תוכן
למה אני לא בזוגיות?
מה עוצר אותך מליצור קשר זוגי? איך זה שאני חכם, נראה טוב, מצליח אבל לא בזוגיות? איך זה שאני מצליחה בכל תחום בחיים אבל לא מצליחה לעבור את הדייט הראשון?
אני פוגשת אנשים שמתקשים ליצור זוגיות ארוכת טווח ולא יודעים למה. הם חכמים, נראים מצויין, אנשים עובדים שמנהלים חיים שלמים אבל לא זוגיות. לפעמים הם מגיעים לדייט או שניים אבל זה לא מתרומם ליותר מכך. הם בדרך כלל מיואשים וחסרי אנרגיות ולהתחיל שוב לעסוק בנושא נראה להם חסר טעם, כי בחוויה שלהם הם כבר ניסו הכל. זה כשלעצמו יכול להוות סיבה לקושי ליצור זוגיות, כי ברור שאם יוצאים למסע ליצירת זוגיות ממקום של הנאה, התרגשות ושמחה יהיה יותר סיכוי לצלוח אותו (ואפשרי לעשות זאת כך…).
אם יש משהו שיכול לעצבן זה להגיד למישהו כזה "אתה לא מוצא זוגיות כי אתה כנראה לא באמת רוצה זוגיות". אנחנו רגילים לחשוב במונחים של אין דבר העומד בפני הרצון. אם היית רוצה היית מתפשר ומוצא בן או בת זוג. משפט שאני לא מסכימה עם אף מילה בו ואסביר…
זה שאדם רוצה משהו לא מבטיח שאכן יהיה לו, לפעמים בדיוק להיפך. כשרוצים יותר מדי פועלים להרחקה. אנשים משדרים לפעמים רצון יתר ומאבדים את עצמם והופכים פחות אטרקטיביים. יש ששמים את כל משקל משמעות החיים שלהם על הזוגיות (רק כשתהיה לי זוגיות אהיה מאושר/ת) ומתוך הרצון העז בזוגיות מזניחים תחומים אחרים ואף את עצמם. הרצון פוגע בזרימה, בהנאה והוא מגדיל את המשקל שנותנים לזוגיות בלי פרופורציה ושוב פוגעים בסיכוי ליצור זוגיות. כי אם הזוגיות תכריע את האושר בחיים שלי, עליי לחשוב טוב טוב טוב, לפני שאני נכנס אליה.
שנית אני לגמרי מסתייגת מהאפשרות לבחור מישהו או מישהי כפשרה. למה שמישהו יתפשר, יבטל את עצמו, ירצה מישהו אחר, רק בשביל שתהיה לו זוגיות. איזה סיכוי יש לזוגיות כזו להצליח לאורך זמן, הרי התסכול יתפוצץ מתישהו.
שלישית זוגיות לא מוצאים, זוגיות יוצרים. המחשבה שאנחנו הולכים בעולם לחיפוש אחר הגבר או האישה המתאימה שמה את כל המשאבים שלנו החוצה, כאילו עלינו להיות בעלי חוש ריח מפותח כדי למצוא את זה שמתאים לנו. בכך למעשה אנחנו משקיעים במקום הלא נכון. בדיוק ההיפך עלינו לעסוק בנו. הסיכוי לזוגיות יגדל ככל שנעסוק בעצמנו, במה שאנחנו מרגישים, במה שאנחנו רוצים ליצור, איך להביא את עצמנו לידי ביטוי בקשר, איך להתמודד עם קשיים שעולים לנו, כפתורי הפעלה שמופעלים. אחרת נהיה כל כך עסוקים בלראות את ה"פגמים" של הצד השני שלא יהיה סיכוי להתחבר. זו גם אחת הסיבות לכך שאנשים פוסלים בני או בנות זוג אחרי דייט אחד. דייט שלרב לא בהכרח מנבא או מראה את הכל. בדייט הראשון אנשים לחוצים, פועלים מתוך רצון להרשים, יש כאלה שלוקח להם זמן להיפתח, ויש כאלה שמביאים צדדים שטחיים בהתחלה. דברים שעשויים מאוד להשתנות כשנותנים צ'אנס. אבל אם אנחנו עסוקים בחיפוש, אז אנחנו עסוקים בלפסול את כל מי שעושה טעות.
אז מה הסיפור? למה אנשים לא מצליחים ליצור זוגיות?
רב האנשים עוסקים בלבדק מהם הנתונים ה"יבשים" של הצד השני. הוא משכיל, הוא גבוה, היא יפה, היא בעלת דירה, הוא מבוגר, היא גרושה וכו'. בנוסף בודקים את תכונות האופי, הוא קמצן, היא מדברת הרבה, הוא בליין, היא רצינית וכו'. אנחנו משוכנעים שיש סגנון מסוים המתאים לנו וברגע שמזהים סטייה מכך זהו אין סיכוי לקשר.
זו בדרך כלל טעות כי אף אחד מהנתונים הללו לא באמת מנבא הצלחה או אי הצלחה ביצירת זוגיות. גם אם הוא קמצן ואת באה מבית נדיב ושופע יש סיכוי לקשר, גם אם אתה רווק והיא גרושה עם ילד יש סיכוי לקשר. למה אני אומרת את זה? כי תסתכלו על כל הזוגות סביבכם. לכל אחד יש משהו שהיה משנה בבן או בת הזוג שלו, מבחינת תכונה, מבחינת אופי. זו לא הסיבה לחוסר יכולת להצליח להיות בקשר.
