו. אין צורך לתת עצות או חוות דעת, פשוט להיות שם עבורו.
4. ללמוד לפתח אמון באנשים הקרובים , כמו משפחה, חברים, בני זוג. לבחור את אותם קרובים במיוחד, אשר אנחנו יודעים בוודאות, לאור נסיונינו וחוויות העבר, שלא ישתמשו בנאמר נגדנו.
5.לבטא אהבה, לבטא עניין ואכפתיות וכמובן לשתף.
6.הענות ותגובתיות לחשיפה. לא להישאר אדישים לשיתוף ולחשיפה. לתת תחושה של ביחד, של עם. לשאול, לגלות אמפטיה, לחבק ועוד.
7. פיתוח סגנון תקשורת של חשיפה עצמית, אותנטיות , ישירות וכנות. כל זה כמובן מבלי להיות בוטים ופוגעים.
8. דיון, כפתיחות לב, לגבי הקשר בפגיעה (כעס, עלבון, חרדה וכו').
נכון שקשה לעשות את כל זה מיד. זה מצריך תרגול. זה מצריך יכולת להיכנס פנימה אל תוך העצמי ולהבין מה אני מרגישה, מה מפחיד אותי ואז ולאט לאט ללמוד לשתף. כאשר נעשה זאת נגלה שאנשים משתפים אותנו יותר ברגשותיהם. אם נוכל להקשיב להם, באהבה ובאכפתיות, עשינו צעדים משמעותיים וראשוניים לבניית אינטימיות.
