מתאמנת : "מטרת העל שלי היא להיות מאושרת, להיות במקום שאהיה אני, למצוא עבודה שתרגש אותי, למצוא בן זוג שיהיה בדיוק בשבילי ושימלא אותי, למצוא דירה שתיתן לי ביטחון. אני רוצה להרגיש שאני לא מבזבזת את הזמן שלי, שאני לא תקועה יותר שאני מתמלאת מהסביבה שלי, שדברים מפתיעים אותי, שהחיים יציעו לי יותר".
תשובה שלי : שימי לב כמה אחריות את מעבירה ל"עולם" – "עבודה שתרגש אותך, בן זוג שימלא אותך, דירה שתיתן לך ביטחון, מתמלאת מהסביבה שלך, שדברים יפתיעו אותך, שהחיים יציעו לך יותר" – כל אלו הם ניסוחים פאסיבים של ציפייה שה"עולם" יעשה עבורך, יקח אחריות עבורך. ברגע שתתחילי לחשוב, לכתוב ולדבר במילים אקטיביות של בחירה את כבר מתחילה את השינוי, את מתחילה לקחת אחריות על החיים שלך ומתוקף זה אני מבטיחה לך שכבר תרגישי יותר טוב.
תכתבי את הדברים בגוף ראשון, אקטיבי.
מתאמן : אני מעדכן אותך כמו שסיכמנו במה שקורה איתי……
עובר עליי שבוע לא פשוט, אני מנסה לשמור על אופטימיות אבל לא תמיד בהצלחה. אני מנסה לעמוד בכל התכניות שלי ומשתדל לקבוע לוח זמנים שאוכל לעמוד בו, אבל שוב זה מאוד קשה לי. אני מצליח מדי פעם לומר לא כשממש ברור לי שלא אצליח לעמוד במשימות שלי. זה יותר קל לי מול עמיתים או עובדים שלי אבל כשהמנהל שלי מבקש ממני משהו, אני תמיד מהנהן בהסכמה, גם כשברור לי שאין סיכוי שאעמוד במה שהוא מבקש. אני יודע שאני צריך ללמוד לומר גם לו שאני לא יכול.
תשובה שלי : אני שמחה לקרוא שאתה מתחיל להגיד "לא" לאנשים סביבך, שאתה מתחיל לעמוד במילה שלך ובעיקר שהכנסת את זה למודעות שלך ואתה כבר לא על אוטומט. מעניין איך אתה מרגיש בעקבות זאת?
יחד עם זאת שים לב למילים בהן אתה משתמש:
עובר עליי שבוע
אני מנסה לשמור על אופטימיות
אני מנסה לעמוד בכל התכניות
משתדל לקבוע לוח זמנים
צריך ללמוד
אתה משתמש במשפטים שמשאירים לך הרבה פתחי מילוט ובכך אתה יוצר מציאות כזו, של חיים שאתה לא מנהל, לא בוחר, לא עומד במילה. ככל שתשתמש בשפה אקטיבית ואחראית, כך יהיה לך קל ליצור מציאות כזו.
מתאמנת : העסק שלי מתנהל די זורם, זו לא הבעיה. אני מודה שבעקבות האימון אני מתחילה לשנות את התפיסה שלי לגבי ניהול עובדים. הבעיה הגדולה שלי היא שכמה שאני מנסה להתנהל מולם ביותר רכות, הם מנצלים את זה, הם רוצים לחטוף עוד ועוד וקשה לי עם זה.
תשובה שלי: שימי לב שבחרת במילים – אני מודה – אולי יש עדיין קול שקשה לו לקבל את העובדים כפי שדיברנו, איזה רצון להתנער מהשקעה בעובדים. כתבת גם ש"הם רוצים לחטוף", למה זה מתחבר לך? מדוע לדעתך בחרת בתיאור הזה?
אני שוב מסמנת לך מילים שמשרשות פאסיביות והגררות – במקום העסק מתנהל – אני מנהלת את העסק, במקום להתנהל מול העובדים, לנהל את העובדים. לנהל זה אקטיבי, להתנהל זה פאסיבי.
מתאמנת : התחלתי לשים לב לדיבור שלי, אני זוכרת שהייתי אומרת פעם שאני רוצה בן זוג מסודר בחיים, שיהיה שמח ואופטימי כדי שגם אני אהיה כזו, כתבתי לך פעם שאני רוצה שבן הזוג שלי יתמוך בי, יפרגן לי, יעריך אותי. שהוא ידע לפנק אותי אולי כמו שאף אחד לא ידע. והיום אני כל כך מבינה שאני זו שלא יודעת לפנק את עצמי. בשיחות עם חברות אני שומעת את עצמי אומרת שאני רוצה להבין מה עושה לי טוב, מה אני רוצה מעצמי, אני רוצה לדאוג לעצמי, לגרום לעצמי שמחה, להפוך להיות אופטימית. אולי כבר הפכתי קצת…אני לא בטוחה שאלו דברים שיחזיקו מעמד, אבל אני משתדלת לשמור על אופטימיות.
תשובה שלי: ברגע שאת מתחילה לחשוב על מה את אומרת ושמה לב לדקויות האלה, אין ספק שאת גם משנה את המציאות שלך. כיף לקרוא אותך ככה כשהזרקור מופנה אלייך ואל יצירת המציאות שלך מתוך עצמך, מתוך הכוחות והעוצמות שלך. אני מאוד אופטימית לגבייך…וכרגיל חידודי לשון – כשאת כותבת אלו דברים שיחזיקו מעמד – את נותנת כח ל"דברים", ומי הם הדברים האלה? לקחת אחריות הוא לומר לדוגמא אני לא בטוחה שאצליח לחשוב כך לאורך זמן, או שאחזיק מעמד.
ולבסוף אביא דוגמא מדף שהביא בני מבית ספרו, מעין הסכם עליו חתמו כל ילדי הכיתה ואלו הדברים :
" התחיבות לחברות טובה
אני __________ מתחייב/ת להשתדל לדבר עם כל אחד/אחת מהכיתה בצורה נעימה וטובה. אף פעם לא להעליב או לפגוע במישהו. לא לבחור בכעס כשמישהו/י מתנהג/ת אלי לא כמו שאני רוצה. להשתדל בכל מאודי שתהיה אוירה טובה ונעימה בכיתה.
חתימה __________________".
גלית קדמי ביבר, מאמנת אישית ועסקית, 050-7417040
תואר שני במנהל עסקים ושיווק
galitkbi@zahav.net.il
מאמנת אישית להצלחה בקריירה, בעסקים ובזוגיות
תואר שני במנהל עסקים ושיווק, לימודי טיפול בפסיכודרמה