מה גם שאנחנו נמשכים לאידאלים שונים שלא בהכרח משקפים את הצורך שלנו. לדוגמא אישה שנמשכת לאידיאל של מה שנקרא "גבר אלפא", מוביל, נוכח ומתאכזבת שהוא לא מספיק רגיש וקשוב אליה (לא שהשילוב לא קיים, אני מקצינה את הסטראוטיפ).
לעומת זאת אנשים לא בודקים את מה שחשוב יותר להגדלת הסיכוי לקיים קשר:
1.תפיסות וערכים – מה המקום של משפחה בחיים שלנו, כמה מקום יש לאני וכמה לביחד, האם אנחנו מונוגמים, האם אנחנו מאמינים בשותפות והדדיות. נתקשה להעריך מישהו ובוודאי לא בן או בת זוג כשהוא לא יכבד את הערכים המשמעותיים עבורנו. לדוגמא נניח שיושר הוא ערך מהותי עבורי ובן הזוג שלי יספר לי שהוא משקר כל הזמן בעבודתו, עד כמה יהיה בסיס לחיבור. אם את מאמינה בקשר "מסורתי" של גבר מוביל והוא מאמין בקשר שוויוני לחלוטין, יהיה יותר קשה לקיים קשר. לכן כדאי להתמקד בערכים, אמונות ותפיסות עולם דומים.
2.מודעות ובגרות – כשאנשים לא מפותחים במידה דומה מבחינה אישית, רגשית, תודעתית, רוחנית יהיה קשה לגשר על הפערים. אחד הדברים המהותיים בעיני להצלחת קשר היא הבגרות הרגשית שלנו. כתבתי על כך מאמר והמושג הוא "מובחנות". כלומר עד כמה אנחנו מפרידים את עצמנו מהאחר, לא מגיבים רגשית לכל אמירה שלו, מסוגלות לווסת את הרגשות שלנו, להישאר יציבים ואותנטיים אל מול הרצון של השני נתאים את עצמנו אליו. פער בבגרות הזו יקטין את הסיכוי ליצירת קשר זוגי.
רב האנשים באופן לא מודע ימשכו לאנשים שמתחברים ל"שריטות" ילדות. לדוגמא מישהי שחוותה נטישה מצד אבא שלה, תחפש דמות אב. מישהו שאמא שלו הייתה שתלטנית מתחבר לאישה דומיננטית. זה יכול להיות באותו כיוון או להיפך בכיוון השני. יש לנו כמיהה פנימית לעשות תיקון לחווית הילדות שלנו באמצעות הזוגיות, רצון שבדרך כלל משבש את היכולת ליצור קשר בוגר והדדי. יש אנשים שיימשכו לקשרים בלתי אפשריים, הרסניים, לאנשים שלא מתחייבים, לאנשים שלא נוכחים, לאנשים שמסמלים עבורם את המקום הילדי הלא פתור. כאן כמובן נדרשת עבודת מודעות והיכרות עצמית כדי להבחין בין מה שעושה לי טוב לבין מה שהתת מודע מושך אליו. הרבה פעמים יש סתירה בין השניים.
רב האנשים, בייחוד לאחר שהיו בקשרים שהם מחשיבים כ"כישלון", או לאחר שהם נמצאים זמן רב לבד או שעייפים כבר מהעולם המאתגר של יצירת זוגיות לא מרגישים שהם ראויים. אם אני מסתובבת בעולם בתחושה שאני ראויה לאהבה, שאני ראויה לאהוב, שאני כמו שאני בדיוק יכולה להיות בקשר זוגי אוהב וקרוב, אין ספק שאני מגדילה את הסיכוי לקשר כזה. כשאני מרגישה כך, אני מתנהגת אל עצמי בכבוד, אני שומרת על הגבולות שלי, אני לא חוששת להתמסר, אני מגיעה ומביאה את עצמי באופן פתוח, חשוף, בלי הסתרות. אנשים מאד חוששים להפגע, להפגע שוב, ומתוך כך מרחיקים קשרים או שמביאים על עצמם פגיעה נוספת. כשנמצאים במקום שבוטח בעצמנו, שמאמין שנתמודד עם כל מה שיגיע, שיודע שנדאג לעצמנו ונהיה קשובים לעצמנו, כבר לא חוששים להיפגע. במקום החושש אנשים יטו לרצות את האחר, לעשות דברים שמנוגדים לעקרונות שלהם, יסעו שעות לפגישה, יסכימו להפגש בשעות לא שעות. ומאותו מקום בדיוק אנשים יטו להיות קשוחים, לא יסכימו לצאת עם מי שגר יותר מכמה קילומטרים מביתם, לא יצאו עם מי שמבקש לנסוע רחוק, עם מי שלא לוקח אותם מהבית, עם מי שלא זמין הרבה. כמו כן אם יש משהו ששואלים אותי אנשים שיוצאים לדייט זה האם לספר ש….יש לי רגל אחת קצרה, יש לי רגישות ללקטוז, יש לי משפחה בעייתית, יש לי בעיה בעבודה וכו וכו. אם אדם מרגיש ראוי, כפי שהוא, אם הוא יודע שהוא עושה את המיטב עבור עצמו, אם הוא אוהב את החיים שלו, למה בכלל שיעסוק בשאלה האם לספר דבר כזה או אחר על עצמו.
לסיכום, במקום לעסוק בקילוגרמים העודפים, בצורת הלבוש, בכל מה שלא הופך אתכם לאידאלים שונים עסקו ב:
להרגיש ראויים ולהעריך את עצמכם
בגרות נפשית ומודעות
בחינת ערכים ותפיסות
וכמובן לפעול, לפעול, לפעול, כי לשבת בבית ולא לעשות כלום כנראה לא יקדם אתכם לעבר הזוגיות הרצויה.